WP_Post Object
(
    [ID] => 82047
    [post_author] => 49
    [post_date] => 2023-07-17 11:50:40
    [post_date_gmt] => 2023-07-17 08:50:40
    [post_content] => בימים האחרונים מדברים רבות על "עילת הסבירות", ומעניין להביט על צמד המילים הללו במבט לשוני.
עילה
המילה עִלָּה היא מעין קיצור של 'עלילה' (אף גזורה מאותו השורש). במגילת המקדש, המגילה הארוכה ביותר במגילות שנמצאו בקומראן, נכתב: "כי יקח איש אשה... ושם לה עלות דברים והוציא עליה שם רע". זהו נוסח משוכתב של פסוק מספר דברים, ושם הנוסח הוא "וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים" (כב, יד).

גם במקורות חז"ל המילה 'עילה' משמשת במשמע עלילה, תואנה, סיבה שאינה אמיתית. הינה כך למשל העיד ר' נהוראי במסכת ראש השנה בתלמוד הירושלמי: "מעשה שירדתי להעיד על עד אחד באושא, ולא היו צריכין לי אלא עילה ביקשתי להקביל פני חבריי" (ב, א [נז ע"ד]).

ובדומה לזה כתב הרמב"ם בהלכותיו: "כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר – בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להיכנס לדת... ואם לא נמצא להם עילה – מודיעין אותן כובד עול התורה, וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות, כדי שיפרושו. אם קבלו ולא פירשו, וראו אותן שחזרו מאהבה – מקבלים אותן, שנאמר: 'ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה' (רות א יח)" (משנה תורה, הלכות איסורי ביאה יג, יד). כלומר, עילה היא סיבה שאינה עניינית וישרה.

במקביל למובן זה החלו בימי הביניים להשתמש במילה 'עילה' גם במשמעות פשוטה של סיבה –  כנראה בהשפעת המילה עִלַּה בערבית – אף ללא המטען השלילי הנזכר. הינה כך למשל כתב הרמב"ם בסיום ספר עבודה: "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה – אל יהי קל בעיניו".

ובפרט השתמשו במילה זו חכמי המחשבה, ומכאן למשל המושג עילת העילות שמשמעותו מקבילה ל'סיבת הסיבות'.
סְבִירוּת
גם השורש סב"ר, שממנו הסבירות, עבר שינויים מעניינים. בספר נחמיה נאמר: "וָאֵצְאָה בְשַׁעַר הַגַּיא לַיְלָה, וְאֶל פְּנֵי עֵין הַתַּנִּין וְאֶל שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת, וָאֱהִי שֹׂבֵר בְּחוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵם פְּרוּצִים וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ". שׂובר, בשי"ן שמאלית, פירושו מסתכל ומתבונן. קרוב לזה גם הפועל לשַׂבֵּר, במשמע לצַפות ולחכות, למשל: "שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה' וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי" (תהלים קיט, קסו) – לשׂבּוֹר (בבניין קל) פירושו אפוא לִצְפּוֹת, להסתכל; וּלְשַׂבֵּר (בבניין פיעל) פירושו לצפות ולייחל).

המקבילה בארמית לשורש שׂב"ר (בשי"ן שמאלית) הוא סב"ר בסמ"ך (כמו במקרים רבים אחרים. למשל בָּשָׂר הוא בסרא בארמית), ומילים מן השורש הזה משמשות בשינוי קל במשמעות – מראייה פיזית להבנה מחשבתית. כך למשל תרגום יונתן לפסוק "וַיַּרְא דָּוִד כִּי עֲבָדָיו מִתְלַחֲשִׁים, וַיָּבֶן דָּוִד כִּי מֵת הַיָּלֶד" (שמואל ב יב, יט) – "‏וַחְזָא דָוִיד אְרֵי עַבדוֹהִי מְלַחְשִׁין, וּסבַר דָוִיד אְרֵי מִית רָביָא".

לשונות ראייה והבנה קרובות זו לזו. כך אנו משכילים ומסתכלים (אף כאן מדובר באותו השורש, והסמ"ך היא תולדת הארמית), מבינים ומתבוננים, ומעיינים בדבר, כלומר נותנים בו את עינינו. אף בלשונות אחרות כן, ולמשל באנגלית I see פירושו גם 'אני מבין'.

בלשון חכמים הפך השימוש בשורש סב"ר במשמעותו המחשבתית לרווח מאוד, ומכאן הגיעו אלינו הַסְבָּרָה וסְבָרָה, ומאוחר יותר אף הִסְתַּבְּרוּת וסְבִירוּת – כלומר התכונה של הדבר הסָבִיר, הנראֶה הגיוני בעיני המתבונן.
    [post_title] => על עילה ועל סבירות
    [post_excerpt] => בימים האחרונים מדברים רבות על "עילת הסבירות", ומעניין להביט על צמד המילים הללו במבט לשוני.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-07-30 09:32:45
    [post_modified_gmt] => 2023-07-30 06:32:45
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=82047
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5542
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-08-12 12:28:38
    [post_date_gmt] => 2012-08-12 09:28:38
    [post_content] => 
צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה, עלילון
צָג (display device)
צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון או מצלמה.
התוכן המופיע על הצג הוא מַצָּג. למשל מַצָּג רִאשׁוֹן הוא החלק העליון של דף באתר במרשתת הנראה על צג המחשב – חלק זה חשוב מבחינת הפרסום כי הוא בעל החשיפה הגדולה ביותר בדף.
במקום המילים צג ומצג רווחת המילה מסך, אלא שמסך משמעו וילון ותפקידו להסתיר (כפי שנרמז משורש המילה – סכ"ך), ואילו המילים צָג ומַצָּג מדגישות את הדבר הנראה.

עדכון: בשנת תשע"ו החליטה האקדמיה שאין טעם לפסול את השימוש הרווח הזה במילה 'מסך', עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים הנזכרים.
גּוֹפָן (פונט)
גופן הוא צורה של סימני דפוס, כגון אותיות. יש סוגים של גופנים עבריים, כגון וילנה, נרקיס, תם, גוטמן, הדסה.
המילה גופן נזכרת בתלמוד הבבלי וסוברים כי מקורה במילה יוונית הקשורה ל'גרף' (כתיבה). התלמוד מתמודד עם סתירה בין שני מקורות תנאיים בעניין שפת הכתיבה של ספרי קודש, ומציע ליישב את הסתירה בהבחנה בסוג הכתב (ולא בשפה): "כאן בגופן שלנו [הכתב העברי־האשורי] כאן בגופן שלהן [כתב של שפות אחרות]".
מִתְאָר (פרופיל)
המילה מתאר מוכרת בצירופים קו מתאר (קונטור) ותוכנית מתאר. המילה מִתְאָר יפה להחליף גם את המילה פרופיל במשמעות תכונות או הגדרות של דבר הנותנות תמונה כללית שלו: מתאר של חברה כלכלית, מתאר של מסמך וכדומה. בהקשרים אחרים פרופיל הוא דיוקן, צְדוּדִית ועוד.
המילה מתאר מתקשרת לפעלים המקראיים תָּאַר, תֵּאֵר שמשמעם סימון קו: "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ" (יהושע טו, ט),
"נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ" (ישעיהו מד, יג). פעלים אלו מתקשרים למילה תֹּאַר שמשמעה מראה, צורה.
רֶמֶז צָץ (טולטיפ, tooltip)
רמז צץ במחשבים הוא כתובית שצצה כשמצביעים בסמן העכבר על אִיקוֹן או על מילה במצג. בכתובית יש תיאור קצר של האיקון או מידע על המילה.
בשונה מן הרמז הצץ שמטרתו לסייע למשתמש, חַלּוֹן צָץ (בלעז פופ־אפ) הוא חלון פרסומת הצץ בקדמת מצג המחשב ונחשב אמצעי פרסום לא אהוד.
במקרא הפעלים צץ והציץ מציינים פריחה, כמסופר על מטה אהרן: "וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר יז, כג). מכאן בהשאלה צץ פירושו הופיע.
צְרוּפָה (אטצ'מנט) 
צרופה היא מסמך המצורף למסר שנשלח בדואר האלקטרוני. בדואר הרגיל משמש השורש צר"ף בהקשר דומה: המילים 'מצורף בזה' (או בראשי תיבות: מצ"ב) מציינות שמצורפים למכתב עוד מסמכים.
המילה צרופה דומה בצורתה למילה גְּלוּיָה – שהיא כנראה תולדה של צירוף מעין 'איגרת גלויה'.
המונח צרופה נקבע במונחי טכנולוגיית המידע שפורסמו באתר מונחי האקדמיה בשנת תשס"ד (2004).
עֲלִילוֹן (קומיקס)
עלילון הוא סיפור בציורים, לרוב בשילוב של טקסט כתוב המובא ב"בועות" מפי הדמויות.
בבסיסה של המילה עלילון עומדת המילה המקראית עֲלִילָה. משמעה היסודי הוא 'מעשה', פעולה', כגון "הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו" (ישעיה יב, ד), והיא קשורה לפועל עוֹלֵל, כלומר 'עָשָׂה', 'פָּעַל'.
בעברית החדשה קיבלה המילה עֲלִילָה משמעות של סיפור מעשה – השתלשלות האירועים במחזה, בסרט, בסיפור. למילה עלילה משמעות נוספת – דיבה – על פי הצירוף "עֲלִילוֹת דְּבָרִים" (דברים כב, יד).
המילה עלילון אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"א (1991).
    [post_title] => רואים וקוראים בעברית
    [post_excerpt] => מה עדיף - צג או מסך? מהו רמז צץ, ומה ההבדל בינו ובין חלון צץ? איך אומרים פונט בעברית, ומהם עלילון וצרופה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-01-01 15:20:42
    [post_modified_gmt] => 2023-01-01 13:20:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5542
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)