WP_Post Object
(
    [ID] => 95284
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-07-02 16:18:43
    [post_date_gmt] => 2024-07-02 13:18:43
    [post_content] => מה הקשר בין דת ל־data ובין פרדס ל־paradise? מה המשמעות המקורית של 'פתגם'? ואיזו מילה חידשה האקדמיה ללשון העברית תמורת "צנזורה"?
[presto_player id=95285]
    [post_title] => פורים: מילים פרסיות בלשוננו
    [post_excerpt] => מה הקשר בין דת ל־data ובין פרדס ל־paradise? מה המשמעות המקורית של 'פתגם'? ואיזו מילה חידשה האקדמיה ללשון העברית תמורת "צנזורה"?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%a0%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-09-23 08:03:47
    [post_modified_gmt] => 2024-09-23 05:03:47
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95284
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 21429
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-05-28 10:37:36
    [post_date_gmt] => 2017-05-28 07:37:36
    [post_content] => 
1. כְּרָב הוא:
אפשרות ג: כְּרָב הוא חלק מ'מחזור זרעים' – שיטה חקלאית שבה מחליפים באופן מחזורי את סוגי הגידולים הנזרעים בשדה לצורך השבחת הקרקע. יש כמה סוגי כרב: בחלקם נותנים לשדה מנוחה מלאה, בחלקם חורשים ואין זורעים ובחלקם זורעים רק גידולים המטייבים את הקרקע. המילה כְּרָב מקורה בארמית התלמוד.
צמח התבלין קימל נקרא בספרות חז"ל כְּרַוְיָה (על פי היוונית), וזהו שמו התקני בימינו.

2. אֲפָר הוא:
אפשרות ד: אֲפָר הוא אחו. המילה אֲפָר מקורה בספרות חז"ל, למשל: "ואלו הן מדבריות [בהמות בר] – כל שרועות באפר ואינן נכנסות ביישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים" (בבלי שבת מה ע"ב). בעברית החדשה 'אפר' משמש בטקסטים ספרותיים, למשל: "בָּאֲפָרִים אֵין קֵץ / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו" (יורם טהרלב, "זר של נרקיסים").


3. נִיר במקורות אינו:
אפשרות א: נִיר במקורות אינו שטח פתוח.
בירמיהו נאמר: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה ניתנו כמה פירושים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש, פעולת החריש.
בספרות חז"ל מבחינים בין שלושה סוגי שדות: בּוּר (שדה לא מעובד), נִיר (שדה חרוש),, זֶרַע (שדה זרוע).
ראו עוד: עבודת האדמה.

4. עידית היא:
אפשרות ב: עידית היא אדמה משובחת.
ההפך מעידית הוא זיבּוּרית (אדמה גרועה).
בעברית החדשה הורחבה המשמעות של צמד המילים: עידית מציינת דבר בעל ערך גבוה, וזיבורית – דבר חסר ערך.
ראו עוד: עבודת האדמה.

5. מניין לנו חקלאות?
אפשרות א: המילה חקלאות מקורה במילה הארמית חֲקַל (=שדה).
בארמית של התלמוד חקלַי או חקלַאי הוא 'איש שדה', ומכאן גם השם המופשט חַקְלָאוּת. הַכְנסת המילה לעברית מיוחסת לדוד ילין.

6. איזו מילה אינה מעולם החקלאות?
אפשרות ג: המילה עֲרֵבָה אינה מעולם החקלאות.
בלשון חז"ל ערֵבה היא קערה גדולה ללוש בה את הבצק וגם גיגית או שוקת.
גְּדֵרָה היא שטח מגודר לצאן.
עֲזֵקָה היא שדה שעדרו אותו.
שְׁדֵמָה היא שְׂדה תבואה או כרם.
שְׁדֵפָה היא תבואה שלקתה בשידפון (מכת יובש).

7. איזו מילה אינה מחלה של צמחים?
אפשרות ד: חֲלַגְלוֹגָה אינה מחלת צמחים אלא שם של צמח.
חלגלוגות נזכרות בספרות חז"ל, והן מזוהות עם הצמח רְגֵלָה.
גַּחֲלוֹן הוא מחלת צמחים שבה נוצר בפרי פצע כהה הדומה לפחם או לגחלת.
מַקְמֶקֶת היא מחלת צמחים התוקפת נבטים וצמחים צעירים וגורמת לריקבונם.
פַּקֶּלֶת פוגעת בגזע העץ וגורמת לו להתקלף. השם בא בעקבות הפועל פִּקֵּל בלשון חז"ל שמשמעו 'התקלף', ואינו אלא שיכול אותיות של קִלֵּף.

8. איזו מושג אינו חקלאי?
אפשרות ג: מושג שאינו חקלאי הוא מָרִישׁ.
מָרִישׁ משמעו קורת עץ.
שאר המילים קשורות לחקלאות, ומקורן בלשון חז"ל:
גָּפִיר – עונת הגיפור (איבוק עצים בגופרית נגד מזיקים).
גָּרִיד – עונת היובש או אדמה יבשה.
עָדִיר – פעולת העידור.


9. מה ההפך של אָפִיל?
אפשרות א: ההפך של אָפִיל הוא בַּכִּיר.
אָפִיל פירושו מְאַחֵר להבשיל, ככתוב "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט, לב), כלומר החיטה והכוסמת לא נפגעו מן הברד כי הן מאחרות להבשיל.
לַקִּישׁ הוא נרדף של אָפִיל; המילה קרובה למלקוש ומצויה בספרות חז"ל.
ראו עוד: לקראת ט"ו בשבט.


10. איזו מילה אינה מן המקרא?
אפשרות א: המילה שאינה מן המקרא היא בוסתן.
בוסתן מקורה בפרסית, והיא מוכרת מן הארמית של התלמוד.
שאר המילים מופיעות בתנ"ך:
גִּנָּה וגם גַּנָּה: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים), "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו).
כֶּרֶם: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" (בראשית).
מַטָּע: "לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָה" (יחזקאל).
מִקְשָׁה (שדה קישואים ושאר דלועים): "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה" (ישעיהו).
פַּרְדֵּס: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת).
שָׂדֶה: "אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים" (רות).


12. איזו מילה אינה קיימת?
אפשרות ה: המילה אַסֶּפֶת אינה קיימת (בינתיים).
שאר המילים מופיעות בספרות העברית ובמילונים:
חֶרְמֵשִׁית מובאת במילון אבן־שושן במשמעות 'חרמש קטן'.
מַבְצֵרָה היא מעין מזמרה לבציר ענבים.
מַגּוֹב הוא כלי חקלאי ידני או מכני לגיבוב קש וכדומה לערמה.
מַגְרוֹפִית בלשון חז"ל היא מגרפה או אֵת, ובימינו חֵלק במחרשה, הכנף שאליה מחוברת הסכין.

13. איזו פעולה אינה פעולה חקלאית?
אפשרות ד: לְחִיכָה אינה פעולה חקלאית.
לחיכה היא אכילת עשב מן האדמה, ככתוב "כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה" (במדבר כב, ד).
המילים האחרות קשורות לחקלאות:
סיקול הוא ניקוי שטח אדמה מאבנים ומסלעים.
בתיחוח מפוררים את האדמה ומאווררים אותה.
הוֹבָרָה היא הפיכת האדמה לאדמת בור, מתן מנוחה לאדמה כדי שתחזור להיות פורייה.
חידון חקלאות עברית - גרסה להדפסה
חזרה לחידון
    [post_title] => חידון חקלאות עברית - פתרונות מלאים והרחבות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-11-11 21:32:38
    [post_modified_gmt] => 2018-11-11 19:32:38
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21429
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1644
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-01-16 14:51:28
    [post_date_gmt] => 2014-01-16 12:51:28
    [post_content] => הקשר בין האדם לגַן עתיק יומין הוא, ואף עומד במרכזו של סיפור הבריאה לפי בראשית פרק ב: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר" (ב). עצי הגן מספקים לאדם מזון, והם גם בעלי ערך אסתטי עבורו: "וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל..." (ג). מלכים ואצילים טיפחו גנים מפוארים, ומנוחת האדם הפשוט מָתְקָה לו בצל עצי הפרות: "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ" (מלכים א ה, ה).

המילה גַּן משותפת לכמה מן הלשונות השמיות. בנטיותיה בא דגש – גַּנְּךָ, גַּנִּים, ואכן שורשה הוא גנ"ן. שורש זה מציין ברגיל שמירה (גּוֹנֵן, הֵגֵן), ולכן יש הסוברים שהמילה גַּן מציינת ביסודה שטח מוגן, שטח מוקף גדר. יסוד השמירה על הגן מצוי גם הוא בסיפור האדם בגן עדן: "וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב, טו).

בעברית החדשה קיבלה המילה גַּן משמעויות נוספות בהשראת המילים המקבילות בלשונות אירופה. בעקבות המונח הגרמני Kindergarten נוצר הצירוף 'גן ילדים', ומכאן קָצרה הדרך לשימוש במילה גַּן לבדה באותה משמעות. בצירופים דוגמת 'גן מדעי', 'גן טכנולוגי', גַּן הוא שטח בשולי העיר המשמש לתכלית מסוימת – בעקבות שימושי המילה פארק.

אל המילה גַּן מצטרפות שתי מילים מקראיות מאותו השורש – גַּנָּה וגִנָּה, ככל הנראה בלי הבדל משמעות. המילה גַּנָּה אינה משמשת בלשוננו היום, ואילו גִּנָּה היא בעיקר גן קטן, כגון גינה של בית. ויש המכנים במילה גִּנָּה גן שעשועים.

בהקשר החקלאי שטח שמגדלים בו עצים מכונה מַטָּע. מילה זו, מן השורש נט"ע, מופיעה מעט בתנ"ך ורגילה יותר בספרות חז"ל ולאחריה. יש שהיא משמשת כבימינו, ויש שהיא שם פעולה, כלומר 'נטיעה'. על המילים "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (ויקרא יט, כג) אומר ר' יהודה בן סימון: "מתחילת ברייתו שלעולם לא נתעסק [הקב"ה] אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב [זהו שכתוב]: ויטע ה' אלהים גן בעדן. אף אתם כשאתם נכנסין לארץ ישראל לא תתעסקון אלא במטע תחילה" (ויקרא רבה כה, ג).

מטע של ענבים מכונה כידוע כֶּרֶם. הכרם הראשון ניטע לפי התנ"ך לאחר המבול: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר..." (בראשית ט, כ–כא). פעם אחת מוצאים בתנ"ך את הצירוף 'כרם זית' – בתיאור נקמתו של שמשון בפלשתים: "וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים... וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת... וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים טו, ד–ה). צירוף זה מעיד לכאורה על שימוש במילה כֶּרֶם בהקשר של זיתים, אך יש הסוברים שכוונת הכתוב היא 'כרם וזית'. כך או כך, בלשון ימינו משמש לעיתים 'כרם זיתים' בהשראת הכתוב הזה, לצד מטע זיתים. בתנ"ך מטע זיתים מכונה 'זית': "שְׂדֹתֵיהֶם כַּרְמֵיהֶם זֵיתֵיהֶם" (נחמיה ה, יא).

גני נוי מצויים במקומות רבים, אך יש תרבויות שהגן המעוצב והמטופח אופייני להן במיוחד. אחת מהן היא התרבות הפרסית, שגניה הסימטריים נודעו לתהילה עוד בימי קדם (מאפיינים רבים של הגן הפרסי יש למשל בגנים הבהאיים בחיפה). לא פלא אפוא שמילים מתחום זה התגלגלו מפרסית לשפות אחרות. כך היא למשל המילה פַּרְדֵּס – מן המילה הפרסית pairidaēza שמשמעה המילולי 'שטח מוקף'. מילה פרסית זו מוכרת בלשונות נוספות, למשל באנגלית – paradise (גן עדן).

נעיר כי משמעה היסודי של המילה הפרסית – מקום מוקף – מחזק את הדעה שהוזכרה לעיל בדבר המשמע היסודי של גַּן. משמעות יסודית זו קיימת גם במילים מקבילות בשפות אחרות, למשל במילה הגרמנית Garten (באנגלית garden).

במקורות העבריים הפרדס נזכר בעיקר בהקשרים של עצי פרי: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי" (קהלת ב, ה), "משל למלך שהיה לו פרדס נטוע שורה של תאנים ושל גפנים ושל רמונים ושל תפוחים…" (ויקרא רבה כג, ג). בעברית בת ימינו התייחדה המילה פַּרְדֵּס לעצי הדר,[1] ואף נגזר ממנה שם בעל המקצוע פַּרְדֵּסָן.

גם המילה בֻּסְתָּן מקורה בפרסית, ומשמעה המילולי המקורי 'מקום ריח'. מילה זו מוכרת מן הארמית של התלמוד הבבלי בצורה "בוסתנא", והיא משמשת גם בערבית. בימינו בוסתן הוא גן של עצי פרי שונים, לרוב בסביבת בתי מגורים.

את הטיול בין עצי הגן פתחנו בסיפור הבריאה, ובו גם נסיים – הפעם על פי המתואר במדרש קהלת רבה:
"בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז, פסקה א).
כתבה: תמר קציר (כץ)
_______________________
[1] בעקבות הפסוק משיר השירים "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים" (ד, יג) יש הנוקטים בימינו 'פרדס רימונים' לצד השימוש הרגיל 'מטע רימונים'.
קובץ להדפסה

 
    [post_title] => בין עצי הגן
    [post_excerpt] => הקשר בין האדם לגן עומד במרכזו של סיפור הבריאה: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר". לצד גַּן ונגזרותיה גִּנָּה וגַנָּה משמשות בלשוננו המילים מַטָּע, כֶּרֶם, פַּרְדֵּס, בֻּסְתָּן. מה מקורן ומה שימושיהן של מילים אלו?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%a6%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-11-15 12:50:41
    [post_modified_gmt] => 2021-11-15 10:50:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1644
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 37678
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-10-29 15:41:32
    [post_date_gmt] => 2019-10-29 13:41:32
    [post_content] => השם עֵדֶן ניתן בימינו הן לבנות הן לבנים, ואומנם כבר במקרא הוא מופיע כשם פרטי לאיש משבט לוי (דברי הימים ב כט, יב; לא, טו).

המילה עֵדֶן מוכרת מסיפור הבריאה בתחילת ספר בראשית כשמו של מקום שאלוהים נטע בו גן – "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם" (ב, ח), ולאחר מכן בצירוף 'גן עדן' – "וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (ב, טו). לפי משמעותן של מילים מן השורש עד"ן בעברית ובלשונות שמיות אחרות – עונג, נעימות, רכות, טעם טוב – עֵדֶן הוא מקום של רווחה ונועם.

יש שביקשו לדייק כי 'עדן' ו'גן עדן' שבבראשית מכוונים דווקא למקום שופע ופורה, כך על פי האוגריתית (לשון שמית צפונית מערבית) שבה מילים מן השורש עד"ן קשורות להשקיה. ייתכן שמשמעות זו נרמזת בפסוקים כמו "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י), "וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם" (תהילים לו, ט). אחרים גורסים כי מוצא השם עדן במילה האכדית edinu שפירושה 'מישור', 'ערבה'.

בעברית המקרא מוכרות כמה מילים מן השורש עד"ן: עֶדְנָה, עָדִין (רק בנקבה) ומַעֲדַנִּים, וכן הפועל הִתְעַדֵּן: "וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ וַיִּתְעַדְּנוּ" (נחמיה ט, כה). בלשון חכמים נגזר ממנו גם הפועל עִדֵּן: "כל זמן שבני עושה רצוני היו מעדנים אותו ומפנקים אותו" (ספרי דברים שו). בספרות חז"ל 'גן עדן' הוא "עולם הבא", מקום מנוחת הצדיקים לאחר מיתתם, וניגודו של 'גיהינום': "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא ברא כנגדו [...] ברא צדיקים, ברא רשעים; ברא גן עדן, ברא גיהינום" (בבלי חגיגה טו ע"א).

בתרגום השבעים תועתק 'עדן' ליוונית (Εδεμ) רק כשם פרטי לציון מקום (במופע הראשון בבראשית), אולם הצירוף 'גן עדן' (ביתר המופעים) מתורגם במילה אחת – παράδεισος (באותיות לטיניות: paradeisos), היינו גן, פַּרְדֵּס,[1] (ממנה התגלגלה paradise המוכרת). בוולגטה, תרגום המקרא ללטינית, הצירוף 'גן עדן' לא תועתק אלא תורגם תרגום מילולי – paradisus voluptatis, 'גן של תענוג'. בתרגום המקרא של לותר לגרמנית (מן המאה השש עשרה) המילה 'עדן' מתועתקת (ולא מתורגמת) בכל מקום: Eden. מכאן קצרה דרכו של השם 'עדן' ללשונות אירופה. באנגלית למשל משמש השם Eden במובן Paradise וגם בהשאלה 'מקום של עונג ומנוחה'. בכמה מלשונות אלו 'עדן' הוא אף שם פרטי, וכמו בעברית – לבנים ולבנות כאחת.

_________________________
[1] אל העברית נשאלה המילה מן הפרסית, והיא מצויה למשל בקהלת: "עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כׇּל פֶּרִי" (ב, ה).
    [post_title] => עֵדֶן
    [post_excerpt] => השם עֵדֶן ניתן בימינו הן לבנות הן לבנים, וכבר במקרא הוא מופיע כשם פרטי. אבל עדן הוא קודם כול שמו של מקום שאלוהים נטע בו גן. מה משמעות השם עדן ומה המשמעות של מילים מן השורש עד"ן?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%93%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-11-05 13:13:31
    [post_modified_gmt] => 2024-11-05 11:13:31
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=37678
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)