WP_Post Object
(
[ID] => 9093
[post_author] => 7
[post_date] => 2015-03-22 10:28:25
[post_date_gmt] => 2015-03-22 08:28:25
[post_content] => הפעלים ניתש וניטש נוהגים בעיקר בלשון הגבוהה, ואולי משום כך נפוץ הבלבול ביניהם. ניתש פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם..." (עמוס ט, טו). לעומת זאת ניטש קשור אל נָטַש ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של ננטש). משמעות אחרת של השורש נט"ש היא התפשטות והתפזרות: "וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה" (במדבר יא, לא), "וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (שמואל א ל, טז), ובשירה העברית החדשה "נִטְּשׁוּ צְלָלִים" (שאול טשרניחובסקי). ייתכן שמשמעות זו קשורה למשמעות של 'עזב' ומקורה בדימוי של צמח שנעזב וגדל פרא. ואומנם מצינו את משמעות ההתפשטות בהקשר של צמח – בדברי ישעיהו שאמר במשל על גפן: "שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם" (ישעיהו טז, ח).
בכמה מקומות בתנ"ך הפעלים נטש וניטש מופיעים בהקשר של מלחמה, ונראה שהכוונה להתפשטות של המחנות ושל הלחימה: "וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי" (שופטים טו, ט), "וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה" (שמואל א ד, ב). על פי הכתובים האלה משמשים בעברית החדשה צירופים דוגמת 'ניטש מאבק', 'ניטש קרב', ובהם יש לפועל ניטש משמעות שונה מעט – 'התחולל', 'התרחש'. יש הכותבים בטעות "ניתש קרב" – אם משום שאינם מכירים את הביטוי ואם משום שהם קושרים אותו בטעות ל"מלחמת התשה" (צורת לחימה שתכליתה להתיש ולהחליש את האויב).
[post_title] => ניתש וניטש
[post_excerpt] => 'ניתש' פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם..." (עמוס ט, טו). לעומת זאת 'ניטש' קשור אל נָטַשׁ ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של נִנְטַשׁ).
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%a9-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%a9
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-08-04 18:17:15
[post_modified_gmt] => 2023-08-04 15:17:15
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9093
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
'ניתש' פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם..." (עמוס ט, טו). לעומת זאת 'ניטש' קשור אל נָטַשׁ ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של נִנְטַשׁ).הפעלים ניתש וניטש נוהגים בעיקר בלשון הגבוהה, ואולי משום כך נפוץ הבלבול ביניהם. ניתש פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם..." (עמוס ט, טו). לעומת זאת ניטש קשור אל נָטַש ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של ננטש). משמעות אחרת של השורש נט"ש היא התפשטות והתפזרות: "וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה" (במדבר יא, לא), "וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (שמואל א ל, טז), ובשירה העברית החדשה "נִטְּשׁוּ צְלָלִים" (שאול טשרניחובסקי). ייתכן שמשמעות זו קשורה למשמעות של 'עזב' ומקורה בדימוי של צמח שנעזב וגדל פרא. ואומנם מצינו את משמעות ההתפשטות בהקשר של צמח – בדברי ישעיהו שאמר במשל על גפן: "שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם" (ישעיהו טז, ח).
בכמה מקומות בתנ"ך הפעלים נטש וניטש מופיעים בהקשר של מלחמה, ונראה שהכוונה להתפשטות של המחנות ושל הלחימה: "וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי" (שופטים טו, ט), "וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה" (שמואל א ד, ב). על פי הכתובים האלה משמשים בעברית החדשה צירופים דוגמת 'ניטש מאבק', 'ניטש קרב', ובהם יש לפועל ניטש משמעות שונה מעט – 'התחולל', 'התרחש'. יש הכותבים בטעות "ניתש קרב" – אם משום שאינם מכירים את הביטוי ואם משום שהם קושרים אותו בטעות ל"מלחמת התשה" (צורת לחימה שתכליתה להתיש ולהחליש את האויב).
[post_title] => ניתש וניטש [post_excerpt] => 'ניתש' פירושו 'נעקר': "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם..." (עמוס ט, טו). לעומת זאת 'ניטש' קשור אל נָטַשׁ ('עזב', 'זנח'), ומכאן שמשמעו העיקרי 'נעזב' (למעשה זו צורה אחרת של נִנְטַשׁ). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%a9-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 18:17:15 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 15:17:15 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9093 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
