הדף בטעינה

על המילה מֶגֶד

במילון

 (ללא ניקוד: מגד)
מיןזכר
שורשמגד
נטייהמְגָדים, מִגְדי־ לכל הנטיות

הגדרה

  • (בעיקר ברבים) יְבוּל מבוֹרָך וטעים (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9000
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-12-15 11:29:48
    [post_date_gmt] => 2014-12-15 09:29:48
    [post_content] => 

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) אושרו מילים חדשות בשימוש כללי בתחום קרבת המשפחה, בתחום המזון ועוד.

מילים בתחום קרבת המשפחה

בשנים האחרונות הגיעו פניות רבות אל הוועדה למילים בשימוש כללי לקבוע מונחים בתחום המשפחה המורחבת. הוועדה דנה בכמה מהם, הציעה מונחים ואלו אושרו במליאת האקדמיה.

  • נֶכְדָּן הוא נכד האח או האחות. בעבר קבע ועד הלשון את המילה 'נכדן' לבן האח ואולם היא לא נקלטה במשמעות זו, ובמקומה משמשת מאז ועד היום המילה אַחְיָן.
  • דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא הם אחֵי הסב או הסבה. לצד אלו נקבעו גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה, ומהם נגזרת צורת הרבים 'דודים גדולים'.
  • חִמֵּשׁ וחִמֵּשָׁה הם בני הנין. המילה חִמֵּשׁ נוצרה על פי שִׁלֵּשׁ ורִבֵּעַ שבמקרא, וחידושה מיוחס לביאליק. רבים משתמשים במילה, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה אימוץ רשמי.

מילים בתחום המזון

  • מִצְלֶה – "על האש", האירוע החברתי של הצלייה והאכילה. החלטה זו התקבלה בעקבות החלטה מלפני כעשר שנים לחדש את מַצְלֶה למכשיר הצלייה (מנגל, גריל). המילה מִצְלֶה שקולה במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
  • זְלֹלֶת (ג'אנק פוד) – במילה זלולת יש שילוב של זלילה וזוֹל (נחות, חסר ערך, על פי "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל" בירמיהו טו, יט). המילה שקולה במשקל המילה פְּסֹלֶת.
  • עוּגוֹנִית – קאפקייק. בשנים האחרונות הגיעו לאקדמיה עשרות פניות למצוא חלופה עברית לקאפקייק. ההצעה עוגונית זכתה לתמיכה רחבה של הגולשים באתר האקדמיה.
  • שׁוֹקוֹלָדַאי – שוקולטייר, אדם שמקצועו עיבוד והכנה של ממתקים ומוצרים משוקולד, כגון מוליות (פרלינים). הצורה שוקולדאי נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדַאי, שַׁקְלְדָן, מְשַׁקְלֵד, שׁוֹקוֹלָן, שׁוֹקוֹלַאי, שׁוֹקוֹלָר.
  • מַצְנֵם – טוסטר. בעבר התנגדו באקדמיה למילה מַצְנֵם וקבעו במקומה מַקְלֶה, שכן טוסטר אינו עושה צנימים אלא קולֶה לחם. ואולם המילה מצנם התפשטה בציבור, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה. לפי זה טוסטר לחיצה הוא מַצְנֵם לְחִיצָה, ומכינים בו כָּרִיךְ קָלוּי.
  • מִגְדְּנַאי – קונדיטור; מִגְדְּנָאוּת – קונדיטאות; מִגְדָּנִיָּה – קונדיטוריה. שלוש המילים העבריות כבר משמשות, והאקדמיה קיבלה אותן בשמחה. מקורן במילה מִגְדָּנוֹת המופיעה במקרא בהקשר של מתנות וחפצי ערך (בראשית כד, נג ועוד). רבים קושרים את 'מגדנות' למילה מֶגֶד – טוב, מֶתֶק. כבר בספרות ימי הביניים יש שימוש במִגְדָּנוֹת במשמעות מְגָדִים, מאכלים מתוקים. במילוני ועד הלשון המילה מִגְדָּנוֹת היא חלופה ל־sweets לצד מַטְעַמִּים, מַמְתַּקִּים ורֶקַח.

מילים שונות

  • תִּקּוּנַאי – הנדימן, "תיקונצ'יק". סיומת ־אי אופיינית לבעלי מקצוע, כגון חַשְׁמַלַּאי. לצד תיקונאי הוצעו גם תַּקָּן, תַּקְנַאי.
  • תְּמוּנָה מְזַהָה ('תמונת פספורט') – המונח נקבע בהשראת המונח 'תעודה מזהה'.
  • פַּמְפֶּמֶת – פומפה. המילה פמפמת מזכירה בצליליה את הקול שנוצר בעת השימוש במכשיר, ויש לה זיקה למונח הלועזי.
  • לַבָּה (במלרע, במקום לָבָה). כבר במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה עולה הכתיב לבה המכוון כנראה למילה המקראית לַבָּה שנהוג לפרשה להבה, אש. עד כה נהגה במונחי האקדמיה הצורה לָבָה (בבי"ת רפה) – על פי lava הלועזית.

המילים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': שימוש כללי (תשע"ה).

[post_title] => אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014) [post_excerpt] => מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) ואישרה את המילים נכדן (נכד האח), תיקונאי (הנדימן), זלולת (ג'אנק פוד), עוגונית (קאפקייק) ועוד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-26 02:25:30 [post_modified_gmt] => 2019-03-26 00:25:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9000 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) ואישרה את המילים נכדן (נכד האח), תיקונאי (הנדימן), זלולת (ג'אנק פוד), עוגונית (קאפקייק) ועוד.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

כרם

WP_Post Object
(
    [ID] => 95193
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-30 15:57:30
    [post_date_gmt] => 2024-06-30 12:57:30
    [post_content] => המילה כֶּרֶם באה במקרא כ־90 פעמים בהוראת 'מטע של גפנים' והיא משמשת בהוראה זו עד ימינו.

בספר שופטים מוצאים את הצירוף "כֶּרֶם זָיִת" (טו, ה) ומכאן שבצירוף שם הפרי, המילה כרם עשויה להורות גם מקום גידולם של מיני פרי אחרים – הבחנה זו עולה בדיון תלמודי: "'ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית' אמר רב פפא: 'כרם זית' אקרי [=נקרא], 'כרם' סתמא לא אקרי" (בבלי ברכות לה ע"א), ואומנם בימינו משמשים גם הצירופים 'כרם זיתים' ו'כרם שקדים' (לצד 'מטע זיתים' או 'מטע שקדים'). ברם ממקורות פרשניים אחרים – ובהם תרגומי המקרא לארמית וליוונית – עולה שיש להפריד בין השניים, כאילו נכתב "כרם וזית". ממגילת שיר השירים אולי עולה שכרם הוא שם כללי, ובמקרה זה לגידול צמחי בושם (כֹּפֶר): "אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר... בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי" (א, יד).[1]

המילה כרם ידועה מלשונות שמיות עתיקות מצפון, ממזרח ומדרום לארץ כנען (ולדעת החוקרים גם מן המצרית הלא־שמית), ואין כל ספק שהיא הייתה חלק מרכזי בתרבויות עמי המזרח הקדום. חשיבותם של גידולי הכרם נרמזת בניסוח המקראי המייחד אותם תדיר משאר הגידולים, כגון "וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח" (שמואל א ח, יד), "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יא, יד) ועוד. מהמילה כֶּרֶם נגזרה המילה כּוֹרֵם – מגדֵל גפנים: "אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל" (דברי הימים ב כו, י), ויש אף הדורשים את שם ההר כַּרְמֶל כהלחם של 'כרם' ו'אֵל'. על הקשר בין כרם לכרמל – ראו כאן.

במקרא נזכר מְקום יישוב בשם בֵּית הַכֶּרֶם (ירמיהו ו, א; נחמיה ג, יד) ויש מן החוקרים שמזהים אותו עם עין כרם, לְפנים כפר באחד ממורדות הרי יהודה וכיום שכונה בקצה ירושלים (השם הנוהג בפי כול הוא עין כָּרֶם, כביכול בהפסק, כנראה בהשפעת השם הערבי שבו אחרי הכ"ף באה התנועה a); השם 'בית הכרם' ניתן בעת החדשה לשכונה אחרת במערב ירושלים. לפי הצעות אחרות יש לזהות את בית הכרם שבמקרא עם אתר אחר הסמוך לבית לחם.

במשנה (נידה ב, ז) נזכרת בקעת בית כרם (במקורות חז"ל גם בצורה הארמית 'בית כרמא'), בקעה רחבה ופורייה בצפון הארץ, בגבול שבין הגליל התחתון לגליל העליון. ככל הנראה המילה 'כרם' בשמו רומזת דווקא לגידולי הזיתים, ואומנם האזור כולו ידוע מימי קדם באדמתו המשובחת. באזור זה נמצא הכפר הערבי מַגְ'ד אל־כֻּרוּם (מילולית: מֶגֶד הכרמים), שככל הנראה משמר את השם העברי הקדום, וכן העיר החדשה כַּרְמִיאֵל.

השם כֶּרֶם משמש בימינו שם פרטי לבנים ולבנות.[2] מן המילה 'כרם' נגזר גם השם המקראי כַּרְמִי – שמם של כמה אישים במקרא, ובהם בנו של ראובן ואביו של עכן. השם כרמי חזר ונתעלה בימינו ולצידו גם השם כַּרְמִית לבנות.

 


[1] אפשר ש'כרמי עין גדי' הוא צירוף שמציין את המקום שבסביבתו מצויות גם "עֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם" של שיר השירים.

[2] יושם לב שמינו הדקדוקי של שם העצם כֶּרֶם הוא זכר (למשל בישעיהו ה, א: "כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן"), ואילו של שם העצם גֶּפֶן – נקבה (למשל בשיר השירים ו, יא: "לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים"). מפסוק אחד בתנ"ך נראה שהמין הדקדוקי של כרם הוא (גם) נקבה: "בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ" (ישעיהו כז , ב), ואולם יש מי שמפרש שהמילה 'לה' אינה מתייחסת לכרם אלא לארץ.

[post_title] => כרם [post_excerpt] => כרם הוא 'מטע של גפנים'. הוא משמש בעברית גם בצירופים הכוללים גידולים חקלאיים אחרים דוגמת 'כרם זיתים' ונראה שהשימוש הזה הרחיק לכת גם אל שמות מקומות בארץ. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%a8%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-07-04 09:23:52 [post_modified_gmt] => 2024-07-04 06:23:52 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95193 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כרם הוא 'מטע של גפנים'. הוא משמש בעברית גם בצירופים הכוללים גידולים חקלאיים אחרים דוגמת 'כרם זיתים' ונראה שהשימוש הזה הרחיק לכת גם אל שמות מקומות בארץ.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מֶגֶד ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>