WP_Post Object
(
    [ID] => 168
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-06-21 10:32:39
    [post_date_gmt] => 2012-06-21 07:32:39
    [post_content] => רבים שואלים על טיבה ועל תקינותה של הברכה "צוהריים טובים".

ראשית נשיב על השאלה הנפוצה: מה הצירוף התקין – 'צוהריים טובים' או 'צוהריים טוב'?
מבחינה דקדוקית המילה צוהריים נתפסת כיום כשם עצם ברבים – דוגמת מים ושמיים – בעל סיומת  ַיִם (על דרך הזוגי). ואכן בצירוף הסמיכות 'צוהרי היום' שנוצר בימינו המילה צוהריים באה בצורה רגילה של נסמך־רבים. לפיכך אם רוצים להוסיף למילה צוהריים שם תואר הוא יהיה בצורת רבים: 'צוהריים טובים' (ולא "צוהריים טוב"), כמו 'מים קרים', 'שמיים כחולים'.

מבחינה היסטורית נראה שהסיומת ־ִים במילה צָהֳרַיִם אינה סיומת זוגי ביסודה, כפי שעולה מהשוואה ללשונות שמיות אחרות. המילים המקבילות בערבית ובארמית צורתן צורת יחיד. בכתובת המואבית הקרויה מצבת מישע באה המילה צהרם (בלי יו"ד). המ"ם מתבארת כאן כסיומת המציינת תוארי פועל, כגון ריקם, חינם, יומם. כפי שיומם פירושו 'ביום', צהרם יכול להתפרש 'בצוהר'.

שאלה לעצמה היא מה פירוש המילה צֹהַר שבבסיס המילה צָהֳרַיִם. בימינו צוהר הוא חלון, ולהבנה זו מסורת פרשנית ארוכה. המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד בסיפור תיבת נֹחַ: "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" (בראשית ו, טז). ואולם במהלך השנים התפרשה המילה גם בדרכים אחרות: 'גג' או 'מכסה'. חלק גדול מן הפירושים אכן קושרים בין צוהר לצוהריים, וברובם בולט הקשר בין צוהר לאור. רש"י כותב בפירושו: "יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה המאירה להם", ומפירושו של אבן עזרא מתחוור הקשר בין חלון לאור: "צֹהַר – מקום שיִּכָּנֵס ממנו האור, והוא מגזרת צהריים". היו שהבינו את המילה צוהריים כזוהר כפול.

אשר לטיבה של הברכה "צוהריים טובים", ברכה זו הצטרפה בעשורים האחרונים לסדרת הברכות המתייחסות לחלקי היממה: בוקר טוב, ערב טוב, לילה טוב – סדרת ברכות שנוצרה בעברית החדשה בהשפעת לשונות אחרות (אנגלית, גרמנית ועוד). אליהן מצטרפת גם הברכה "אחר הצוהריים טובים" – אלא שהמבנה של ברכה זו בעייתי מבחינת הדקדוק, שכן שם התואר טובים אמור לתאר לא את הצוהריים אלא את הצירוף כולו שעיקרו מילת היחס 'אַחַר'.

יש המעדיפים לנקוט תמיד את הברכה העברית הרגילה במקורותינו שלום ונמנעים מן הברכות המחודשות המותאמות לחלקי היממה. נעיר כי הברכה 'בוקר טוב' דומה לברכה הארמית צַפְרָא טָב ('הבוקר טוב') המוכרת כבר מן הספרות הרבנית של ימי הביניים (כיום מקובל יותר צפרא טבא).

יש המסתייגים מן הברכה צוהריים טובים בטענה כי ברכה זו יפה רק לאמצע היום ממש – כלומר לרגע קצר בלבד, בדומה למילה noon באנגלית המשמשת לציון השעה 12:00 בדיוק. ואולם כמו שציין מתקן הלשון ראובן סיוון, כבר בתנ"ך אפשר לראות שהמילה צוהריים אינה מציינת רגע אחד בלבד, אלא פרק זמן ממושך יותר: "וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם" (שמואל ב ד, ה), "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי" (תהלים נה, יח). כך גם בתפילה: "ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהריים".

סוף דבר: ברכות ונימוסים מטבעם הם עניין לסגנון אישי ולנוהַג הרווח בתקופה מסוימת, ובאלו בדרך כלל אין האקדמיה נוהגת להתערב.
    [post_title] => צוהריים טובים
    [post_excerpt] => רבים שואלים על טיבה ועל תקינותה של הברכה "צוהריים טובים".
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-04-10 13:15:14
    [post_modified_gmt] => 2020-04-10 10:15:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=168
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

רבים שואלים על טיבה ועל תקינותה של הברכה "צוהריים טובים".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>