WP_Post Object
(
    [ID] => 95898
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-07-28 17:05:57
    [post_date_gmt] => 2024-07-28 14:05:57
    [post_content] => הכינויים 'אח' ו'אחות' רגילים בפנייה לאחד מהחבר'ה, ואפילו בפנייה לאדם לא מוכר שרוצים ליצור אצלו תחושה של קרבה. שימושי הלשון האלה מושפיעים הן מן הערבית הן מן האנגלית האמריקאית, אך כדאי לדעת שכבר במקרא אָח הוא בהחלט לא רק בן אותו האב או אותה האם.

[presto_player id=95902]
    [post_title] => אחים ואחיות
    [post_excerpt] => הכינויים 'אח' ו'אחות' רגילים בפנייה לאחד מהחבר'ה, ואפילו בפנייה לאדם לא מוכר שרוצים ליצור אצלו תחושה של קרבה. שימושי הלשון האלה מושפיעים הן מן הערבית הן מן האנגלית האמריקאית, אך כדאי לדעת שכבר במקרא אָח הוא בהחלט לא רק בן אותו האב או אותה האם.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-09-11 15:17:42
    [post_modified_gmt] => 2024-09-11 12:17:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95898
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 44
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-01 12:19:16
    [post_date_gmt] => 2011-05-01 09:19:16
    [post_content] => לעיתים נשאלת השאלה בדבר השימוש במילה בַּעַל לציון מעמד הגבר בקשר הנישואין. הקשר בין המילה בַּעַל למושגים בעלות ובעילה מרתיע רבים, ויש המבקשים שהאקדמיה תפעל נגד השימוש במילה, תאסור או "תחליף" אותה.

ייאמר מראש כי אין זה מתפקידה של האקדמיה לקבוע את השימוש המועדף מבחינה ערכית כאשר יש כמה מילים נרדפות לדבר בסגנונות שונים מתקופות שונות (כגון מילים ב'לשון נקייה' ומקבילותיהן המפורשות יותר). ואולם בתשובה על שאלות שנשאלנו בעניין המילה בעל נוכל לברר את הקיים בלשון, ומאחר שלשון היא קודם כול המוסכם על דובריה, הדוברים והדוברות הם שצריכים להכריע, והמובן שייוחד בפי דוברי ימינו למילה מסוימת הוא שיתקבל. גם באנגלית מילות politically correct נוצרו בפי הדוברים המעוניינים בכך ונתקבלו ככל שנתקבלו.

למי שאינם חפצים להשתמש במילה בַּעַל מצויות בעברית כמה וכמה חלופות אפשריות, ונמנה כמה מהן שעלו על דעתנו מן המקורות:

1. ידועה שבהן היא זו שמציע הנביא הושֵע: "והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי" (הושע ב, יח). כל החפץ בכך יכול לקיים נבואה זו, וכך גם הציע דוד בן־גוריון להנהיג בטפסים רשמיים של המדינה (ראו בתמונה). אכן, מאחר שרוב גדול של דוברי העברית הישראלית אינו מקפיד על הגיית המפיק, לא יוכל הגבר להציג את עצמו בנקל כ'אִישָׁהּ' של רעייתו, אבל בלשוננו אפשר לומר 'האיש שלה'. זו חלופה מקראית מפורשת למילה 'בעל'.

2. גם המילה רַעְיָה מוצאה במקרא, בשיר השירים. ספק אם כוונתה שם לציין אשת איש, אולם שימוש זה שגור כידוע בעברית שלנו ('רעיית השר' וכדומה). בשיר השירים ישנו גם המקביל הזכרי לרַעְיָה, והוא רֵעַ: "זה דודי וזה רעי" (שיר השירים ה, טז). אומנם המילה רֵעַ משמשת בלשון הספרותית במשמעות חבר וידיד, אולם מכיוון שאיננה רגילה בעברית המדוברת, אין מניעה לייחדה בעיקר לקשר של נישואין, וההקשר יסייע בידינו (כשם שלצירוף בן זוג יש משמעות רחבה שאינה קשורה לזוגיות, ומשמעות מצומצמת יותר). אם יהיה רֵעַ בשימוש חלק גדול של הדוברים, יבינו גם שאר הדוברים את המילה.

3. כינוי אחר לאישה בלשון המקרא הוא חֲבֵרָה, כאמור במלאכי "וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ" (ב,יד). בעבר ציינה המילה בחוגים מסוימים בת זוג, וחָבֵר ציין בן זוג (נשואים או לא נשואים), ואולם המילים חָבֵר וחֲבֵרָה מציינות כיום בהקשר הזוגי boyfriend ו־girlfriend, ולכן קשה להציען כחלופה ממשית לבעל ואישה.

4. על פי הפסוק הנזכר לעיל ממלאכי אפשר להציע את צמד הצירופים איש ברית ואשת ברית.

5. מלשון חכמים יש בידינו בן זוג ומימי הביניים בת זוג, והם משמשים כבר עתה בפי חלק מן הדוברים שאינם רוצים להשתמש במילה בעל. צירופים אלו אף משמשים בלשון החוק ומופיעים בתעודת הזהות, והכוונה לבני זוג נשואים.

6. בלשון חכמים (בהשפעת הארמית) אנו מוצאים לעיתים שכל אחד מבני הזוג נקרא זוג: הגבר הוא זוגהּ של האישה, והאישה זוגו (ובלשון מאוחרת יותר זוגתו) של הגבר. אין כל מניעה אפוא שמי שמואס במילה בעל ישתמש בחלופה זו, שהיא מקבילה מוכנה מן המקורות ל־spouse (בן זוג נשוי) האנגלי. המילה זוּגָה (בעיקר בנטייה, כגון זוּגָתִי) כבר נעשתה חלק מן הלשון העברית במשמעות אשת איש דווקא בתקופות קודמות, ואין סיבה שזוג (ובנטייה זוּגִי וכדומה) לא ישמש לצִידה. המשמעות היסודית של זוג היא עול (מוט על צוואר הבהמה המחובר לרתמה) שנושאים שני בעלי חיים בשווה. ספק אם יכולה להיות מילה שוויונית מזו.

נחזור למילה המשמשת כיום ובעבר – בעל. בלשוננו סתם בעל ('בעל טוב' וכיו"ב) הוא בעל לאישה, ולא לשדה, לבית, לחפץ או לבעל חיים. זהו הבידול בין 'בעל' ל'בעלים' כבר במקורות, ורק בנסמך יש בעל השור (אין 'בעלי השור'), ובימינו 'בעל הנכס' או 'בעלי הנכס'. האומרים בעלהּ, בעלִי וכדומה בעברית של ימינו מכוונים רק לעניין husband ולא לזיקת בעלות, לדירה למשל. בשימוש החי לדורותיו נוצרה אפוא הבחנה ברורה בין 'בעל' במשמעות husband ל'בעל' במשמעות אדון, מי שהדבר שייך לו.

את התפצלות המילה 'בעל' לשתי משמעויות נוכל להשוות למילה הערבית ס'אחב (שנכנסה לסלנג העברי כסחבק). משמעותה גם 'אדוניו של דבר' וגם 'חבר' (friend), ואין עולה על דעת איש שיש משום השפלה באמירה שפלוני הוא ס'אחבי, כלומר 'חברי', ושמא עלול הדבר להתפרש כ'אדוני'. פלוני יכול להיות ס'אחב – אדון – של רכוש או של בעל חיים, וס'אחב – במובן חבר – של אדם (זכר או נקבה). ההקשר הוא המונע כל טעות. ובערבית לא חל הבידול כפי שאירע בעברית, המסיר כל ספק ומפריד בין המשמעויות. מבחינה זו אין הצדקה לשונית להמציא מילה חדשה ולדחות את המילה בעל.

ושוב עלינו להזכיר כי הלשון אינה אלא מה שדובריה יוצקים לתוכה. במקרה זה המילים מן המקורות מוכנות, ואין צורך לחדשן. עושרה של העברית מונח במקורותיה, וכל הרוצה ליטול יבוא וייטול. כרגיל, אין מילה אידאלית ונטולת בעיות. ודאי כל זמן שהשימוש בבעל רווח, תהיה רק מילה זו חד־משמעית לציין את היחס המדויק שבין גבר נשוי לאשתו. אם תתרגל האוזן לשמוע רֵעַ או זוּג או בן זוג, יהיו אלה מילים מובנות וברורות. ואולם אם לא יֹאבה קהל דוברי העברית להשתמש בהן, וימשיך להשתמש במילה בעל, ספק אם הסיבה לכך תהיה אידאולוגיה מיננית נסתרת או תפיסה לא שוויונית של מוסד הנישואין.
* * *
הערת המזכירות המדעית: אל האקדמיה הגיעה הצעה (מטעם שתי פונות שונות) להשתמש בצמד נְשׂוּאִי ונְשׂוּאָתִי במקום 'בעלי' ו'אשתי'. לדברי אחת המציעות צמד המילים הללו נושא אופי שוויוני ומרענן, ומייחד את הזוגות הנשואים מן הזוגות שאינם נשואים (למי שנחוץ לו ייחוד). בתשובה הסברנו שאין בכוונת האקדמיה להציע חלופות רשמיות למונחים המשמשים. עם זאת מכיוון שההצעה מתקבלת על הדעת מצאנו לנכון לתת לה פרסום כאן.

 

[caption id="attachment_279" align="aligncenter" width="450"] מכתב של דוד בן־גוריון משנת 1953.[/caption]
התשובה מבוססת על דברים שכתב חבר האקדמיה מנחם קיסטר, יו"ר הוועדה למילים בשימוש כללי בשנים תש"ס–תשס"ד, בתגובה לפנייה בעניין זה.
    [post_title] => בַּעַל – האם ראוי למצוא תחליף למילה
    [post_excerpt] => השימוש במילה בַּעַל לציון מעמד הגבר בקשר הנישואין מרתיע רבים בגלל הקשר בין המילה בַּעַל למושגים בעלות ובעילה. יש המבקשים שהאקדמיה תפעל נגד השימוש במילה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 21:39:28
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 18:39:28
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=44
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 35737
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-06-26 14:34:37
    [post_date_gmt] => 2019-06-26 11:34:37
    [post_content] => השם עמית הוא מן השמות הנפוצים היום – גם לבנים וגם לבנות. נראה שנתינת השם הזה לבנות עוד בימים שבהם נהגו להבחין בין שמות לבנים לשמות לבנות נובעת מן הסיומת ־ִית, ואולם המילה עָמִית היא שם בזכר, כעולה משימושה במקרא.

המילה מופיעה בתנ"ך רק תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר. כך למשל אפשר למצוא זה לצד זה בויקרא יט את הכינויים 'עמיתך', 'רעך', 'אחיך' (ולצידם 'בני עמך' ושמא גם 'עמיך') במשמעות זו:
(טו) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.
(טז) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'.
(יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.
(יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'.
המילה הרגילה במשמעות זו היא רֵעַ ותפוצתה רבה עשרת מונים מן המילה עמית. לצד רֵע מתועדת גם הצורה רֵעֶה (רֵעֶה דָוִד בשמואל ב טו, לז; טז, טז; רֵעֶה הַמֶּלֶךְ במלכים א ד,ה). צורות הנקבה מגוונות: רֵעָה – בעיקר ברבים כגון "וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ" (שופטים יא, לח); רְעוּת – באותו תפקיד של רֵעַ שראינו בלשון החוק, כגון "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות יא, ב); רַעְיָה – המוכרת בעיקר משיר השירים, כגון "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (א, טו).

בלשון חז"ל ממלאת את מקומן של המילים רע, אח ועמית המילה חָבֵר, כגון בצירוף הידוע "בין אדם לחברו". אומנם למילה זו ניצנים במקרא – כתריסר פעמים, אך אין היא משמשת בלשון החוק. מקצת היקרויותיה בלשון הנביאים ומקצתן במגילות שיר השירים וקהלת שבלשונן יש מאפיינים קרובים ללשון חכמים.

נחזור למילה עָמִית. מקובל ששורש המילה הוא עמ"ת, אבל שורש זה אינו מוכר לא בעברית ולא בלשונות שמיות אחרות. לכן יש הסבורים ששורש המילה הוא עמ"י הקרוב אל עמ"ם. במילונים מוצע קשר למילה האכדית emūtu שמשמעה משפחת החָם (או החותן).[1]

בימינו יוחדה המילה למשמעות של קולגה – חבר לעבודה או אדם השווה לאדם אחר במעמד או בתחום העיסוק וכדומה. למילה עמית יש גם צורת נקבה: עֲמִיתָה. מן המילה עמית חודשה המילה עֲמֻתָּה, כלומר חברה המורכבת מעמיתים. בשלב מאוחר הרבה יותר נקבע שם התואר עֲמִיתָנִי תמורת 'קולגיאלי', והשם המופשט עֲמִיתָנוּת תמורת 'קולגיאליות'.

האם יש קשר בין עָמִית ובין הפעלים ושמות הפעולה עימת, עימות, התעמתות? מילים אלו נוצרו ככל הידוע ממילת היחס המקראית המורכבת לְעֻמַּת־ (לעומת), שפירושה 'סמוך ל', 'ממול', 'במקביל'. מקובל שביסודה של מילת יחס זו עומדת המילה עֻמָּה, והתי"ו היא ת' הנקבה.

כך או כך, כיום חולקים המילים עָמִית ועמותה, עימות והתעמתות את אותו השורש עמ"ת. נראה שבתודעת הדוברים הצטרפו שתי המשמעויות המנוגדות למשמעות אחת הכורכת שני היבטים של יחס בין דברים: מחד גיסא קרבה וקשר – הבאים לידי ביטוי בצמד המילים עמית ועמותה, ומאידך גיסא מתח וניגוד – הבאים לידי ביטוי במילים עימות והתעמתות.

______________________________
[1] בערבית מילה דומה – عَامَّة (עַאמַּה) – משמשת במשמעות 'המוני העם', 'העם הפשוט' – אולי בדומה ל'עמך' בעברית.
המילה 'עמית' מופיעה גם בזכריה: "חֶרֶב עוּרִי עַל רֹעִי וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי..." (יג, ז). במילון המקראי HALOT מציעים לפרש את הצירוף 'גבר עמיתי' כצירוף סמיכות במשמע 'איש של הקהילה שלי', 'בן קהילתי', ולפי זה 'עמית' הוא 'קהילה' או כיו"ב. בעקבות זה מוצע שבהיקרויות האחרות של המילה 'עמית' נשמט הנסמך 'גבר' או 'איש' או 'בן' מן הצירוף, והמילה 'עמית' קיבלה את משמעות הצירוף כולו, כלומר הפכה למילה המציינת 'סתם אדם'. יש לציין שתהליך דומה קרה בלשון חז"ל בצירוף 'עם הארץ' ובמילה 'גוי' – שבהם מילה שציינה קבוצה – עם, גוי – הפכה למילה המציינת אדם יחיד. וראו עוד את התקבולת בויקרא יט בין "עמיך" ל"רעך" בפסוק טז, ובין "בני עמך" ל"רעך" בפסוק יח.
    [post_title] => עמית
    [post_excerpt] => המילה מופיעה בתנ"ך תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:16:51
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:16:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35737
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)