הדף בטעינה

על הצירוף כַּף סַיָּדִים

במילון

 (ללא ניקוד: כף סיידים)
*במונחי האקדמיה גם כַּף הַחְלָקָה; ראו גם כַּף בַּנָּאִים

הגדרה

  • מָרִית, כף שטוחה למריחת טיח וכדומה (מיושן)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מכתב אל ועד הלשון

הבו לנו מונחי בנאות

WP_Post Object
(
    [ID] => 25417
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2017-11-27 13:45:22
    [post_date_gmt] => 2017-11-27 11:45:22
    [post_content] => בקיץ תרצ"ט (1939) פנה אל ועד הלשון אדם ששמו אריה בראון — "פועל בניין" כפי שהקפיד להקדים לשמו — בעניין קביעת מונחים עבריים "לכלי עבודה בבנאות". מובא כאן תצלום המכתב בלוויית הערות המבוססות על בירורים שערכה קורדליה הסטרמן ממפעל המילון ההיסטורי.


  • כף סידים, קֶלנַה, מסתרינה – המונח "כַּף הַסַּיָּדִים" נקבע במילון למונחי בנאות כלליים משנת תרפ"ח (1928) של ועד הלשון כנגד trowel באנגלית ו־Kelle בגרמנית (לא ברור אפוא מניין הנו"ן במילה הלועזית קלנה שבמכתב). בהמשך נקבע כַּף־הַחְלָקָה. כיום מקובל 'כף בנאים', 'כף טייחים'. המונח הערבי مَسْطَرِين (מַסְטָרִינָה) משמש עד היום בקרב אנשי המקצוע.
  • פלס מים, משקל מים, waserwage – המונח פֶּלֶס מַיִם כלול במונחים שפורסמו בשנת תרפ"א (1921) בזכרונות ועד הלשון (מחברת ה). בשנת תרפ"ט (1929) הוצע המונח מֹאזֶן מים. הכתיב התקני בגרמנית: Wasserwaage.
  • פאראפט (parapet באנגלית ובצרפתית) – מעקה.
  • פאנל – ועד הלשון קבע את החלופה סָפִין (לימים סְפִין) במונחי ארכאולוגיה משנת תש"ב (1942): חלק של קיר או חיפוי קיר שמסביבו מעין מסגרת העושה אותו ליחידה לעצמה.
  • אנטרסול (מצרפתית: entresol) – עליית גג, קומת ביניים.
  • נישֶׁה (כך בגרמנית: nische, הצורה הרווחת נישָה על פי הרוסית), כוך – ניקוד המילה בחולם על פי כמה מסורות בלשון חז"ל. את החלופה העברית גומחה קבע ועד הלשון במונחי הארכאולוגיה.
  • קרַץ־פוץ, וַוש־פוץ – סוגי טיוח; הרכיב Putz משמעו בגרמנית טיוח.
  • "עבודות־פילץ" – Filz בגרמנית הוא לֶבֶד.
  • מליש – המונח שהוא עילת המכתב. מסתבר שמקורו בערבית: مالج (מאלִג') – כף טייחים. למילה זו יש גרסאות שונות בניבים הערביים, ואחת מהן היא בשי"ן בסוף. עד היום המונח משמש אצל אנשי המקצוע בצורות: מאלץ' (או מלץ'), מאלג'.
  • כפיס – במשנה מידות ג, ד נאמר: "לא היו סדין אותו [= את המזבח] בכפיס שלברזל שמא יגע ויפסול, שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, אינו בדין שיונף המקצר על המאריך". גרסה אחרת: "בכפים של ברזל". בעקבות גרסה זו וכן על פי ההקשר פירשו במשנה 'כף סיידים'. בתלמוד הבבלי, שבת פ ע"ב, נזכר הכלי 'כף של סיידין'. המילה המקראית היחידאית כָּפִיס – "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה" (חבקוק ב, יא) מתפרשת ברגיל גזיר עץ. יש מילונים שקשרו בין כפיס המקראי לכפיס שבמסכת מידות, אך יש שראו בהם ערכים נפרדים.
מתוך אתר טמבור – "מאלג' ידית פלסטיק" פורסם באקדם 54 (תשע"ו–2015) [post_title] => הבו לנו מונחי בנאות [post_excerpt] => בקיץ תרצ"ט (1939) פנה אל ועד הלשון אדם ששמו אריה בראון — "פועל בניין" כפי שהקפיד להקדים לשמו — בעניין קביעת מונחים עבריים "לכלי עבודה בבנאות". [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%91%d7%95-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-06-11 18:24:37 [post_modified_gmt] => 2024-06-11 15:24:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25417 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בקיץ תרצ"ט (1939) פנה אל ועד הלשון אדם ששמו אריה בראון — "פועל בניין" כפי שהקפיד להקדים לשמו — בעניין קביעת מונחים עבריים "לכלי עבודה בבנאות".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>