WP_Post Object
(
    [ID] => 35631
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2019-06-19 20:04:23
    [post_date_gmt] => 2019-06-19 17:04:23
    [post_content] => 
נעצוצים, נצנצים, אסופה
נַעֲצוּצִים (ניטים)
נעצוצים (או מַסְמָרוֹת) הם קישוטי מתכת לבגדים ולאביזרי אופנה. הנעצוצים עשויים בצורות שונות: חרוט, פירמידה, כוכב, לב ועוד.
המילה נַעֲצוּץ מקורה במקרא, אלא ששם משמעה צמח קוצני: "תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס" (ישעיהו נה, יג). היא נבחרה לציון הניטים בתחום ההלבשה בשל קרבתה למילה נַעַץ – נעצוץ הוא מעין נעץ קטן.
המילה נעצוץ אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ה (2005) במסגרת המילון למונחי רקמה תחרה והידורים.
נַצְנַצִּים (פָּיֵיטִים)
נצנצים הם פיסות קטנות ועגולות של מתכת או חומר אחר המנצנצות בצבעים שונים ומשמשות לקישוט בגדים ואביזרי אפנה. משתמשים במילה 'נצנצים' גם לתיאור צבעי איפור שיש בהם חומר זוהר.
בפי רבים המילה נַצְנַץ נהגית במלעיל, ואולם על פי הדקדוק העברי נכון להגותה במלרע: נַצְנַץ ונַצְנַצִּים כמו גלגל וגלגלים. האקדמיה ללשון העברית אימצה את המילה 'נצנצים' במילון למונחי תפירה ולבוש משנת תשמ"ד (1984) והמליצה על הגייתה במלרע.
אֲסֻפָּה (קולקצייה)
אסופה בתחום האופנה היא אוסף מייצג של דגמים חדשים, בייחוד לקראת העונה הבאה.
מקור המילה בספר קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). למילה אסופּה ניתנו פירושים שונים ובהם 'קובץ משלים'. מכאן המשמעות שקיבלה המילה בעברית החדשה – אוסף מאמרים או יצירות ספרות שכונסו בכרך אחד, ועתה גם אוסף בתחום האופנה.​
    [post_title] => אופנה עברית
    [post_excerpt] => מעדיפים נַעֲצוּצִים או נַצְנַצִּים? מבחינתנו זה היינו הך כל עוד האסופה (קולקצייה) היא בעברית, כי עברית - כידוע - תמיד באופנה!
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-08-12 18:05:59
    [post_modified_gmt] => 2021-08-12 15:05:59
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35631
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1510
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2013-09-10 14:34:24
    [post_date_gmt] => 2013-09-10 11:34:24
    [post_content] => 



 	
"פסק דין זה מבקש לקבוע מסמרות בִּדבר התנאים שבהם תינתן רשות ערעור..." (מתוך פסק דין)
 	
"גם בהיבט זה אינני רואה לטעת מסמרות בשלב הנוכחי..." (מתוך פסק דין)

'לקבוע מסמרות' פירושו לתת לדבר תוקף כללי ומחייב – כביכול לְקַבְּעוֹ במסמרים. צורת הרבים מַסְמְרוֹת משמשת בתנ"ך ובספרות חז"ל לצד צורת הרבים מַסְמְרִים הרגילה גם בימינו. למשל: "בְּמַסְמְרוֹת וּבְמַקָּבוֹת יְחַזְּקוּם" (ירמיהו י,ד) לעומת "וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט" (ישעיהו מא, ז).

הביטוי 'לקבוע מסמרות' או 'לקבוע מסמרים' רגיל בספרות חז"ל במשמעותו המוחשית. למשל: "קָבַע שלושה מסמרים בארץ להיות שופת עליהן את הקדירה" (משנה כלים ו, א), "לא יֵצֵא האיש בסנדל המסומר... חיפהו בעור מלמטה וקבע בו מסמרות מלמעלה – מותר" (בבלי שבת ס ע"ב).

כבר בתלמוד הבבלי (בבא בתרא ז ע"ב) ביטוי זה משמש בהשאלה לעניין קביעת הלכה. מסופר כי רבי אלעזר פנה בשאלת הלכה למורו רבי יוחנן: "כשהן גובין, לפי נפשות גובין, או דילמא לפי שבח ממון גובין?" ורבי יוחנן השיב לו "לפי ממון גובין. ואלעזר בני, קְבַע בה מסמרות!" – כלומר 'קבע זאת כהלכה פסוקה שאין לסור ממנה'. מכאן התגלגל הביטוי לספרות הרבנית, כגון "ולזה הסכים מורי המובהק... ואמר לי קְבַע בה מסמרות" (חידושי הריטב"א, המאה הי"ד), "לכן הוצרך הרב לקבוע בה מסמרות ולהודיענו החדוש הנזכר" (שו"ת מהרלב"ח, המאה הט"ז). בימינו הביטוי משמש בעיקר בלשון המשפט.

לצד 'לקבוע מסמרות' משמש לעתים גם 'לטעת מסמרות' באותה משמעות. הגרסה הזאת של הביטוי מבוססת על הכתוב במגילת קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). מכאן הביטוי 'כמסמרות נטועים' לציון דבר קבוע שאינו זז ממקומו. על השימוש בתואר 'נטועים' תמהו חז"ל:
לא אמר 'וכמסמרות קבועים' אלא 'נטועים' – למה? [...]לפי שהמסמר של ברזל שיש לו שושנה [=ראש המסמר] אף על פי שקשה, נוח הוא ליעקר. ושרשים של אילן הנטועים אע"פ שקשים ליעקר, אבל אין בהם כח ככחו של ברזל. לכך נאמר וכמסמרות נטועים – נתן לדברי תורה כח של ברזל וכמטעי שרשיו של אילן. (במדבר רבה יד, ד; למדרש זה גרסאות שונות במקורות שונים).
 

הערה: ב"מִלּוֹן לְמֻנְּחֵי הַתֶּכְנִיקָה" של ועד הלשון משנת תרפ"ט (1929) נקבע המונח מַסְמְרָה – כנראה גזירה לאחור ממַסְמְרוֹת – במשמעות ניט (מסמר ללא חוד המשמש לחיבור חלקי מתכת). בהמשך שונה המונח למַסְמֶרֶת וברבים מַסְמָרוֹת.



    [post_title] => לִקְבֹּעַ מַסְמְרוֹת, לָטַעַת מַסְמְרוֹת
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%a1%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9c%d7%98%d7%a2%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-05-18 17:37:36
    [post_modified_gmt] => 2021-05-18 14:37:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1510
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)