WP_Post Object
(
    [ID] => 95227
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-07-01 15:48:59
    [post_date_gmt] => 2024-07-01 12:48:59
    [post_content] => מה הקשר בין סוכה למסך? מה צורת הרבים של מוסך? ומהו "דיר מכוניות"?
לרגל חג הסוכות – מילים תחת סכך אחד.
[presto_player id=95230]

    [post_title] => סוכות: סוכה, מסך ומוסך
    [post_excerpt] => מה הקשר בין סוכה למסך? מה צורת הרבים של מוסך? ומהו "דיר מכוניות"?
לרגל חג הסוכות – מילים תחת סכך אחד.

    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%9a-%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%9a
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 23:10:05
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 20:10:05
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95227
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 18411
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-01-01 16:24:27
    [post_date_gmt] => 2017-01-01 14:24:27
    [post_content] => 
צג המחשב ומצג המחשב
    [post_title] => למד לשונך 115
    [post_excerpt] => צג המחשב ומצג המחשב: על המילים צָג, מִרְקָע, מַצָּג, חַלּוֹן, חַלּוֹנִית, תֵּבָה, טֹפֶס.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-115
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:07:57
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:07:57
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18411
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9940
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2015-05-14 05:56:25
    [post_date_gmt] => 2015-05-14 02:56:25
    [post_content] => 
בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.

מונחי טכנולוגיית המידע
אושר הפרק "שפות תכנות" במונחי טכנולוגיית המידע וכן מונחים יחידים בתחום זה. את המונחים הגישה לאישור האקדמיה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע במכון התקנים בראשות אמנון שפירא.
דיון מעניין היה על החלופה העברית ל'סייבר': המילה 'סייבר' (cyber) גזורה מן המילה קיברנטיקה (cybernetics במקור מיוונית) בהגייתה האנגלית. מקובל להגדיר את מרחב הסייבר, הנחשב למרחב החמישי (נוסף על יבשה, ים, אוויר וחלל), כמרחב הכולל מערכות תקשורת, מחשוב ובקרה, רשתות (לרבות המרשתת), נתונים ותכנים במערכות מידע ותעבורתם, וכן את המשתמשים בכל אלה. במהלך החיפוש אחר חלופה עברית התייעצה האקדמיה עם אנשי מקצוע בכירים בגופי ממשל וביטחון ובאוניברסיטאות. הצעות כמו גזירת המונח מ'מחשב' או מן השורש חש"ב או שימוש במילה 'רשת' או 'מרשתת' לא התקבלו על דעתם, וכן נדחתה ההצעה להשתמש במילה הקיימת 'תקשוב'. בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה עלתה ההצעה לגזור מילה מן השורש סב"ר המציין בין השאר חשיבה והבנה (הֶסְבֵּר, סְבָרָה). מתוך כמה אפשרויות שהוצעו העדיפו במטה הסייבר הלאומי את הצורה המופשטת סֶבֶר, בין היתר כי אפשר לראות בה ראשי תיבות של 'סביבת רשת'. במליאת האקדמיה היו שביקרו את ההצעה, הנראית כניסיון לתת צורה עברית למונח הלועזי, ואולם רוב החברים ראו בה פתרון סביר. בהצבעה הוחלט להעדיף את כתיב המילה כראשי תיבות: סֶבֶ"ר.
פרופ' אהרן ממן, יו"ר ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, בירך על שיתוף הפעולה עם המטה הלאומי בתהליך קביעת המונח, והוא סמוך ובטוח ששיתוף פעולה זה יסייע בקליטת המונח ביחידות הצבא והמשטרה, בתעשייה ובמחלקות באוניברסיטאות ובמכללות העוסקות בענייני סב"ר.
עוד מונחים שאושרו:


 	
תֶּקֶל – bug. לקראת הדיון במונח פנתה האקדמיה לציבור וקיבלה שלל הצעות. בסופו של דבר הוחלט לבחור בחלופה תֶּקֶל בשל בהירותה ונוחותה לשימוש. debugging הוא 'ניפוי תקלים', ובקיצור 'ניפוי' (המונח המקוצר נמצא בשימוש זה זמן).
 	
מַסֶּדֶת – פלטפורמה, כגון מסדת מחשוב, מסדת טכנולוגית. המילה החדשה נוצרה מן המילה המקראית מַסָּד, והיא קשורה למילים יְסוֹד, יִסֵּד.
 	
שָׁרָתִית – servlet.
 	
תַּכְמִין – Easter egg; מנגנון סמוי לא מזיק שנכנס לפעולה לאחר שהמשתמש מבצע רצף של פעולות.
 	
לְתַצֵּר ("לקנפג") – הפועל נגזר מן המילה תְּצוּרָה.

כמו כן הוסדרו המונחים הקשורים לצג המחשב, וכולם נועדו לשמש במקום המילה 'מסך': צָג (display) הוא המכשיר שעליו מוצגת תמונת המחשב וגם התקן להצגת נתונים ומידע במכשירים שונים. כאשר מעוניינים להבחין בין המכשיר כולו ובין החלק שבו מוצגת התמונה משתמשים במילה מִרְקָע (screen). התמונה עצמה המוצגת על המרקע היא מַצָּג (display).
המצג יכול לכלול חַלּוֹן (window), לוּחַ (panel), תֵּבָה (box), טֹפֶס (form) וחַלּוֹנִית (pane).
נוסף על כך החליטה האקדמיה לאמץ במילוניה את המילה המהלכת מִמְשָׁק במשמעות interface. בעבר התנגדה האקדמיה למילה זו בגלל זהותה למילה מִמְשָׁק במשמעות management (מן מֶשֶׁק). המונח שנקבע עוד ב־1970 היה מִשָּׁק ואחר כך נקבע מִנְשָׁק. ואולם המילה ממשק – שנגזרה מ'מַשִּׁיק' – היא המשמשת בקרב אנשי המקצוע ובציבור הרחב, ועתה היא תהיה גם מונח רשמי במילוני האקדמיה.

סדרת השפיראים
מליאת האקדמיה אישרה בישיבה זו גם רשימה של כ־70 שמות מינים ומשפחות בסדרת השפיראים. בעבר נקראו כל סוגי הסדרה בשם שפירית או בשם שפרירית לפי שיוכם לשתי התת־סדרות. ברשימה החדשה נעשה מאמץ מרשים לתת לכל סוג שם לעצמו – על פי מבנה גוף, מעוף ועוד. את הרשימה הכין מיכאל בְּלֵכר, אקולוג שמורת עין גדי ואזור ים המלח ברשות הטבע והגנים, והיא נדונה בוועדה למונחי זואולוגיה בהשתתפות זואולוגים מאוניברסיטת תל־אביב ומן האוניברסיטה העברית.
מבחר מן השמות: נוֹצָנִית צָרַת־רֶגֶל, רָמְחִית חִנָּנִית, סַיָּרָן נוֹדֵד, מִצְבָּטִית מְשֻׁיֶּשֶׁת, דַּלְגָנִית אֲדֻמָּה, עֲפִיפוֹנִית מְשׁוֹטֶטֶת.
כל המונחים שאושרו יפורסמו באתר מונחי האקדמיה בהקדם.
    [post_title] => אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-05-27 20:17:30
    [post_modified_gmt] => 2024-05-27 17:17:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9940
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 979
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-08 08:31:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-08 06:31:00
    [post_content] => 
חג הסוכות נקרא על שם הסוכה שבה יושבים במהלך החג. מהי סוכה? זהו מבנה המסוכך על אדם או על בעלי חיים מפני השמש. במקרא אנו מוצאים למשל את סוכת שומר הכרם: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה" (ישעיהו א, ח), את סוכתו של הנביא יונה: "וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל" (יונה ד, ה), וכן: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית לג, יז).
המילה סֻכָּה גזורה מן השורש סכ"ך, כמו המילים סְכָךְ וסְכָכָה. במילים אלו השורש בא במלואו, ואילו במילה סֻכָּה שתי הכ"פים התלכדו לאות אחת שיש בה דגש. שורש זה מציין ביסודו כיסוי והסתרה. בתנ"ך אנו מוצאים פועל בבניין קל: סָכַךְ. יש שהשורש בא בו במלואו, ויש שבאה כ"ף אחת בדגש. בתיאור ארון הקודש בספר שמות נאמר: "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת" (כה, כ); ואילו במלכים א נאמר: "וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן..." (ח, ז). בעברית שלנו יש שימוש דומה בפועל בבניין קל: 'הוא סָכַךְ בידיו על ראשו', או בבניין פיעל: 'היא סוֹכְכָה בכנפיה על גוזליה הרכים'.
אל השורש סכ"ך משויכים שמות עצם נוספים: מָסָךְ, מוּסָךְ, סַךְ.
מָסָךְ הוא וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ, ובימינו בעיקר הווילון הכבד המסתיר את הבמה בתיאטרון. המילה משמשת גם בביטויים ציוריים: 'מסך הברזל', 'מסך עשן'. מכיוון שתפקיד המסך להסתיר ולחצוץ – לא ראוי להשתמש במילה זו לבַּד שעליו מקרינים סרט או לחלק המקביל בטלוויזיה אלא במילה מרקע, ובמחשב נשתמש במילה צָג.[1]
מוּסָךְ – מילה זו באה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "מוּסַךְ הַשַּׁבָּת" (מלכים ב טז, יח; לפי הכתיב: מיסך), ומפרשים שזהו אוהל או מבנה מקורה ששימש את משמרות הכהונה המתחלפים במקדש בשבת. מי היה הראשון שקשר את 'מוסך' למכוניות איננו יודעים. אבל ידוע שבשנת תרצ"ח (1938), כאשר חיפשו חלופה עברית למילה הלועזית גרז', לא נזכרה ההצעה הזאת אלא הצעות אחרות ובהן: תַּחֲנִית, דִּיר מְכוֹנִיּוֹת (לגרז' כמקום חניה), בֵּית תִּקּוֹן מְכוֹנִיּוֹת (לגרז' כבית מלאכה למכוניות).
בעיתונות אפשר למצוא את המילה מוסך כחלופה למילה גרז' מסוף שנות השלושים של המאה העשרים. לפי עדותו של יצחק אבינרי, בראשית שנות הארבעים "בא המוסך ודחק את כל ההצעות הללו בשמשו לשני המובנים כאחד" (כבושי העברית בדורנו, עמ' 66).
מילה מוכרת פחות היא סַךְ, והיא משמשת בצירופים: סַךְ שֶׁמֶשׁ (לוח המותקן במכונית מעל שמשת הנהג ומגן מפני סנווּר השמש); סַכֵּי עֵינַיִם (פיסות עור משני צידי עיניו של הסוס המונעות ממנו להביט לצדדים). סַךְ בפתח שונה מ'סָךְ' בקמץ, המוכר מן הצירוף 'סך הכול' וקשור למילה 'סכום'.
בצורת הרבים של השמות הללו בא דגש המלמד על הכ"ף הכפולה של השורש: מָסַכִּים, מוּסַכִּים, סַכִּים.
כתבו: רונית גדיש ותמר קציר
[1] עדכון: בשנת תשע"ו החליטה האקדמיה שאין עוד טעם לפסול את השימוש הכללי במילה מָסָךְ לציון screen. עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים צָג ומִרְקָע.
קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => מילים תחת סכך אחד
    [post_excerpt] => המילה סֻכָּה גזורה מן השורש סכ"ך, כמו המילים סְכָךְ וסְכָכָה. במילים אלו השורש בא במלואו, ואילו במילה סֻכָּה שתי הכ"פים התלכדו לאות אחת שיש בה דגש. מן השורש סכ"ך נגזרו גם המילים מָסָךְ, מוּסָךְ, סַךְ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%a1%d7%9b%d7%9a-%d7%90%d7%97%d7%93
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-12-24 11:35:32
    [post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:35:32
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=979
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6755
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1993-11-14 15:18:07
    [post_date_gmt] => 1993-11-14 13:18:07
    [post_content] => תיקון: משיבון – באנגלית צ"ל: automatic answering machine.

הערת עדכון ל'תן דעתך': 'הצגת סרטים' > גם 'הקרנת סרטים' (תשנ"ח, 1998).
    [post_title] => למד לשונך 2
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי ומונחים שונים: מְשִׁיבוֹן, זַמְרִיר, צַמְדָן (זִיפִים), מַקְרֵן, מָטוֹל, מַחְזֵר, לְזִירָה.



    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:26:34
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:26:34
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6755
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 11922
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-10-07 10:21:06
    [post_date_gmt] => 2015-10-07 07:21:06
    [post_content] => 
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו)
בימי קדם ראו ברקיע מֵעֵין משטח פרוס מלמעלה שבו הכוכבים נעים במסלולם. בתנ"ך מדמים לפעמים את השמים ליריעה או לאוהל: "נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה", "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת". השורש של המילה רָקִיעַ קשור לדברים שטוחים: רקיעה ברגליים היא רמיסה והשטחה, ומכאן דריכה בכוח, וריקוע הוא מתכת שטוחה ומרודדת – 'ריקועי זהב', 'ריקועי נחושת'. מן השורש רק"ע חידש חיים נחמן ביאליק את המילה רֶקַע – השטח שעליו נראית התמונה. מכאן גם המילה מִרְקָע – הבד שעליו מקרינים סרט או המשטח שבו נראות התמונות בטלוויזיה.
    [post_title] => פרשת בראשית – רקיע
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2015-10-22 09:29:02
    [post_modified_gmt] => 2015-10-22 06:29:02
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11922
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 8500
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2013-04-15 09:58:35
    [post_date_gmt] => 2013-04-15 06:58:35
    [post_content] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. רוב המילים לקוחות ממילוני האקדמיה, ומקצתן חודשו במסגרות אחרות – לרוב בשיתוף נציגי האקדמיה.
התבוננות במילים יכולה לרמוז על התחומים והנושאים שעמדו במרכז העשייה לאורך השנים.



השנה
המילה
תרגום והסבר




1948 תש"ח
שַׂר
מיניסטר; המילה המקראית שר נקבעה תמורת מיניסטר בישיבת הממשלה הראשונה.


1949 תש"ט
אַגְרָה
fee


1950 תש"י
מִרְקָם
טקסטורה; המונח נקבע במילון למונחי קדרות.


1951 תשי"א
תַּבְרוּאָה
sanitation


1952 תשי"ב
תַּאֲגִיד
corporation; המונח חודש בוועדת מינוח משותפת למשרד המשפטים ולוועד הלשון.


1953 תשי"ג
תַּמְלוּגִים
royalties; המונח חודש בוועדה במשרד המשפטים בהשתתפות ועד הלשון.


1954 תשי"ד
מִקְלֶדֶת
keyboard; המונח חודש בתחום המוזיקה.


1955 תשט"ו
פָּגוֹשׁ
טמבון; המונח כלול במילון למונחי המכונית.


1956 תשט"ז
סָחִיר
negotiable


1957 תשי"ז
לִבָּה
core; המונח נקבע במילון למונחי טלפונאות.


1958 תשי"ח
חִבְרוּת
סוציאליזציה


1959 תשי"ט
דַּרְדֶּרֶת
rock fall


1960 תש"ך
הִוּוּן
capitalization


1961 תשכ"א
סִקּוּר (עיתונאי)
coverage; המונח נקבע במקום תרגום השאילה "כיסוי".


1962 תשכ"ב
מִרְקָע
screen


1963 תשכ"ג
מִדְרָג
הייררכייה; מבנה של ארגון לפי סדר הסמכויות והכפיפויות


1964 תשכ"ד
עֲלוּת
cost


1965 תשכ"ה
מָאוֹץ
ספרינט


1966 תשכ"ו
מִמְטָרִים
shower; המונח נקבע במילון למונחי מטאורולוגיה.


1967 תשכ"ז
הַדְמָמָה
עצירה והשבתה של פעולה


1968 תשכ"ח
קַפֶּצֶת
טרַמפולינה


1969 תשכ"ט
יִסּוּף
revaluation


1970 תש"ל
מָשׁוֹב
feedback; המונח נקבע במילון למונחי קשר ואלקטרוניקה.


1971 תשל"א
עַרְפִּיחַ
smog; הלחם של ערפל ופיח


1972 תשל"ב
מֶחְלָף
interchange


1973 תשל"ג
הַדְמָיָה
סימולציה


1974 תשל"ד
גּוֹפָן
פונט, סוג הכתב


1975 תשל"ה
קְלִיף
פורניר


1976 תשל"ו
כּוֹתָר
title. המונח נקבע במילון למונחי ספרנות.


1977 תשל"ז
עִצּוּמִים
סנקציות


1978 תשל"ח
מְרַבִּי
מקסימלי


1979 תשל"ט
תַּרְדֶּמֶת
קוֹמה. המונח נקבע בוועדה למונחי רפואה.


1980 תש"ם
סֻרְגָּה
סוודר


1981 תשמ"א
שְׁדֻלָּה
lobby


1982 תשמ"ב
מְכִירָה בַּהֲמָרָה
קְנִיָּה בַּהֲמָרָה
trade-in


1983 תשמ"ג
אִלְחוּשׁ
anaesthesia


1984 תשמ"ד
סַרְכֶּזֶת
צנטריפוגה


1985 תשמ"ה
תַּצְרֵף
פאזל


1986 תשמ"ו
קַלְדָנוּת
typing


1987 תשמ"ז
חֲמָמִית
אינקובטור


1988 תשמ"ח
מְקֻוָּן
online


1989 תשמ"ט
אִגְבּוּר
סינרגיוּת


1990 תש"ן
דִּוּוּר
mailing


1991 תשנ"א
בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת
פריימריס


1992 תשנ"ב
טִפְלוּל
manipulation


1993 תשנ"ג
יַעֶפֶת
ג'ט לג. המילה יעפת משלבת בין יָעֵף (=עָיֵף) ובין יַעַף (תעופה).


1994 תשנ"ד
קְדִימוֹן
"פרומו"


1995 תשנ"ה
יְדוּעָן
סלבריטי


1996 תשנ"ו
הַעֲצָמָה
empowerment


1997 תשנ"ז
מִזְכֶּה
קרדיט; ציון שמו של מי שהשתתף בעשיית יצירה, כגון מִשדר או ספר


1998 תשנ"ח
פְּנִימַאי
רופא פנימי


1999 תשנ"ט
פֻּנְדָּה
פאוץ'


2000 תש"ס
קַיָּמוּת
sustainability


2001 תשס"א
צַהֲלוּלִים
קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרח


2002 תשס"ב
מִרְשֶׁתֶת
רשת תקשורת כלל־עולמית, internet


2003 תשס"ג
מַדְגֵּשׁ
מרקר


2004 תשס"ד
יִשּׂוּמוֹן
אפליקציה בטלפונים חכמים


2005 תשס"ה
סַחְרִיר
סְפִּין


2006 תשס"ו
חֲפִיץ
gadget


2007 תשס"ז
פַּצְחָן
hacker


2008 תשס"ח
עֶקֶר בַּיִת
צורת זכר של עקרת בית


2009 תשס"ט
נַוְטָן
GPS navigator; התקן מערכת איכון המשמש לניווּט


2010 תש"ע
מְנַהֵל מֵיזָם
פרויקטור


2011 תשע"א
יַצְגָן
פרזנטור; אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום


2012 תשע"ב
מַעֲמָת
דיבייטינג; תחרות מאורגנת של ויכוחים במוסדות חינוך וכדומה


2013 תשע"ג
רֹאשַׁת ממשלה
האקדמיה החליטה שאפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר


2014 תשע"ד
סוֹכֵכָה
גזיבו; סככה ניידת להגנה מפני השמש או מפני גשם ורוחות


2015 תשע"ה
זְלֹלֶת
ג'אנק פוד; במילה זלולת חָברו זלילה וזוֹל, והיא שקולה במשקל פְּסֹלֶת.


2016 תשע"ו
בִּיּוּשׁ
שיימינג ברשתות החברתיות


2017 תשע"ז
טִיסַת חֶסֶךְ
טיסת לואו קוסט; הצירוף 'טיסת חסך' נבנה בדגם הצירוף טיסת שֶׂכֶר.


2018 תשע"ח
הֶסְכֵּת
פודקאסט; המילה נקבעה בשיתוף עם תאגיד השידור.



    [post_title] => מילה לכל שנה
    [post_excerpt] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-12-05 11:47:13
    [post_modified_gmt] => 2024-12-05 09:47:13
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8500
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)