WP_Post Object
(
    [ID] => 5512
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-10-28 11:32:35
    [post_date_gmt] => 2012-10-28 09:32:35
    [post_content] => 
אלפס, תנורון, מצנם או מקלה, מְקַפָּה, ממחה יד, מפרסה
אִלְפָּס
אלפס הוא סיר לבישול בעל ידית ארוכה וצורתו כמחבת עמוקה (קָסֵרוֹל או קָסֵרוֹלָה; מצרפתית, באנגלית: casserole).
שמו לקוח מכלי הבישול הנזכרים בספרות חז"ל. כך למשל מצאנו בתוספתא: "המערֶה ממיחם למיחם ומאלפס לאלפס ומקדירה לקדירה..." (מעשרות א, ט). המילה אלפס התגלגלה מן היוונית, והיא מצויה בספרות חז"ל גם בצורות אחרות: לְפָס, לַפָּס.
המילה אלפס נקבעה במונחי כלים ותבשילים שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933).
תַּנּוּרוֹן (טוסטר אובן)
תנורון הוא תנור קטן לאפייה ולקליית לחם.
המילה תנורון בנויה מן המילה תנור בתוספת סיומת ההקטנה ־וֹן. תנור הוא מתקן לאפייה כבר בתנ"ך, כגון "וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד" (ויקרא כו, כו), והוא נזכר גם בהקשר כללי של בערה ואש – למשל "תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ" (תהלים כא, י) או "בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג, יט).
ייתכן שהמילה תנור נגזרה מן המילה נוּר שמשמעה אש (אליה קשורות גם המילים נר ומנורה).
המונח תנורון אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).


מַצְנֵם או מַקְלֶה?
איך נקרא המכשיר "טוסטר" בעברית? החלופה העברית שנוצרה למילה הייתה מַצְנֵם. באקדמיה התנגדו למילה כי המכשיר אינו מכין צְנִים, שהוא קשה ופריך בחוץ ובפנים, אלא רק קולה את הפרוסה – משחים אותה מבחוץ אך התוך נשאר רך. לכן קבעו מַקְלֵה לֶחֶם ובקיצור מַקְלֶה (במילון 500 מונחים בכלכלת הבית, תשל"ח 1977). לאחר יותר משלושים שנה, התברר מעל לכל ספק שהניסיון להחליף את המונח לא צלח, ומליאת האקדמיה החליטה לאמץ את המונח המשמש מַצְנֵם (תשע"ה, 2014).
ואולם מקומו של השורש קל"י במטבח לא נפקד, והוא נשמר בחלופה העברית ל"טוסט" - לֶחֶם קָלוּי. עוד מילה משורש זה היא קָלִי – גרגירי דגן קלויים, כגון הקלי שנתן בועז לרות המואבייה: "וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל" (רות ב, יד). בספרות חז"ל המילה באה בצורת הרבים: "לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו" (משנה בבא מציעא ד, יב).
ומניין לנו צְנִים? המילה הזאת נוצרה בעת החדשה, כנראה על פי "פת צנומה" שבתלמוד הבבלי (ברכות לט ע"א) ולפי הפירוש של רש"י ואחרים: פת יבשה. פירושים אחרים ל"פת צנומה" הם פת מפוררת, פת שהצטמקה במים או פת דקה.


מְקַפָּה (skimmer)
מקפה היא כף בעלת נקבים להסרת הקצף והזוהמה העולים על פני התבשיל.
הפועל קיפה משמש בלשון חז"ל, למשל: "שמן של תרומה שנפל על גבי היין יקפה אותו והיין מותר" (תוספתא) – כלומר יסיר ממנו את שכבת השמן הצפה על פניו. על פי פועל זה חודשה גם המילה קֹפִי (בלי ניקוד: קופי. ההגייה במלעיל כמו דופי, אופי): זוהמת התבשיל הצפה למעלה בשעת הרתיחה.
המונח מקפה הוא מחידושיו של ביאליק, והוא נקבע במונחי כלים ותבשילים שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933).


מַמְחֵה יָד ("בלנדר מוט")
ממחה יד הוא מכשיר חשמלי שאוחזים אותו ביד והוא מרסק מזון מוצק למְחית, לרוב בתוך נוזל. ממחה היד מצטרף אל הממחה (בלנדר) הוותיק ממנו.
המילה מַמְחֶה מבוססת על אחת משלל המשמעויות של השורש מח"י: להמס, לרכך – בעיקר מזון. למשל, על עיבוד החרדל בשבת יש מחלוקת בתלמוד הבבלי: "חרדל שלָשׁוֹ מֵעֶרֶב שבת למחר – אמר רב: מַמְחוֹ בכלי ואין ממחו ביד... אלא אמר שמואל: ממחו ביד ואין ממחו בכלי" (שבת קמ ע"א).
את המַמְחֶה קבעה האקדמיה כבר בשנת תשי"ט (1959) במסגרת מונחי האפייה, ואילו את מַמְחֵה הַיָּד היא קבעה בשנת תש"ס (2000).
מַפְרֵסָה (סלייסר)
מפרסה היא מכונה לחיתוך פרוסות של לחם, גבינה, נקניק וכדומה.
השורש פר"ס משמעו חיתוך. ממנו המילה פְּרָס שמשמעה היסודי 'חֵלק', 'חצי': במימרה "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" פרס הוא מנת הלחם היומית – חצי כיכר. ואולי גם הפַּרְסָה נקראת כך כי היא מחולקת לשניים.
שורש אחר בעל אותן אותיות – פר"ס (וגם פר"שׂ) – משמעו פיזור ופישוט: פריסת כוחות, תפרוסת של אוכלוסייה, התפרסות, וכן מפרשׂ.


    [post_title] => עברית במטבח
    [post_excerpt] => מַצְנֵם או מַקְלֶה? מה החלופה העברית לבלנדר מוט? ומהם אִלְפָּס, תנורון, מְקַפָּה ומפרסה? מונחים עבריים מהמטבח
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%91%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-01-10 12:40:42
    [post_modified_gmt] => 2022-01-10 10:40:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5512
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5627
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-03-18 11:36:45
    [post_date_gmt] => 2012-03-18 09:36:45
    [post_content] => 
מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים
מִדְגַּנִּים (cereal)
מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה.
המילה מדגנים בנויה בהשראת מילים אחרות מתחום המזון – מַטְעַמִּים, מַמְתַּקִּים, מַעֲדַנִּים. משמעות המילה מדגנים שונה ממשמעות המילה דגנים (הרווחת בהקשר זה בצירוף "דִּגְנֵי בוקר"): מדגנים הם מזון מעובד ואילו דגנים הם הצמחים עצמם: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, אורז, תירס, דוחן ועוד. צמחים אלו שייכים למשפחת הדְּגָנִיִּים. במקרא דָּגָן הוא תבואה, ומילה זו רווחת לצד המילים תירוש ויצהר.
המילה מִדְגַּנִּים – מחידושי הוועדה למילים בשימוש כללי – אושרה באקדמיה בשנת תש"ס (2000).
מוּפִינִים (מאפינס)
מופינים הם עוגות קטנות מעוגלות אפויות בתבניות משוקעות או בגביעוני נייר.
המילה מופינים נוצרה בהשראת המילה המקראית תּוּפִינִים: "תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים" (ויקרא ו, יד). גם המדרש וגם חוקרי לשון קשרו את המילה הזאת לשורש אפ"י. וכך נקשרת גם המילה מופינים לשורש זה, נוסף על קרבת הצליל למילה האנגלית־אמריקנית muffins.
המילה מופינים – מחידושי הוועדה למילים בשימוש כללי – אושרה באקדמיה בשנת תש"ס (2000).
טֻגָּנִים (צ'יפס)
טוגנים הם פרוסות או רצועות של תפוחי אדמה מטוגנים.
המילה טוגנים קשורה כמובן לפועל טִגֵּן. ומניין לנו פועל זה? בספרות חז"ל אנו מוצאים את הכלי טיגָן – מעין מחבת. הכלי נזכר למשל בהלכה העוסקת בדרך הכשרתם של כלים: "היורות והמיחמים והטיגנין והקומקומוסין מדיחן ברותחין" (תוספתא עבודה זרה). שם הכלי טיגן נשאל מן היוונית אל הארמית, ובה גם נוצר הפועל, ונראה שמן הארמית התגלגלו המילים לעברית. שם הכלי התגלגל גם לערבית: טַאגִ'ן.
המילה טוגנים כלולה במילון למונחי כלכלת הבית שאושר באקדמיה בשנת תשל"ח (1977).
צְנִימוֹנִים (קרוטונים)
צנימונים הם קוביות לחם קטנות קלויות או מטוגנות שמוסיפים למרק או לסלט.
המילה צנימונים מורכבת מן המילה צְנִים – המקשרת את המילה ללחם – ומסיומת ההקטנה ־וֹן.
כאשר מדובר בפרוסות לחם, מבחינים בין צְנִים ובין לחם קלוי (טוסט). צנים הוא פרוסת לחם דקה שנאפתה עד שנעשתה מיובשת כולה, ואילו פרוסת לחם המושמת במַקְלֶה* (טוסטר) נותרת רכה בחלקה הפנימי.
המילה צנימונים – מחידושי הוועדה למילים בשימוש כללי – אושרה בשנת תשס"ט (2009) באקדמיה.

*בשנת תשע"ה אושרה המילה מַצְנֵם כחלופה לטוסטר.
    [post_title] => מאכלים בצורת רבים
    [post_excerpt] => התדעו מה הם מוּפִינִים, טֻגָּנִים, מִדְגַּנִּים וצְנִימוֹנִים – כולם חלופות עבריות למאכלים שלרוב באים ברבים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%90%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-02-27 15:37:42
    [post_modified_gmt] => 2023-02-27 13:37:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5627
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)