WP_Post Object
(
[ID] => 35737
[post_author] => 21
[post_date] => 2019-06-26 14:34:37
[post_date_gmt] => 2019-06-26 11:34:37
[post_content] => השם עמית הוא מן השמות הנפוצים היום – גם לבנים וגם לבנות. נראה שנתינת השם הזה לבנות עוד בימים שבהם נהגו להבחין בין שמות לבנים לשמות לבנות נובעת מן הסיומת ־ִית, ואולם המילה עָמִית היא שם בזכר, כעולה משימושה במקרא.
המילה מופיעה בתנ"ך רק תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר. כך למשל אפשר למצוא זה לצד זה בויקרא יט את הכינויים 'עמיתך', 'רעך', 'אחיך' (ולצידם 'בני עמך' ושמא גם 'עמיך') במשמעות זו:
(טו) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.
(טז) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'.
(יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.
(יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'.
המילה הרגילה במשמעות זו היא רֵעַ ותפוצתה רבה עשרת מונים מן המילה עמית. לצד רֵע מתועדת גם הצורה רֵעֶה (רֵעֶה דָוִד בשמואל ב טו, לז; טז, טז; רֵעֶה הַמֶּלֶךְ במלכים א ד,ה). צורות הנקבה מגוונות: רֵעָה – בעיקר ברבים כגון "וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ" (שופטים יא, לח); רְעוּת – באותו תפקיד של רֵעַ שראינו בלשון החוק, כגון "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות יא, ב); רַעְיָה – המוכרת בעיקר משיר השירים, כגון "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (א, טו).
בלשון חז"ל ממלאת את מקומן של המילים רע, אח ועמית המילה חָבֵר, כגון בצירוף הידוע "בין אדם לחברו". אומנם למילה זו ניצנים במקרא – כתריסר פעמים, אך אין היא משמשת בלשון החוק. מקצת היקרויותיה בלשון הנביאים ומקצתן במגילות שיר השירים וקהלת שבלשונן יש מאפיינים קרובים ללשון חכמים.
נחזור למילה עָמִית. מקובל ששורש המילה הוא עמ"ת, אבל שורש זה אינו מוכר לא בעברית ולא בלשונות שמיות אחרות. לכן יש הסבורים ששורש המילה הוא עמ"י הקרוב אל עמ"ם. במילונים מוצע קשר למילה האכדית emūtu שמשמעה משפחת החָם (או החותן).[1]
בימינו יוחדה המילה למשמעות של קולגה – חבר לעבודה או אדם השווה לאדם אחר במעמד או בתחום העיסוק וכדומה. למילה עמית יש גם צורת נקבה: עֲמִיתָה. מן המילה עמית חודשה המילה עֲמֻתָּה, כלומר חברה המורכבת מעמיתים. בשלב מאוחר הרבה יותר נקבע שם התואר עֲמִיתָנִי תמורת 'קולגיאלי', והשם המופשט עֲמִיתָנוּת תמורת 'קולגיאליות'.
האם יש קשר בין עָמִית ובין הפעלים ושמות הפעולה עימת, עימות, התעמתות? מילים אלו נוצרו ככל הידוע ממילת היחס המקראית המורכבת לְעֻמַּת־ (לעומת), שפירושה 'סמוך ל', 'ממול', 'במקביל'. מקובל שביסודה של מילת יחס זו עומדת המילה עֻמָּה, והתי"ו היא ת' הנקבה.
כך או כך, כיום חולקים המילים עָמִית ועמותה, עימות והתעמתות את אותו השורש עמ"ת. נראה שבתודעת הדוברים הצטרפו שתי המשמעויות המנוגדות למשמעות אחת הכורכת שני היבטים של יחס בין דברים: מחד גיסא קרבה וקשר – הבאים לידי ביטוי בצמד המילים עמית ועמותה, ומאידך גיסא מתח וניגוד – הבאים לידי ביטוי במילים עימות והתעמתות.
______________________________
[1] בערבית מילה דומה – عَامَّة (עַאמַּה) – משמשת במשמעות 'המוני העם', 'העם הפשוט' – אולי בדומה ל'עמך' בעברית.
המילה 'עמית' מופיעה גם בזכריה: "חֶרֶב עוּרִי עַל רֹעִי וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי..." (יג, ז). במילון המקראי HALOT מציעים לפרש את הצירוף 'גבר עמיתי' כצירוף סמיכות במשמע 'איש של הקהילה שלי', 'בן קהילתי', ולפי זה 'עמית' הוא 'קהילה' או כיו"ב. בעקבות זה מוצע שבהיקרויות האחרות של המילה 'עמית' נשמט הנסמך 'גבר' או 'איש' או 'בן' מן הצירוף, והמילה 'עמית' קיבלה את משמעות הצירוף כולו, כלומר הפכה למילה המציינת 'סתם אדם'. יש לציין שתהליך דומה קרה בלשון חז"ל בצירוף 'עם הארץ' ובמילה 'גוי' – שבהם מילה שציינה קבוצה – עם, גוי – הפכה למילה המציינת אדם יחיד. וראו עוד את התקבולת בויקרא יט בין "עמיך" ל"רעך" בפסוק טז, ובין "בני עמך" ל"רעך" בפסוק יח.
[post_title] => עמית
[post_excerpt] => המילה מופיעה בתנ"ך תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-12-04 21:16:51
[post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:16:51
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35737
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
המילה מופיעה בתנ"ך תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר.(טו) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. (טז) לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'. (יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'.המילה הרגילה במשמעות זו היא רֵעַ ותפוצתה רבה עשרת מונים מן המילה עמית. לצד רֵע מתועדת גם הצורה רֵעֶה (רֵעֶה דָוִד בשמואל ב טו, לז; טז, טז; רֵעֶה הַמֶּלֶךְ במלכים א ד,ה). צורות הנקבה מגוונות: רֵעָה – בעיקר ברבים כגון "וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ" (שופטים יא, לח); רְעוּת – באותו תפקיד של רֵעַ שראינו בלשון החוק, כגון "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות יא, ב); רַעְיָה – המוכרת בעיקר משיר השירים, כגון "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" (א, טו). בלשון חז"ל ממלאת את מקומן של המילים רע, אח ועמית המילה חָבֵר, כגון בצירוף הידוע "בין אדם לחברו". אומנם למילה זו ניצנים במקרא – כתריסר פעמים, אך אין היא משמשת בלשון החוק. מקצת היקרויותיה בלשון הנביאים ומקצתן במגילות שיר השירים וקהלת שבלשונן יש מאפיינים קרובים ללשון חכמים. נחזור למילה עָמִית. מקובל ששורש המילה הוא עמ"ת, אבל שורש זה אינו מוכר לא בעברית ולא בלשונות שמיות אחרות. לכן יש הסבורים ששורש המילה הוא עמ"י הקרוב אל עמ"ם. במילונים מוצע קשר למילה האכדית emūtu שמשמעה משפחת החָם (או החותן).[1] בימינו יוחדה המילה למשמעות של קולגה – חבר לעבודה או אדם השווה לאדם אחר במעמד או בתחום העיסוק וכדומה. למילה עמית יש גם צורת נקבה: עֲמִיתָה. מן המילה עמית חודשה המילה עֲמֻתָּה, כלומר חברה המורכבת מעמיתים. בשלב מאוחר הרבה יותר נקבע שם התואר עֲמִיתָנִי תמורת 'קולגיאלי', והשם המופשט עֲמִיתָנוּת תמורת 'קולגיאליות'. האם יש קשר בין עָמִית ובין הפעלים ושמות הפעולה עימת, עימות, התעמתות? מילים אלו נוצרו ככל הידוע ממילת היחס המקראית המורכבת לְעֻמַּת־ (לעומת), שפירושה 'סמוך ל', 'ממול', 'במקביל'. מקובל שביסודה של מילת יחס זו עומדת המילה עֻמָּה, והתי"ו היא ת' הנקבה. כך או כך, כיום חולקים המילים עָמִית ועמותה, עימות והתעמתות את אותו השורש עמ"ת. נראה שבתודעת הדוברים הצטרפו שתי המשמעויות המנוגדות למשמעות אחת הכורכת שני היבטים של יחס בין דברים: מחד גיסא קרבה וקשר – הבאים לידי ביטוי בצמד המילים עמית ועמותה, ומאידך גיסא מתח וניגוד – הבאים לידי ביטוי במילים עימות והתעמתות. ______________________________
[1] בערבית מילה דומה – عَامَّة (עַאמַּה) – משמשת במשמעות 'המוני העם', 'העם הפשוט' – אולי בדומה ל'עמך' בעברית. המילה 'עמית' מופיעה גם בזכריה: "חֶרֶב עוּרִי עַל רֹעִי וְעַל גֶּבֶר עֲמִיתִי..." (יג, ז). במילון המקראי HALOT מציעים לפרש את הצירוף 'גבר עמיתי' כצירוף סמיכות במשמע 'איש של הקהילה שלי', 'בן קהילתי', ולפי זה 'עמית' הוא 'קהילה' או כיו"ב. בעקבות זה מוצע שבהיקרויות האחרות של המילה 'עמית' נשמט הנסמך 'גבר' או 'איש' או 'בן' מן הצירוף, והמילה 'עמית' קיבלה את משמעות הצירוף כולו, כלומר הפכה למילה המציינת 'סתם אדם'. יש לציין שתהליך דומה קרה בלשון חז"ל בצירוף 'עם הארץ' ובמילה 'גוי' – שבהם מילה שציינה קבוצה – עם, גוי – הפכה למילה המציינת אדם יחיד. וראו עוד את התקבולת בויקרא יט בין "עמיך" ל"רעך" בפסוק טז, ובין "בני עמך" ל"רעך" בפסוק יח.
[post_title] => עמית [post_excerpt] => המילה מופיעה בתנ"ך תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:16:51 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:16:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35737 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
