WP_Post Object
(
[ID] => 12537
[post_author] => 21
[post_date] => 2015-10-29 08:00:30
[post_date_gmt] => 2015-10-29 06:00:30
[post_content] => פירוש הביטוי: 'הנזק עלה על הרווח', 'הדבר לא היה כדאי'.
דוגמה: כדאי שנבדוק היטב את פרטי ההצעה הזולה – שלא יֵצא שכרנו בהפסדנו.
"יצא שכרו בהפסדו" פירושו שהשכר, כלומר הרווח מן הדבר, קטן מן ההפסד. הביטוי ההפוך הוא "יצא הפסדו בשכרו".
מקור שני הביטויים במשנה במסכת אבות (ה, יא) ולפיה נחלקים בני האדם לארבעה סוגים על פי מזגם: "נוח לכעוס ונוח לרצות – יָצָא שכרו בהפסדו; קשה לכעוס וקשה לרצות – יָצָא הפסדו בשכרו; קשה לכעוס ונוח לרצות – חסיד; נוח לכעוס וקשה לרצות – רשע". לענייננו שייכים שני הסוגים הראשונים: מי שמתרגז בקלות (נוח לכעוס) ומתפייס בקלות (נוח לִרצות) – הפסדו מרובה על שכרו, משום שרוב הזמן הוא שרוי בכעס. לעומתו מי שממעט לכעוס (קשה לכעוס) ומתקשה להתפייס (קשה לִרצות) – שרוי רוב הזמן במצב מפויס, ולכן שכרו גדול מהפסדו.
הביטוי חוזר גם במשנה הבאה (אבות ה, יב) שבה מוצגים ארבעה סוגים של תלמידים: "מַהֵר לשמוע [לקלוט, להבין] ומַהֵר לאבד – יצא שכרו בהפסדו; קשה לשמוע וקשה לאבד – יצא הפסדו בשכרו; מַהֵר לשמוע וקשה לאבד – חכם; קשה לשמוע ומַהֵר לאבד – זה חלק רע".
[post_title] => יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ
[post_excerpt] => "יצא שכרו בהפסדו" פירושו שהשכר, כלומר הרווח מן הדבר, קטן מן ההפסד. הביטוי ההפוך הוא "יצא הפסדו בשכרו". מקור שני הביטויים במשנה במסכת אבות (ה, יא).
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%99%d7%a6%d7%90-%d7%a9%d7%9b%d7%a8%d7%95-%d7%91%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%93%d7%95
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-03-23 10:39:40
[post_modified_gmt] => 2023-03-23 08:39:40
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12537
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
"יצא שכרו בהפסדו" פירושו שהשכר, כלומר הרווח מן הדבר, קטן מן ההפסד. הביטוי ההפוך הוא "יצא הפסדו בשכרו". מקור שני הביטויים במשנה במסכת אבות (ה, יא).פירוש הביטוי: 'הנזק עלה על הרווח', 'הדבר לא היה כדאי'. דוגמה: כדאי שנבדוק היטב את פרטי ההצעה הזולה – שלא יֵצא שכרנו בהפסדנו.
"יצא שכרו בהפסדו" פירושו שהשכר, כלומר הרווח מן הדבר, קטן מן ההפסד. הביטוי ההפוך הוא "יצא הפסדו בשכרו".
מקור שני הביטויים במשנה במסכת אבות (ה, יא) ולפיה נחלקים בני האדם לארבעה סוגים על פי מזגם: "נוח לכעוס ונוח לרצות – יָצָא שכרו בהפסדו; קשה לכעוס וקשה לרצות – יָצָא הפסדו בשכרו; קשה לכעוס ונוח לרצות – חסיד; נוח לכעוס וקשה לרצות – רשע". לענייננו שייכים שני הסוגים הראשונים: מי שמתרגז בקלות (נוח לכעוס) ומתפייס בקלות (נוח לִרצות) – הפסדו מרובה על שכרו, משום שרוב הזמן הוא שרוי בכעס. לעומתו מי שממעט לכעוס (קשה לכעוס) ומתקשה להתפייס (קשה לִרצות) – שרוי רוב הזמן במצב מפויס, ולכן שכרו גדול מהפסדו. הביטוי חוזר גם במשנה הבאה (אבות ה, יב) שבה מוצגים ארבעה סוגים של תלמידים: "מַהֵר לשמוע [לקלוט, להבין] ומַהֵר לאבד – יצא שכרו בהפסדו; קשה לשמוע וקשה לאבד – יצא הפסדו בשכרו; מַהֵר לשמוע וקשה לאבד – חכם; קשה לשמוע ומַהֵר לאבד – זה חלק רע". [post_title] => יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ [post_excerpt] => "יצא שכרו בהפסדו" פירושו שהשכר, כלומר הרווח מן הדבר, קטן מן ההפסד. הביטוי ההפוך הוא "יצא הפסדו בשכרו". מקור שני הביטויים במשנה במסכת אבות (ה, יא). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%a6%d7%90-%d7%a9%d7%9b%d7%a8%d7%95-%d7%91%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%93%d7%95 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-03-23 10:39:40 [post_modified_gmt] => 2023-03-23 08:39:40 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12537 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
