הדף בטעינה

על הצירוף מִלָּה בְּסֶלַע

במילון

 (ללא ניקוד: מילה בסלע)

הגדרה

  • מילה שווה כסף רב (הפתגם המלא עניינו בשבח השתיקה: מילה בסֶלע שתיקה בשתיים)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מה פירוש המטבע ומה מקורו – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21239
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-05-10 10:46:20
    [post_date_gmt] => 2017-05-10 07:46:20
    [post_content] => 

1. מה פירוש 'הוקיר רגלו'?

אפשרות ד: נמנע מלבוא למקום. להרחבה

2. מהו 'איש אשכולות'?

אפשרות ב: אדם משכיל וברוך כישרונות. הכינוי 'איש אשכולות' או אפילו סתם 'אשכול' מקורו בספרות חז"ל. התלמוד במסכת סוטה מבאר את השם 'אשכול': 'איש שהכול בו', כלומר אדם שקנה ידיעות בתחומים מקיפים, ובעיקר בתורה, במשנה ובתלמוד. מכאן הגיע השימוש של הצירוף בימינו: מי שיש לו ידע מעמיק בתחומים רבים. יש חוקרי לשון הסבורים שהמילה 'אשכולות' במובן זה מקורה ביוונית והיא קשורה למילים סכוליון (פירוש, הערה) ואסכולה (מן המילה היוונית schole – בית ספר).

3. איזה מטבע לשון משמעו 'מומחה', 'בקי'?

אפשרות ג: בר הכי. מילולית: בן כך (ארמית). המשמעות: "בן בית" בתחום – בקי ומומחה בו. ומה פירוש המטבעות האחרים? בֵּן פּוֹרָת - כינוי לילד מוצלח (נאמר לפעמים באירוניה); מקורו בברכת יעקב "בן פורת יוסף". בַּעַל בְּעַמָּיו - אדם בעל מעמד. קוֹטֵל קָנִים - אדם פשוט וחסר השכלה.

4. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'מורך לב'?

אפשרות ב: פיק ברכיים. שני הצירופים עניינם מורא ופחד. הצירוף 'מורך לב' מבוסס על הכתוב בספר ויקרא: "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם... וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף". הצירוף 'פיק ברכיים' מקורו בדברי הנביא נחום: "לֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם". המילה פיק קשורה לפועל המקראי הנדיר פָּק ולמילים בפניקית ובאוגריתית, ומשמעה כנראה התנדנדות והתמוטטות.

5. מה פירוש לְמִצְעָר?

אפשרות ג: לכל הפחות. להרחבה

6. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

אפשרות ב: בעטיו. בְּעֶטְיוֹ פירושו בגללו, באשמתו (להרחבה). שאר המטבעות עניינם 'כראוי', 'היטב'.

7. איזה מטבע לשון אינו מספר איוב?

אפשרות א: רָעָה חוֹלָה. מטבע לשון זה מקורו במגילת קהלת: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (ה, יב), "וְגַם זֹה רָעָה חוֹלָה" (שם טו).

8. מה המשמעות המקורית של הביטוי 'מילה בסלע'?

אפשרות ד: השתיקה טובה מן הדיבור. להרחבה

9. איזה מטבע לשון משמעו 'החליט'?

אפשרות ג: גמר אומר. משמעות המטבעות האחרים: נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ – 'חשב שוב על הדבר', 'שינה את דעתו לאחר מחשבה נוספת'. הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ – 'בָּגַר ונעשה ראוי לנישואין'. סָתַם אֶת הַגּוֹלֵל (או: הַגּוֹלָל) – 'שם קץ לדבר', 'הביא עליו סוף מוחלט'.

10. איזה מטבע לשון יוצא דופן בהגייתו?

אפשרות ב: עָמַד בַּפֶּרֶץ. שאר הביטויים - עֲבוֹדַת פָּרֶךְ, בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ - נהגים בצורות הפסק. על צורות הפסק במקרא ובעברית הבתר־מקראית ראו כאן.

11. איזה מן הביטויים יוצא דופן במקורו?

אפשרות ב: עמד מול שוקת שבורה. הביטויים 'נחבא אל הכלים', 'משענת קנה רצוץ' ו'מעז יצא מתוק' מקורם בתנ"ך. לעומת זאת 'עמד מול שוקת שבורה' מקורו רוסי: בסיפור על דג הזהב מאת פושקין האישה הזקנה לא הסתפקה במתנות החינם שקיבלה מן הדג ודרשה עוד ועוד. בסופו של דבר העניש אותה הדג על תאוותה, לקח את כל מתנותיו והחזיר אותה למצבה הקודם – בקתת אדמה ובחצרה שוקת שבורה. אנשי העליות הראשונות הכירו היטב את פושקין, וכך הביטוי 'עמד מול שוקת שבורה' במשמע 'נשאר בלא כלום', 'נותר במצב גרוע' נכנס גם לעברית.

12. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'אין תוכו כברו'?

אפשרות ב: אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב. שני המטבעות עניינם חוסר כנות. 'בר' בארמית 'חוץ'. 'אין תוכו כברו' פירושו אפוא 'אין פנימיותו כחיצוניותו'.

13. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'יצא בשן ועין'?

אפשרות ג: נמלט בעור שיניו. להרחבה

14. איזה מן הביטויים אינו מקראי?

אפשרות ב: אכל חול. מקור הביטויים האחרים: גועל נפש – "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ" (יחזקאל טז, ה) יצא מהאף – "לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם. עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא..." (במדבר יא, כ) שם עין על – "וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו" (בראשית מד, כא)

15. איזה מטבע לשון משמעו 'אותיות זעירות'?

אפשרות א: אותיות טל ומטר. אותיות קטנות מאוד מכונות 'אותיות טל ומטר' על שום המילים 'ותן טל ומטר לברכה' הנאמרות בתפילה בימות החורף בלבד, ולכן יש סידורים שהן מודפסות בהם בכתב זעיר. 'אותיות של קידוש לבנה' הן אותיות גדולות ומאירות; 'אותיות פורחות באוויר' – דברים סתמיים, מילים שאין בהן ממש; 'אותיות דרבי עקיבא' – שמו של חיבור מדרשי.

16. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

אפשרות א: איתרע מזלו. אִתְּרַע מַזָּלוֹ פירושו המילולי 'נשבר מזלו' (איתרע בארמית = נשבר), כלומר מדובר בביטוי בעל משמעות שלילית. שאר המטבעות משמעם חיובי: שָׁפַר חֶלְקוֹ – התמזל מזלו. דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ – עלה לגדולה, פָּרַץ וזכה להכרה ולהצלחה. עָלָה בְּיָדוֹ – הצליח.

17. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'לבלי חוק'?

אפשרות ג: לאין מספר שני המטבעות עניינם שפע. להרחבה

18. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'קב ונקי'?

אפשרות ד: מעט המחזיק את המרובה. שני המטבעות מציינים דבר מצומצם בהיקפו אך משובח בטיבו. על הביטוי קב ונקי ראו כאן.

19. איזה מטבע לשון מנוגד למטבע 'אבד עליו כלח'?

אפשרות א: לא נס לחו. אָבַד עָלָיו כֶּלַח פירושו 'התיישן מאוד', 'עבר זמנו'. מטבע הלשון מבוסס על ההסבר המקובל לכתוב "עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח" (איוב ל, ב; למילה כֶּלַח עצמה הוצעו כל מיני פירושים: כוח, רעננות, קציר ועוד). מטבע הלשון לֹא נָס לֵחוֹ מקורו בכתוב על משה רבנו אשר בעת מותו בן מאה ועשרים שנה "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (דברים לד, ז). את הצירוף "לא נס לֵחֹה" מקובל לפרש 'לא איבד את רעננותו', 'נשאר במלוא כוחו ומרצו'. לֵחַ משמעו כנראה לחלוחית, רעננות.

20. איזה מטבע לשון אינו מבוסס על המילה דַּי (מספיק)?

אפשרות א: לֹא בִּכְדִי. כְּדִי היא מילה ארמית אשר נוצרה כנראה מקיצור המילה כְּדִיב, מקבילתה של המילה העברית כָּזָב. להרחבה

21. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

אפשרות ג: בשום שכל. בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא". 'שׂוֹם' היא צורת מקור של הפועל שָׂם, וכפירושו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק: "שָׂמוּ שִׂכְלָם להבין במקרא". שאר המטבעות עניינם 'בלי כוונה', 'כבדרך אגב', 'בחוסר תשומת לב'.

חזרה לחידון

[post_title] => מה פירוש המטבע ומה מקורו - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-24 13:34:44 [post_modified_gmt] => 2024-01-24 11:34:44 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21239 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
טקסט: מילה בסלע והכיתוב מטבע לשון בכל יום

מִלָּה בְּסֶלַע

WP_Post Object
(
    [ID] => 12124
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2015-10-20 15:23:31
    [post_date_gmt] => 2015-10-20 12:23:31
    [post_content] => בלשוננו היום מקובל ש'מילה' היא יחידת הלשון העצמאית הקטנה ביותר. מובן זה של 'מילה' מוכר בעברית למן ימי הביניים, אך קודם לכן – בתנ"ך ובספרות חז"ל – 'מילה' שימשה במשמע 'דיבור', 'דברים שנאמרים'. למשל: "שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי" (איוב כא, ב), "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי" (שמואל ב כג, ב). משמעות זו נשתמרה בעברית החדשה בהתבטאויות כגון 'מילה שלו זו מילה' (כלומר הוא עומד בדיבורו).

על רקע זה נוכל להבין את המימרה מן התלמוד הבבלי: "מילה בסלע, משתוקא בִּתְרֵין" (מגילה יח ע"א) – כלומר 'דיבור בסלע, שתיקה בשתיים'. סֶלַע – שמו של מטבע עתיק אשר נהג בארץ בתקופת חז"ל, ושוויו היה ארבעה דינרים ('סלע' במשמעות זו בלשון נקבה). לפנינו אפוא מימרה בשבח השתיקה: אם ערכו הכספי של דיבור הוא סלע, ערכה של השתיקה הוא שתי סלעים. פתגם דומה מתועד בלשוננו למן הספרות הרבנית, ומקורו כנראה בערבית: "אם דיבור שווה כסף שתיקה שווה זהב".

אצל דוברים רבים בני ימינו נשתכח חלקה השני של המימרה "משתוקא בתרי" (או בנוסח "שתיקה בתרי"), והביטוי הועמד על חלקו הראשון "מילה בסלע" ואף התרחב ל"כל מילה בסלע". כך קיבל הביטוי משמעות כמעט הפוכה: דברים נכוחים שלכל מילה בהם ערך רב. בהיעדר חלקה השני של המימרה חלו שינויים בהבנת החלק הראשון: 'מילה' מתפרשת כבלשון ימינו (יחידת לשון קטנה), והמילה 'סלע' אינה מציינת מטבע קטן כי אם אבן גדולה. כך נפתח פתח להבנת הביטוי "(כל) מילה בסלע" כיד הדמיון הטובה: כל מילה חזקה כסלע איתן; כל מילה ראויה להיחקק בסלע; כל מילה משברת סלעים ועוד.
    [post_title] => מִלָּה בְּסֶלַע
    [post_excerpt] => ‍מקור מטבע הלשון שרבים משתמשים בו הוא בתלמוד הבבלי: "מילה בסלע, משתוקא בִּתְרֵין" – כלומר 'דיבור בסלע, שתיקה בשתיים'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%a1%d7%9c%d7%a2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-04-07 11:19:04
    [post_modified_gmt] => 2024-04-07 08:19:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12124
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

‍מקור מטבע הלשון שרבים משתמשים בו הוא בתלמוד הבבלי: "מילה בסלע, משתוקא בִּתְרֵין" – כלומר 'דיבור בסלע, שתיקה בשתיים'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>