WP_Post Object
(
[ID] => 38022
[post_author] => 21
[post_date] => 2019-11-21 13:25:04
[post_date_gmt] => 2019-11-21 11:25:04
[post_content] =>
שלשום
מעת לעת אנחנו מקבלים הן מילדים הן ממבוגרים את ההצעה החביבה להוסיף לשפה העברית את המילה "אתמוליים". אלא שמונח אחר משמש במשמעות 'היום שלפני אתמול' ומוכר לנו כבר מלשון המקרא – הלוא הוא שלשום. בתנ"ך המילה שלשום מופיעה תמיד בסמיכות ל'אתמול' או 'תמול', כגון "כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם" (שמואל א ד, ז) – ומובן שמדובר בשני ימים רצופים.
יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. לדעה זו יש תימוכין ממקבילה באכדית (מה שהביא חלק מן החוקרים להשערה שמדובר במילה שאולה), ובאיגרת מתל אל־עמארנה נמצא ביטוי מאכדית דומה ל"תמול שלשום".[1] ואולם ברוב היקרויותיה של שלשום בתנ"ך היא מופיעה בכתיב החסר שִׁלְשֹם, כלומר בלי האות וי"ו של הרכיב יוֹם.
הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל, כמו בתואר הפועל פִּתְאוֹם, ובדומה לתוארי הפועל יומם, חינם, דוּמם, אומנם.
מוחרתיים
כפי שרבים מן הפונים מקפידים לציין, ההצעה "אתמוליים" נשענת על המילה מוחרתיים (בניקוד: מָחֳרָתַיִם). מילה זו היא צורת זוגי של מָחֳרַת (=מוחרת) המקראית, וככזאת היא מציינת "מחר שני".
ומניין לנו מוחרתיים? המילה כלולה ברשימת הצעות מינוח של זאב יעבץ. בשנת תרנ"א (1891) הוא הציע להשתמש בה כחלופה ל־übermorgen (בגרמנית). המילה מתועדת כבר בנוסחים של מדרשים מאוחרים, למשל במדרש תהילים: "אמר להן יש לי לחרוש למחר, אבל המתינו לי עד שאחרוש ולמחרתים נלך ביחד" (יב, א); [2] ונראה שיעבץ הכירהּ משם. ואולם למעט היקרויות נדירות אין היא משמשת בספרות העברית עד לעת החדשה.
[caption id="attachment_38023" align="aligncenter" width="721"]
מתוך הָאָרֶץ – ספר לכל נפש ולכל בית בישראל, ירושלים תרנ"א (1891)[/caption]
נעיר כי בלשונות מוכרות רבות אין מילה מיוחדת למוחרתיים, וכדי להביע רעיון זה נדרשים צירופי מילים. ברבות מהן משמש צירוף מעין 'לאחר מחר', כגון بَعْدَ غَدٍ בערבית (במדוברת: בַּעד בֻּכְּרַה), the day after tomorrow באנגלית, послезавтра ברוסית, après demain בצרפתית, pasado mañana בספרדית, dopodomani באיטלקית, i övermorgon בשוודית, i overmorgen בדנית ובנורווגית.
אתמול
המילה אֶתְמוֹל[3] או תְּמוֹל מופיעה בתנ"ך במשמעות 'היום הקודם': "מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם" (שמואל א כ, ז), ובכמה צירופים גם בהוראה כללית יותר – למשל "וְלֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (יהושע כ, ה), כלומר 'מלפני כן'. היא שימשה בלשונות שמיות בתפוצה רחבה למדי – געז בדרום וארמית בצפון, אכדית במזרח ועברית במערב – עדות לקדמותה, אך גם מקור הקושי בזיהוי גיזרונה.
יש הגורסים כי האל"ף שורשית, אולם לדעת אחרים דווקא התי"ו שורשית, ואילו האל"ף היא אל"ף מקדימה (פרוסתטית) – כמו שאולי משתקף בכתיב תְּמוֹל, ובדומה לזְרוֹעַ–אֶזְרוֹעַ ועוד. במקביל ל'אתמול' ישנה במקרא גם 'אמש'.[4]
מחר
המילה מָחָר (או מָחֳרָת) ידועה מן המקרא במשמעות 'היום שאחרי היום': "הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ" (שמות י, ד), ולעיתים גם במשמעות 'בעתיד': "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר" (דברים ו, כ). למילה מחר העברית יש מקבילות בלהגי הארמית, אך גיזרון המילה אינו מחוור דיו. ר' יהודה הלוי הציע שהרכב המילה הוא מה + אחר, מעין 'מה שיבוא אחר כך', אולם לרוב סוברים שגיזרונה הוא "יוֹם אַחַר" והמ"ם של 'יום' נבלעה באל"ף של 'אחר'; ואומנם הצורה 'יומחרא' (בהיבלעות האל"ף) מתועדת בארמית.
__________________________
[1] תרגומי המקרא לארמית נאלצו להתמודד עם חסרון המונח: את "תמול שלשום" תרגם אונקלוס "מאִתמלי ומדקמוהי" ('מאתמול ומשלפניו'), ובתרגום השומרוני ישנה החלופה המעניינת "אתמל תליתאי" ('אתמול שלישי').
[2] ברם, מילה זו אינה מופיעה בכל נוסחי המדרש (כך למשל בכתב היד שהועתק ל"מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי; במקומה בא הצירוף 'אחר כך'). המובאה הקדומה ביותר הידועה לנו מופיעה בכתב יד מן המאה השלוש עשרה, כתב יד אוקספורד 165, של הילקוט המדרשי 'שכל טוב': "וכדי שלא יהיו ישראל עושים ב' ימים טובים משונים זה מזה, האב היום והבן למחר ואחיו למחרתיים" (שמות יב ד"ה החדש הזה). מובאה קדומה אחרת מופיעה בכתב יד מן המאה החמש עשרה של ספר העתים שכתב רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (בן המאה השתים עשרה): "אבל אמר אמול מחר מחרתים" (קסה ד"ה וראינו לאחד).
[3] בתנ"ך גם אֶתְמוּל ואִתְּמוֹל.
[post_title] => שלשום ומוחרתיים
[post_excerpt] => יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a9%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-11-10 13:11:53
[post_modified_gmt] => 2024-11-10 11:11:53
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=38022
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל.שלשום
מעת לעת אנחנו מקבלים הן מילדים הן ממבוגרים את ההצעה החביבה להוסיף לשפה העברית את המילה "אתמוליים". אלא שמונח אחר משמש במשמעות 'היום שלפני אתמול' ומוכר לנו כבר מלשון המקרא – הלוא הוא שלשום. בתנ"ך המילה שלשום מופיעה תמיד בסמיכות ל'אתמול' או 'תמול', כגון "כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם" (שמואל א ד, ז) – ומובן שמדובר בשני ימים רצופים. יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. לדעה זו יש תימוכין ממקבילה באכדית (מה שהביא חלק מן החוקרים להשערה שמדובר במילה שאולה), ובאיגרת מתל אל־עמארנה נמצא ביטוי מאכדית דומה ל"תמול שלשום".[1] ואולם ברוב היקרויותיה של שלשום בתנ"ך היא מופיעה בכתיב החסר שִׁלְשֹם, כלומר בלי האות וי"ו של הרכיב יוֹם. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל, כמו בתואר הפועל פִּתְאוֹם, ובדומה לתוארי הפועל יומם, חינם, דוּמם, אומנם.מוחרתיים
כפי שרבים מן הפונים מקפידים לציין, ההצעה "אתמוליים" נשענת על המילה מוחרתיים (בניקוד: מָחֳרָתַיִם). מילה זו היא צורת זוגי של מָחֳרַת (=מוחרת) המקראית, וככזאת היא מציינת "מחר שני". ומניין לנו מוחרתיים? המילה כלולה ברשימת הצעות מינוח של זאב יעבץ. בשנת תרנ"א (1891) הוא הציע להשתמש בה כחלופה ל־übermorgen (בגרמנית). המילה מתועדת כבר בנוסחים של מדרשים מאוחרים, למשל במדרש תהילים: "אמר להן יש לי לחרוש למחר, אבל המתינו לי עד שאחרוש ולמחרתים נלך ביחד" (יב, א); [2] ונראה שיעבץ הכירהּ משם. ואולם למעט היקרויות נדירות אין היא משמשת בספרות העברית עד לעת החדשה. [caption id="attachment_38023" align="aligncenter" width="721"] מתוך הָאָרֶץ – ספר לכל נפש ולכל בית בישראל, ירושלים תרנ"א (1891)[/caption]
נעיר כי בלשונות מוכרות רבות אין מילה מיוחדת למוחרתיים, וכדי להביע רעיון זה נדרשים צירופי מילים. ברבות מהן משמש צירוף מעין 'לאחר מחר', כגון بَعْدَ غَدٍ בערבית (במדוברת: בַּעד בֻּכְּרַה), the day after tomorrow באנגלית, послезавтра ברוסית, après demain בצרפתית, pasado mañana בספרדית, dopodomani באיטלקית, i övermorgon בשוודית, i overmorgen בדנית ובנורווגית.
אתמול
המילה אֶתְמוֹל[3] או תְּמוֹל מופיעה בתנ"ך במשמעות 'היום הקודם': "מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם" (שמואל א כ, ז), ובכמה צירופים גם בהוראה כללית יותר – למשל "וְלֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (יהושע כ, ה), כלומר 'מלפני כן'. היא שימשה בלשונות שמיות בתפוצה רחבה למדי – געז בדרום וארמית בצפון, אכדית במזרח ועברית במערב – עדות לקדמותה, אך גם מקור הקושי בזיהוי גיזרונה. יש הגורסים כי האל"ף שורשית, אולם לדעת אחרים דווקא התי"ו שורשית, ואילו האל"ף היא אל"ף מקדימה (פרוסתטית) – כמו שאולי משתקף בכתיב תְּמוֹל, ובדומה לזְרוֹעַ–אֶזְרוֹעַ ועוד. במקביל ל'אתמול' ישנה במקרא גם 'אמש'.[4]מחר
המילה מָחָר (או מָחֳרָת) ידועה מן המקרא במשמעות 'היום שאחרי היום': "הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ" (שמות י, ד), ולעיתים גם במשמעות 'בעתיד': "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר" (דברים ו, כ). למילה מחר העברית יש מקבילות בלהגי הארמית, אך גיזרון המילה אינו מחוור דיו. ר' יהודה הלוי הציע שהרכב המילה הוא מה + אחר, מעין 'מה שיבוא אחר כך', אולם לרוב סוברים שגיזרונה הוא "יוֹם אַחַר" והמ"ם של 'יום' נבלעה באל"ף של 'אחר'; ואומנם הצורה 'יומחרא' (בהיבלעות האל"ף) מתועדת בארמית. __________________________[1] תרגומי המקרא לארמית נאלצו להתמודד עם חסרון המונח: את "תמול שלשום" תרגם אונקלוס "מאִתמלי ומדקמוהי" ('מאתמול ומשלפניו'), ובתרגום השומרוני ישנה החלופה המעניינת "אתמל תליתאי" ('אתמול שלישי').
[2] ברם, מילה זו אינה מופיעה בכל נוסחי המדרש (כך למשל בכתב היד שהועתק ל"מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי; במקומה בא הצירוף 'אחר כך'). המובאה הקדומה ביותר הידועה לנו מופיעה בכתב יד מן המאה השלוש עשרה, כתב יד אוקספורד 165, של הילקוט המדרשי 'שכל טוב': "וכדי שלא יהיו ישראל עושים ב' ימים טובים משונים זה מזה, האב היום והבן למחר ואחיו למחרתיים" (שמות יב ד"ה החדש הזה). מובאה קדומה אחרת מופיעה בכתב יד מן המאה החמש עשרה של ספר העתים שכתב רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (בן המאה השתים עשרה): "אבל אמר אמול מחר מחרתים" (קסה ד"ה וראינו לאחד).
[3] בתנ"ך גם אֶתְמוּל ואִתְּמוֹל.
[post_title] => שלשום ומוחרתיים [post_excerpt] => יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-11-10 13:11:53 [post_modified_gmt] => 2024-11-10 11:11:53 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=38022 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
