הדף בטעינה

סָרַק

במילון

 (ללא ניקוד: סורק)
בנייןקל
שורשסרק
נטייהסוֹרֶקֶת לכל הנטיות
נטיית הפועלסָרַק, יסרוֹק, לסרוֹק לכל הנטיות

הגדרה

  • מסָרק, מיישר (שיער) במַסרק
  • בודק ביסודיות שטח לצורכי ביטחון או גוף למציאת ליקויים
  • קולט נתונים באמצעים אופטיים – כגון לצורך אבחון רפואי, לפיענוח קוד, להמרת תמונות לנתונים ספרתיים לצורך אחסונם במחשב
  • [בצורת הווה] מכשיר המבצע קליטת נתונים באמצעים אופטיים (בלועזית: סְקֵנֶר)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

סקירה וסריקה

WP_Post Object
(
    [ID] => 18492
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2017-01-09 09:34:35
    [post_date_gmt] => 2017-01-09 07:34:35
    [post_content] => 

רבים – ובעיקר רבות – מתלבטים בשאלת שמהּ של הבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון:  סקירת מערכות או סריקת מערכות?

נקדים ונאמר כי השם המקובל הוא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן. ואומנם המונח המקביל באנגלית הוא fetal anatomic survey – כלומר סֶקֶר או סקירה. עם זאת אפשר להבין את האומרים "סריקת מערכות", שכן דרך הבדיקה היא מעבר שיטתי על מערכות העובר זו אחר זו, כלומר סריקה שיטתית של המערכות שלו.

ומניין המילים סקירה וסריקה?

לשורשים סק"ר וסר"ק אין ייצוג במקרא בצורתם זו, אך הם קשורים לשורשים מקראיים הדומים להם: שׂק"ר ושׂר"ק. פעם יחידה מופיעה בתנ"ך מילה מן השורש שׂק"ר – בדברי הנביא ישעיהו נגד בנות ציון המייפות עצמן: "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם; הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה" (ג, טז). יש שפירשו ששיקור העיניים הוא מעין קריצה ורמיזה בעיניים, ויש שהסבירו שמדובר כאן באיפור העיניים על פי שם הצבע סִקְרָא הנזכר במשנה (בתלמוד הבבלי יומא ט ע"ב נאמר: "ומשקרות עינים – דהוו מליין כוחלא עיניהן").

בלשון חכמים מופיעות מילים מן השורש סק"ר, בסמ"ך ולא בשי"ן שמאלית, למשל בדברי התלמוד על משפט כל באי העולם בראש השנה: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון... אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וכולן נסקרין בסקירה אחת. אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא... היוצר רואה יחד לבם, ומבין אל כל מעשיהם" (בבלי ראש השנה יח ע"א, בנוסח הדפוסים).

דברי ר' יוחנן "וכולן נסקרין בסקירה אחת" הובנו 'וכולן נראים לו ונשפטים בהבטה אחת',[1] ובעקבות זאת השתמשו פייטנים ופרשנים בשורש סק"ר במשמעות ראייה והבטה. כך למשל פייט ר' אלעזר הקליר בפיוט לשבועות: "וְעָלָה וְנִתְעַלָּה הַר סִינַי, וּמְרָחוֹק סְקָרוּהוּ הֲמוֹנַי, וּבָאֶצְבַּע נָמוּ זֶה סִינַי". כלומר: מרחוק ראוהו המוני ישראל, והצביעו עליו ואמרו "זה סיני".

הפייטנים חידשו אף את המילה סֶקֶר במשמעות ראייה. כך למשל כתב הקליר בפיוט תקיעה לראש השנה: "זֵכֶר אֱמוּנָה וָשֶׁקֶר / אִזּוּן שִׂיחַ וָסֶקֶר / אוֹת פְּקֻדַּת בֹּקֶר / לִרְגָּעִים יִזְכֹּר". המילים אִזּוּן שִׂיחַ וָסֶקֶר פירושן 'שמיעה, דיבור וראייה', וכוונת הפייטן היא שבכל בוקר הקב"ה בוחן את האדם בכל פעולותיו אלה. בעברית החדשה סֶקֶר הוא בדיקה רחבה של עניין כלשהו. למשל: סקר גאוגרפי הוא בחינה ומחקר של חבל ארץ, וסקר דעת הקהל מבקש לראות ולבחון את דעת הציבור בשאלות שונות.

מן השורש סק"ר גם שם התואר סַקְרָן. במדרשי חז"ל מתועדת המילה סקרנית (או סוקרנית), באגדה המסבירה מדוע לא נבראה האישה מן העין: "שלא תהא סקרנית" (בראשית רבה יח, ועוד). יש שפירשו שסקרנית היא גאוותנית, המביטה בעין רמה על כל סביבותיה, ואילו אחרים פירשו שסקרנית היא מי שמבקשת לראות הכול – ומכאן השימוש במילה סקרן בלשון ימינו.

ומה בדבר הסריקה? הפועל לסרוק מוכר לנו מלשון חכמים, ופירושו העברת מסרק בשיער או בצמר. בספר ישעיהו נאמר "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי" (יט, ט), וסביר שהשׂריקות קשורות לפעולת סירוק הפשתן, ככתוב במשנה: "ומותר לסרוק שם פשתן ולנקות שם אבנים" (סוטה ט, ה).

תכלית הסירוק או הסריקה היא הסרת לכלוך וגופים זרים מן השיער או מן הצמר, ודרך הפעולה היא העברת המסרק דרך כל שערות הראש או הצמר, מראש ועד סוף. בהשאלה, החלו להשתמש בעברית החדשה בפועל סָרַק במשמעות בדיקה שיטתית של שטח או של אזור כדי למצוא בתוכו דבר מה ("המשטרה סרקה את חצרות הבתים ולא מצאה דבר"), בהקבלה לפועל האנגלי to scan. בשלב מאוחר יותר קיבל הפועל לסרוק גם משמע טכנולוגי של בדיקה שיטתית: סורק מסמכים, סריקת מכ"ם ואף סריקה בדימות על־שמעי (אולטראסאונד).

כך, אף שבמקור היו הסקירה והסריקה רחוקות למדי (סקירה היא ראייה ובחינה ואילו סריקה היא פעולת הסירוק), הן התקרבו זו לזו בהוראותיהן המושאלות.

כתב יעקב עציון

______________________________

[1] אך יש שפירשו שר' יוחנן מתכוון גם הוא לפעולת הצביעה בסקרא, על פי לשון המשנה לגבי מעשר בהמה: "ומונן בשבט... והיוצא עשירי סוקרו בסקרה" (בכורות ט, ז). על פי זה שפיטת הקב"ה את בריותיו נמשלת כאן לפעולת הרועה המעביר צאנו תחת השבט.

[post_title] => סקירה וסריקה [post_excerpt] =>

הבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון היא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-09-14 17:07:11 [post_modified_gmt] => 2023-09-14 14:07:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18492 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון היא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן.


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של שתי בחורות ליד שולחן עם מחשב האחת צוהלת והשנייה זועפת והכיתוב: מקנאה או מקנאת?

קוֹרֵאת וקוֹרְאָה – צורת הבינונית בפועלי ל"א

WP_Post Object
(
    [ID] => 897
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-03-24 13:26:23
    [post_date_gmt] => 2010-03-24 11:26:23
    [post_content] => סיומת הנקבה של צורות הבינוני (ההווה) יכולה להיות ־ת או ־ָה, אלא שלרוב בכל בניין מבנייני הפועל נעשתה סיומת אחת לסיומת השגורה, ואילו הסיומת האחרת או שאינה משמשת כלל או שמוצאים אותה רק בלשון ספרותית או בצירופים כבולים.

ברוב הבניינים הסיומת השגורה היא ־ת, ואילו בבניין הפעיל שגורה הסיומת ־ָה. כך למשל בבניין קל רגילים לומר 'יושבת', 'עומדת' אבל בספרות מוצאים 'יושבה', 'עומדה' כבשיריו של ביאליק: "הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ", "לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם עַתִּיקָה". לעומת זאת בבניין הפעיל אומרים 'מרגישה', אבל בספרות ההלכה יש 'מַרגשת'; בדרך כלל אומרים 'משיגה' אבל 'אין ידו מַשגת'.

הוא הדין לצורות בינונית משורשים המסתיימים באל"ף (להבדיל משורשים שיו"ד בסופם): בהפעיל – 'מקריאה', 'ממציאה', ובשאר הבניינים סיומת ־ת: 'קוראת', 'מדכאת', 'ממולאת', 'מומצאת', 'מתבטאת'. אבל כפי שמותר לומר 'יושבה' במקום 'יושבת', מותר לומר 'קוֹרְאָה' במקום 'קוֹרֵאת' (בבניין קל), 'מְמַלְּאָה' במקום 'מְמַלֵּאת', 'מְקַנְּאָה' במקום 'מְקַנֵּאת' (בבניין פיעל) ושאר הצורות כיוצא בהן.

אבל מדוע נשמעות דווקא בפעלים משורשים המסתיימים באל"ף צורות נקבה בה"א במקום בתי"ו? מדוע למשל ייכתב וייאמר מקנאה או מתרפאה אך לא 'מבקְשה' במקום 'מבקשת' או 'מתקלְחה' במקום 'מתקלחת'? זאת ועוד, צורות כמו מְקַנְּאָה או מִתְפַּלְְּאָה אומנם אפשריות אבל אינן קלות לביצוע שהרי את האל"ף, הבאה במקרים האלה אחרי שווא, ראוי להגות.

האמת היא שהאומרים מקנאה או מתפלאה הוגים מן הסתם משהו מעין מְקַנָּאה, מִתְפַּלָּאה (ואינם הוגים את האל"ף!) – על פי הדגם המוכר מפעלים בלי אל"ף בסופם, כמו 'מְשַׁנָּה' או 'מִתְאַוָּה' (מן השורשים שנ"י, או"י). צורות אלו אינן תקניות. על כן עדיף לדבוק בצורות הפשוטות והרגילות מוֹצֵאת, מְקַנֵּאת, מִתְפַּלֵּאת וכיו"ב.
    [post_title] => קוֹרֵאת וקוֹרְאָה – צורת הבינונית בפועלי ל"א
    [post_excerpt] => סיומת הנקבה של צורות הבינוני (ההווה) יכולה להיות ־ת או ־ָה, אלא שלרוב בכל בניין מבנייני הפועל נעשתה רק סיומת אחת לסיומת השגורה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a0
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:54:51
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:54:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=897
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

סיומת הנקבה של צורות הבינוני (ההווה) יכולה להיות ־ת או ־ָה, אלא שלרוב בכל בניין מבנייני הפועל נעשתה רק סיומת אחת לסיומת השגורה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סָרַק 1 (סריקה במסרק) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: ,
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סָרַק 2 (צבע אדום) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סָרַק 3 (ריקנות; חוסר תועלת) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>