הדף בטעינה

על הצירוף מַסְדֵּר תּוֹר

במילון

 (ללא ניקוד: מסדר תור)

הגדרה

  • מכשיר המותקן במקום שיש בו קבלת קהל ומראה על צג אלקטרוני את מספר מקבל השירות לפי התור
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

כלים ומכשירים במ"ם

WP_Post Object
(
    [ID] => 5582
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-07-08 09:40:42
    [post_date_gmt] => 2012-07-08 06:40:42
    [post_content] => 

מסדר תור, מַפרט, מיתד, מלקחת

מַסְדֵּר תּוֹר

מסדר תור הוא מכשיר המותקן במקום שיש בו קבלת קהל, כגון קופת חולים או משרד ממשלתי. מסדר התור מראה על צג אלקטרוני את מספר מקבל השירות לפי התור. מעניין לציין שבתנ"ך השורש הרגיל להבעת סֵדֶר אינו סד"ר אלא ער"ך: 'לערוך שולחן', 'לערוך מלחמה', 'מערכה'. לעומת זאת בספרות חז"ל המילה סֵדֶר והפעלים סִדֵּר וסָדַר נפוצים מאוד. ובעברית של ימינו כבר אי אפשר להסתדר בלי סדר, סידורים, הֶסדרים, סדרנים, וכיום גם מַסְדְּרֵי תור. את הצירוף מסדר תור הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ו (1996).

מַפְרֵט

מפרט הוא מתקן שבו מסודרים מטבעות על פי ערכם, לרוב בצינורות מתכת או פלסטיק המותאמים בקוטרם לגודל המטבעות. נהג האוטובוס משתמש במפרט לסידור המטבעות שקיבל, למתן עודף לנוסעים או לפריטה של כסף. המפרט הזה קשור לפריטה של כסף, אך יש גם מַפְרֵט המשמש לפריטה על כלי מיתר. לא ברור הקשר בין פריטת הכסף לפריטה על כלי מיתר וממילא אין קשר בין שני המַפְרְטִים. את המילה מפרט הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי והיא אושרה באקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

מֵיתָד (דיבֶּל)

מיתד הוא קנה קטן חלול שתוקעים בחור שנקדח בקיר וקובעים בתוכו בורג. המיתד דומה ליָתֵד הן בצורתו הן בתפקידו: קיבוע וחיזוק אחיזתו של דבר. המילה מֵיתָד נבנתה בתבנית המילה מֵיתָר – שתיהן משורש שתחילתו באות יו"ד. את המונח מֵיתָד קבעה האקדמיה ללשון העברית במילון למונחי נגרות הבניין משנת תשל"א (1971), והוא בא במקום המילה דיבֶּל שמקורה בגרמנית.

מֶלְקַחַת (פְּלייר)

צילום של מֶלְקַחַת (פְּלייר)מֶלקחת היא צבת שטוחה המשמשת לתפיסה ולכפיפה וכן לחיתוך תיל. המילה מֶלְקַחַת נזכרת במדרשים מאוחרים על הפסוק "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה [גחלת], בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ" (ישעיהו ו, ו). מדרשים אלו רואים במילה מלקחיים זוג מלקחות: "נטל (המלאך) מלקחת ליטול את הגחלת ונכוה, חזר והביא מלקחת שניה ונתן אחת לתוך אחת" (תנחומא). המלקחיים המקראיים והמלקחת של המדרש הם כלים לאחיזת דבר שאי אפשר לקחתו ביד.   [post_title] => כלים ומכשירים במ"ם [post_excerpt] => שמותיהם של כלים ומכשירים רבים מתחילים באות מ"ם. הינה כמה שמות חדשים המוכרים פחות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:38:43 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:38:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5582 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

שמותיהם של כלים ומכשירים רבים מתחילים באות מ"ם. הינה כמה שמות חדשים המוכרים פחות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 8

אקדם 8

WP_Post Object
(
    [ID] => 7188
    [post_author] => 40
    [post_date] => 1996-03-15 11:54:52
    [post_date_gmt] => 1996-03-15 08:54:52
    [post_content] => תוכן העניינים
  • מהחלטות ישיבת המליאה, עמ' 1
  • מילים בשימוש כללי שאושרו במליאה, עמ' 1 מִדְרוּג, מַד צְפִיָּה, הַדְרָה, גַּלְגִּלִּיּוֹת לַהַב, מַפְרֵט, תַּנּוּרוֹן, כַּף מְחוֹרֶרֶת, מַסְדֵּר תּוֹר
  • דוד שחר וקציעה כ"ץ – חברים חדשים באקדמיה ללשון, עמ' 1
  • עיבוד ספרות הקראים, עמ' 2
  • מדור העברית החדשה של המילון ההיסטורי, עמ' 2 חולאני/חולני, עצי גפרית/גפרורין, הפיתקא הזה, קיטוף/טירוף
  • הרצאות חודשיות במכון מזי"א, עמ' 3
  • הוועדה למונחי הזואולוגיה, עמ' 3
  • מפרסומי האקדמיה: מילון למונחי הבנקאות ושוק ההון – פרק ראשון, עמ' 3
  • פוק חזי מאי עמא דבר מאת יוסף יהלום, עמ' 4 לשון הפיוט; שמות סגוליים בעלי גרוניות;  תֶּחֶל / תַּחַל / תֶּכֶל
  • תעודה: מכתב מיצחק רבין לנשיא האקדמיה, עמ' 6
[post_title] => אקדם 8 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-19 22:21:29 [post_modified_gmt] => 2024-01-19 20:21:29 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7188 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך כסלו טבת תשנ"ו

למד לשונך 14

WP_Post Object
(
    [ID] => 6782
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1995-12-14 15:18:29
    [post_date_gmt] => 1995-12-14 13:18:29
    [post_content] => מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ה-תשנ"ו
    [post_title] => למד לשונך 14
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ה-תשנ"ו: תְּרוּפַת דֶּמֶה, חִשָּׁכוֹן, מַסְדֵּר תּוֹר, מַפְרֵט, מַדְחָן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-14
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:13:08
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:13:08
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6782
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ה-תשנ"ו: תְּרוּפַת דֶּמֶה, חִשָּׁכוֹן, מַסְדֵּר תּוֹר, מַפְרֵט, מַדְחָן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>