WP_Post Object
(
    [ID] => 94565
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-20 14:03:48
    [post_date_gmt] => 2024-06-20 11:03:48
    [post_content] => בלשוננו היום 'מילה' היא בעיקר יחידת הלשון בעלת המשמעות הקטנה ביותר. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה 'מילה'? וכיצד קראו בעבר ליחידת הדיבור שאנו קוראים לה היום 'מילה'?
[presto_player id=94611]
    [post_title] => שבוע העברית: מילה
    [post_excerpt] => בלשוננו היום 'מילה' היא בעיקר יחידת הלשון בעלת המשמעות הקטנה ביותר. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה 'מילה'? וכיצד קראו בעבר ליחידת הדיבור שאנו קוראים לה היום 'מילה'?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 20:17:33
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 17:17:33
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94565
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 112
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-06-13 14:20:29
    [post_date_gmt] => 2010-06-13 11:20:29
    [post_content] => בכמה שמות עצם ממין נקבה בעלי סיומת ־ִים ברבים – משמשות שתי צורות נסמך:

כנגד צורת הרבים שָׁנִים יש בנסמך גם שְׁנֵי וגם שְׁנוֹת. שתי הצורות מתועדות כבר במקרא: "שְׁנֵי חיי שרה" (בראשית כג, א), "שְׁנוֹת דור ודור" (דברים לב, ז).

צורת הנסמך של נָשִׁים במקרא היא נְשֵׁי, כגון "נְשֵׁי למך" (בראשית ד, כג). צורה זו היא הרווחת גם בספרות חז"ל ובספרות שלאחריה, ואילו צורת הנסמך נְשׁוֹת נדירה מאוד.

לעומת שנים ונשים – שבהן יש צורת רבים אחת ושתי צורות נסמך – בנטיית המילה מִלָּה יש שתי צורות רבים: במקרא מִלִּים, ונטייתה מִלַּי, מִלֶּיךָ, מִלֵּיהֶם (לא מִלּוֹתַי וכדומה) ומכאן צורת הנסמך מִלֵּי; בלשון חז"ל ובלשון ימי הביניים מופיעה גם צורת הרבים מִלּוֹת, ומכאן הנסמך מִלּוֹת־.

נראה שבלשון ימינו מעדיפים הדוברים את צורות הנסמך בסיומת ־וֹת: שְׁנוֹת חיים, נְשׁוֹת השוטרים, מִלּוֹת סיום. אבל כמובן אפשר להשתמש גם בצורות שְׁנֵי־, נְשֵׁי־ מִלֵּי־.
    [post_title] => שָׁנִים, נָשִׁים, מִלִּים - בנסמך
    [post_excerpt] => נראה שבלשון ימינו מעדיפים הדוברים את צורות הנסמך בסיומת ־וֹת: שְׁנוֹת חיים, נְשׁוֹת השוטרים, מִלּוֹת סיום. אבל כמובן אפשר להשתמש גם בצורות שְׁנֵי־, נְשֵׁי־ מִלֵּי־.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-11-17 15:17:51
    [post_modified_gmt] => 2022-11-17 13:17:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=112
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6766
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1994-08-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1994-08-14 12:18:30
    [post_content] => הערת עדכון: מִשָּׁק, מִנְשָׁק > גם מִמְשָׁק (תשע"ה, 2015).
    [post_title] => למד לשונך 6
    [post_excerpt] => על המונחים טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית, מִשָּׁק ומִנְשָׁק, דִּמּוּת, תַּדְמִית; על הכתיב המלא של המילים מִלָּה ומִלִּית ועל כתיבן של מילים דוגמת פִיזִיקָה ומוּזֵאוֹן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-6
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:50:26
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:50:26
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6766
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)