הדף בטעינה

על המילה כַּלְכְּלָן

במילון

 (ללא ניקוד: כלכלן)
שורשכלכל
נטייהכַּלְכְּלָנִית לכל הנטיות

הגדרה

  • מומחה בתורת הכלכלה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של ילדה משחקת בחשבונית בדידים ענקית

פרנסה וכלכלה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1028
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2012-09-04 08:04:00
    [post_date_gmt] => 2012-09-04 05:04:00
    [post_content] => 

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות.

הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה ודאגה לצרכים החומריים. את הפועל כִּלְכֵּל אנו פוגשים במקרא, למשל בתיאור הצלת הנביאים מפני איזבל: "וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם" (מלכים א יח, ד). אך פועל זה משמש גם בהקשרים אחרים לגמרי. לאחר השלמת בניין המקדש אמר שלמה בתפילתו: "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ? הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ" (מלכים א ח, כז). כאן ובמקומות נוספים הפועל כִּלְכֵּל מציין הֲכָלָה, החזקה ונשיאה בדומה לפועל הֵכִיל, ואומנם החוקרים קושרים גם אותו לשורש כו"ל. מכאן אולי המילה כַּלְכַּלָּה בלשון חכמים במשמעות כלי קיבול, סל המכיל פירות, כגון "המניח כלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר – הרי זה גוזל את העניים" (משנה פאה ז, ג).

ומניין צמחה משמעות ההזנה והדאגה לצרכים החומריים? לדעת רד"ק משמעות זו קשורה למדידה, משמעות הקיימת בשורש כו"ל בעברית ובלשונות שמיות נוספות: "לספק הצורך כמדת כל אחד ואחד" (ספר השרשים, שורש כול). מכל מקום גם מן המשמעות של החזקה ונשיאה יכולה לצמוח המשמעות המושאלת: אחריות למישהו, דאגה לו ותמיכה בו.

כַּלְכָּלָה היא אפוא אספקת הצרכים הנדרשים למחיה. כך היא מוכּרת בברכה "בָּרוּךְ אַתָּה ה'... עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה...", ובמובן זה היא יכולה לשמש גם בימינו, לדוגמה 'אחריות לכלכלת הילדים'. לצד משמעות זו קיבלה בימינו המילה כלכלה משמעות של תחום ומדע במקביל למונח הלועזי economy, ובמשמעות זו שימושה העיקרי. ממנה נוצר בעל המקצוע כַּלְכְּלָן – מומחה בתורת הכלכלה, ואילו מן המשמעות העתיקה נוצר בעל המקצוע כַּלְכַּל – מי שממונה על אספקת המזון והשירות הניתן לנוסעים בספינה או במטוס.

בספרות חז"ל מקבילים לפועל המקראי כִּלְכֵּל הפעלים זן ופרנס. הפועל זָן משמש כמתבקש בהקשרים של מזון, ואילו לפועל פִּרְנֵס ולשם העצם פַּרְנָס יש גם משמעות כללית יותר של דאגה לצרכיו החומריים של האדם. בגלל השורש המרובע של פַּרְנָס מניחים שמקורו זר. אחת ההשערות קושרת אותו לפועל היווני pronoeo המציין בין השאר אספקה. שם העצם היווני pronoētēs, הגזור מפועל זה, מציין 'אחראי, מנהל'. שימוש זה נשאל גם הוא לעברית, כגון במימרה: "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח [=תתגאה] דעתו עליו, אומרין לו: 'חזור לאחוריך'!" (בבלי יומא כב ע"ב). כיום המילה פַּרְנָסָה מציינת בדרך כלל את שכר העבודה שמאפשר לספק את צורכי המחיה של האדם ובני ביתו, ומכאן גם הצירוף 'התפרנס בכבוד'.

הפעלים פרנס וכלכל משמשים שניהם גם בהקשרים מופשטים. בתהלים קיב, ה נאמר: "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט". על פי זה אנו אומרים שעלינו לכלכל את מעשינו, את צעדינו או את דברינו – כלומר לשקול אותם ולחשבם (ייתכן שבהקשר זה הפועל כִּלְכֵּל קשור למדידה). אולי מכאן צמחה גם המשמעות של יישוב קושי בטקסט, למשל כלכל או פרנס את דברי הגמרא.

נסיים בבקשה מתוך התפילה לימים נוראים על פי קטע גניזה: "בספר חיים ברכה ושלום פרנסה וכלכלה ישועה נחמה נזכר ונפקד ונכתב אנו וכל עמך ישראל לחיים" (ממאגרי המילון ההיסטורי).

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => פרנסה וכלכלה [post_excerpt] => בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות, אך בימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-06-16 21:28:12 [post_modified_gmt] => 2024-06-16 18:28:12 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1028 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות, אך בימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>