הדף בטעינה

על המילה סִפּוּק

במילון

 (ללא ניקוד: סיפוק)
מיןזכר
שורשספק (הספקה)
נטייהשם הפעולה של מְסַפֵּק לכל הנטיות

הגדרה

  • הרגשה טובה לאַחַר שמתמלאת תקווה, שׂביעוּת רצון
  • מילוי צורך, הספקה (של מצרכים)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מה ההבדל

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 211
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2010-07-25 12:14:19
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 09:14:19
    [post_content] => שם הפעולה של הפועל סיפּק (סחורה או שירותים וכדומה)[1] גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות:
  • 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק;
  • 'אספקה' – הציוד או השירות שסופק.
כך עולה מן ההגדרות המובאות במילון אבן־שושן למהדורותיו (החל בשנות החמישים של המאה העשרים). כיום רווחת הצורה באל"ף לשני המשמעים, כגון 'אספקת מים לחקלאות', 'העברת אספקה'. המילונים המקצועיים של ועד הלשון ושל האקדמיה ללשון משקפים עמדות שונות: ברבים מועדפת הצורה בה"א 'הספקה', מקצתם מביאים את שתי הצורות 'הספקה' ו'אספקה' זו לצד זו, ואחד מהם מציע את ההבחנה שתוארה לעיל. בישיבת מליאת האקדמיה בשנת תש"ע (2010) הוחלט שבמונחי האקדמיה יבואו המילים בלי הבדל משמעות. ____________________________

[1] הפועל סִפֵּק – בבניין פיעל – משמש גם במשמעות 'נתן הרגשה טובה לאחר מילוי משימה או מילוי משאלה וכדומה'. שם הפעולה המשמש במשמעות זו הוא 'סיפוק', השקול במשקל שמות הפעולה של בניין פיעל. ואולם בספרות העברית לדורותיה 'סיפוק' משמש גם במשמעות 'הספקה', ואף בימינו, כגון 'עליהם לדאוג לסיפוק צרכיו הבסיסיים של הילד' וכדומה.

[post_title] => הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה [post_excerpt] => בישיבת מליאת האקדמיה בשנת תש"ע (2010) הוחלט שבמונחי האקדמיה יבואו המילים הַסְפָּקָה ואַסְפָּקָה בלי הבדל משמעות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%90%d7%a1%d7%a4%d7%a7%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-02-25 13:12:24 [post_modified_gmt] => 2024-02-25 11:12:24 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=211 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בישיבת מליאת האקדמיה בשנת תש"ע (2010) הוחלט שבמונחי האקדמיה יבואו המילים הַסְפָּקָה ואַסְפָּקָה בלי הבדל משמעות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סִפּוּק 1 (הספקה וסיפוק צרכים, הספק) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: , ,
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סִפּוּק 2 (הכאה ודפיקה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סִפּוּק 3 (חיבור וצירוף) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סִפּוּק 4 (ספק ואי־ודאות) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>