הדף בטעינה

על המילה מַחְסָן

במילון

 (ללא ניקוד: מחסן)
מיןזכר
שורשחסן
נטייהמַחְסָנִים, מַחְסְנֵי־ לכל הנטיות

הגדרה

  • בניין או חדר וכדומה לשמירת חפצים, כגון סחורות או רהיטים

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

באים לידי ביטוי

לא לעולם חוסן

WP_Post Object
(
    [ID] => 94551
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-20 13:46:54
    [post_date_gmt] => 2024-06-20 10:46:54
    [post_content] => הביטוי 'לא לעולם חוסן' מציין בלשוננו היום שעמדת הכוח איננה מובטחת לָנצח. ואולם במקור המקראי 'חוסן' פירושו 'אוצר', והביטוי נקשר דווקא לארעיותו של הרכוש. ומה הקשר למַחסן ולערבית?
	[presto_player id=94589]
    [post_title] => לא לעולם חוסן
    [post_excerpt] => הביטוי 'לא לעולם חוסן' מציין בלשוננו היום שעמדת הכוח איננה מובטחת לָנצח. ואולם במקור המקראי 'חוסן' פירושו 'אוצר', והביטוי נקשר דווקא לארעיותו של הרכוש. ומה הקשר למַחסן ולערבית?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%a1%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 20:42:18
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 17:42:18
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94551
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הביטוי 'לא לעולם חוסן' מציין בלשוננו היום שעמדת הכוח איננה מובטחת לָנצח. ואולם במקור המקראי 'חוסן' פירושו 'אוצר', והביטוי נקשר דווקא לארעיותו של הרכוש. ומה הקשר למַחסן ולערבית?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של חדר קטן ומלא רהיטים. הכיתוב: מה ההבדל בין אכסון לאחסון?

אִכְסוּן ואִחְסוּן

WP_Post Object
(
    [ID] => 240
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2011-03-29 10:25:59
    [post_date_gmt] => 2011-03-29 08:25:59
    [post_content] => המילה אִכְסוּן פירושה 'אירוח', 'מתן מקום לינה'. מקורה במילה אַכְסַנְיָה – מָלון, פונדק – מילה שחדרה ללשון חז"ל מן היוונית (xenia – 'אירוח', 'הכנסת אורחים'). לעומת זאת המילים אִחְסוּן והַחְסָנָה פירושן 'שמירה', 'החזקה במחסן'. המילה מַחְסָן לקוחה מן הערבית: مَخْزَن (מַחְ'זַן). ואולם מילים מן השורש חס"ן במשמעות של אצירה ושל אוֹצָר מצויות כבר בעברית של המקרא: "וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַה' לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן" (ישעיהו כג, יח), "וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת כָּל יְגִיעָהּ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ וְאֵת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְזָזוּם וּלְקָחוּם וֶהֱבִיאוּם בָּבֶלָה" (ירמיהו כ, ה).

נבחין אפוא בין אכסון לאחסון: מאכסנים – בכ"ף – בני אדם, ומאחסנים – בחי"ת – חפצים ובהשאלה גם מידע.

נעיר כי המילה הערבית מַחְ'זַן נתגלגלה גם ללשונות אירופה, וממנה המילה מגזין, מעין 'בית אוצר' לכתבות ומאמרים, וכן magazine במשמעות מַחְסָנִית.
    [post_title] => אִכְסוּן ואִחְסוּן
    [post_excerpt] => המילה אִכְסוּן פירושה 'אירוח', 'מתן מקום לינה'. מקורה במילה אַכְסַנְיָה – מָלון, פונדק – מילה שחדרה ללשון חז"ל מן היוונית (xenia – 'אירוח', 'הכנסת אורחים'). לעומת זאת המילים אִחְסוּן והַחְסָנָה פירושן 'שמירה', 'החזקה במחסן'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%9b%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%a1%d7%95%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-02-04 13:01:10
    [post_modified_gmt] => 2024-02-04 11:01:10
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=240
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

המילה אִכְסוּן פירושה 'אירוח', 'מתן מקום לינה'. מקורה במילה אַכְסַנְיָה – מָלון, פונדק – מילה שחדרה ללשון חז"ל מן היוונית (xenia – 'אירוח', 'הכנסת אורחים'). לעומת זאת המילים אִחְסוּן והַחְסָנָה פירושן 'שמירה', 'החזקה במחסן'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מַחְסָן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>