WP_Post Object
(
    [ID] => 7978
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2002-01-14 16:04:19
    [post_date_gmt] => 2002-01-14 14:04:19
    [post_content] => תוכן העניינים

 	
נשיא המדינה (משה קצב) ושר המדע התרבות והספורט (מתן וילנאי) אורחי האקדמיה, עמ' 1
 	
נשיא האקדמיה לכהונה נוספת, עמ' 1
 	
תרומה מעיזבונו של המילונאי יהודה גור למכון מזי"א, עמ' 1
 	
אתר האקדמיה באינטרנט מחדש את פניו, עמ' 2
 	
שאלות ותשובות: מסוק ומטוס מאת ברק דן ודורון רובינשטיין, עמ' 2
 	
החלטות בדקדוק: ו' החיבור, חניכיים, דלועים, בבלי ופרסי, עמ' 2
 	
מחיי הלשון – יהודה גור מאת נתן אפרתי, עמ' 3
 	
"תזיז", "עוּר" ו"מבלגות" – קווים לחקר מיליהם של הכתבים מקומראן מאת מנחם קיסטר, עמ' 6
 	
תעודה: גלויה מפינחס הלוי איש־הורוויץ לדוד ילין מאת סמדר ברק, עמ' 8

    [post_title] => אקדם 19
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-19
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-12-14 01:23:43
    [post_modified_gmt] => 2018-12-13 23:23:43
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7978
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 25987
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-12-27 16:37:16
    [post_date_gmt] => 2017-12-27 14:37:16
    [post_content] => 
מילים עתיקות בנתיבי התחבורה:
גֶּשֶׁר, דֶּלֶק, דֶּרֶךְ, הֶגֶה, הוֹלֵךְ רֶגֶל, חֲנָיָה, חֲצִיָּה, כֶּבֶשׁ, מוּסָךְ, מַחְסוֹם, מִנְהָרָה, מְסִלָּה, מַסְלוּל, מַעֲבָר, מִפְרָץ, מַשְׁתִּית, נָמֵל, נְסִיעָה, נָתִיב, צֹמֶת, רֶכֶב, תַּחֲנָה, תַּמְרוּר

מילים מתקופת המדינה שבדרך:
אוֹפַנּוֹעַ, אוֹפַנַּיִם, בְּלָמִים, דַּוְשָׁה, הֶאָצָה, הִבְהוּב, הוֹבָלָה, הַסָּעָה, הִצְטַלְּבוּת, הִתְנַגְּשׁוּת, חַשְׁמַלִּית, טַיָּס, כְּבִישׁ, מִדְרָכָה, מַחְזִירוֹר, מָטוֹס, מְכוֹנִית, מָנוֹעַ, מַעֲגָנָה, נַהָג, סַוָּר, צוֹפָר, צְמִיג, קַטָּר, רַכֶּבֶת, תְּאוּנָה, תְּאוּצָה, תְּלַת־אוֹפַן, תְּעוּפָה, תַּשְׁתִּית

מילים מתקופת המדינה:
אִכּוּן, בְּטִיחוּת, בֵּין־עִירוֹנִי, גַּלְגִּלַּיִם, דּוּ־נְתִיבִי, דַּחְפּוֹר, דְּרַגְנוֹעַ, הֶאָטָה, הַנְגָּשָׁה, הַתְנָעָה, חַד־סִטְרִי, חַנְיוֹן, טִיּוּלִית, טִיסַת שֶׂכֶר, יוֹמְמוּת, יַעֶפֶת, מַגְבֵּהַּ (ג'ק), מוֹנִית, מֶחְבָּר (רמפה), מֶחְלָף, מִסָּעָה, מְכוּלָה, מְכָלִית, מִכְמֹנֶת, מַלְגֵּזָה, מְמֻחְלָף, מִנְהוּר, מַסּוֹעַ, מָסוֹף, מִסְעָף, מְעוֹנוֹעַ, מַעֲקָף, מְפַלֶּסֶת, מַשָּׂאִית, מִתְחָם, מַתְנֵעַ, נְגִישׁוּת, נַוְטָן, נְסוּעָה, נֶקֶר (פנצ'ר), עֲבִירוּת, עֲגוּרָן, פָּגוֹשׁ, קַטְנוֹעַ, קַלְנוֹעִית, קְרוֹנוֹעַ, רַכֶּבֶל, רַמְזוֹר, שִׁלְדָּה, שְׁעַת שִׂיא, תְּאוּטָה, תִּדְלוּק, תּוֹבָלָה, תְּוַאי, תִּזְמוּן, תַּחְבּוּרָה, תַּעֲבוּרָה

חדש חדש:
גַּלְגִּנּוֹעַ (גלגיליים חשמליים), הֶסֵּעִית (שאטל), זִמְנוּן, חַשְׁמֹלֶת, טִיסַת חֶסֶךְ, מִטְעָנִית (טנדר), מִשְלוֹחִית, סָעוֹן (ואן), סְעוֹנִית (מיניוואן), צַוְתָּאִית (קרפול), צְמִיגִיָּה, רְכִינוֹעַ, תִּיּוּרִית (רכב תיירים) 




סיפוריהן של המילים הֶגֶה, תַּמְרוּר, מְכוֹנִית, מָטוֹס
הֶגֶה – המילה הֶגֶה לקוחה מן הפיוט הידוע ליל יום הכיפורים 'כי הינה כחומר ביד היוצר' שבו נאמר בין השאר "כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח, בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח...". ההגה הנזכר כאן הוא ככל הנראה  צורה אחרת של המילה עוגן שמקורה יווני. לימים הובן הפיוט שלא כהלכה והמילה קיבלה את משמעותה המוכרת לנו כיום, ואולי השפיעה גם קרבת הצליל שבין המילה הֶגֶה לשורש נה"ג.

תַּמְרוּר – באחת מנבואות ירמיהו נאמר: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים, שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים... שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה". צִיּוּנִים הם סימני דרך, ומן התקבולת ברור שגם למילה תַּמְרוּרִים משמעות דומה. את המילה תַּמְרוּר הוצע לקשור לתמר – אולי תמרים קטנים הנטועים לסימן בצד הדרך ואולי ציוני דרך גבוהים ותמירים הנראים למרחוק. בעברית החדשה יוחדה המילה לשלטי הדרכים המכוונים את התנועה.

מְכוֹנִית – חידוש המכונית העברית מיוחס לאיתמר בן אב"י. תחילה הוא חידש את הצירוף 'עגלה מכונית' – עגלה שהיא מכונה המונעת באופן מכני, אך עד מהרה התקצר הצירוף והיה למכונית. המילה מְכוֹנִית, שהייתה תחילה שם תואר, נעשתה לימים אב טיפוס למילים המציינות כלי תחבורה, למשל: מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, מְכָלִית, כַּבָּאִית, חֲלָלִית.

מָטוֹס – בראשית המאה העשרים המטוס לא טס אלא עוֹפֵף, הטיסה נקראה מָעוֹף, והטייס מְעוֹפֵף. חיים נחמן ביאליק הוא שהציע לייחד לעניין זה את הפועל המקראי טָס שיש בו יסוד של מהירות, וכך קיבלנו את המטוס וגם את המילים טִיסָה, טַיִס, טַיָּס וטַיֶּסֶת (קבוצת מטוסים). לצד המטוס של ביאליק משמשת עד היום המילה אֲוִירוֹן – חידוש של איתמר בן־אב"י בהשראת המילה הצרפתית המקבילה avion.
חידון מה הפירוש הנכון של המילה?
    [post_title] => עברית בתנועה
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-11-22 17:01:14
    [post_modified_gmt] => 2018-11-22 15:01:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25987
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)