הדף בטעינה
על המילה מְדֻכָּא
במילון
מְדֻכָּא
(ללא ניקוד: מדוכא)*לא: מדוכֶּא| בניין | פוּעל |
|---|---|
| שורש | דכא |
| נטייה | מדוּכֵּאת לכל הנטיות |
| נטיית הפועל | דוּכָּא, ידוּכָּא; סביל של מְדַכֵּא לכל הנטיות |
הגדרה
- (אדם או אוכלוסייה) נתון בלחץ של רוֹדָן וכד'
- (כישרון, רגש וכד') שנמנע ממנוּ ביטוי חופשי או התפתחות
- (מרד) מוכשל, נמנע ממנו להצליח
- [בצורת הווה; נקבה: מדוכֵּאת וגם מדוכָּאָה] שיש לו מצב רוח של דיכּאוֹן
