יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה יַעֶפֶת
במילון
יַעֶפֶת
(ללא ניקוד: יעפת)| מין | נקבה |
|---|---|
| שורש | יעף |
הגדרה
- תחושת עייפות לאחר טיסה ארוּכּה – בעיקר בגלל חוסר התיאום בשָעוֹת לפי השעון הנהוג בארצות שונות והשפעתו של השעון הביולוגי (בלועזית: גֵ'ט לֵג)
בתשובות באתר
לעייפה
WP_Post Object
(
[ID] => 95033
[post_author] => 60
[post_date] => 2024-06-26 14:31:20
[post_date_gmt] => 2024-06-26 11:31:20
[post_content] => 'לעייפה' פירושו 'עד כדי תשישות', ובהרחבה 'יותר מדי', 'מעבר לרצוי'. מניין קיבלנו את הביטוי הזה? מה משמעות המילה 'עייף' בלשון המקרא? ואיך אומרים בעברית ג'ט לג?
[presto_player id=95034]
[post_title] => לעייפה
[post_excerpt] => 'לעייפה' פירושו 'עד כדי תשישות', ובהרחבה 'יותר מדי', 'מעבר לרצוי'. מניין קיבלנו את הביטוי הזה? מה משמעות המילה 'עייף' בלשון המקרא? ואיך אומרים בעברית ג'ט לג?
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%94-2
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-07-02 21:48:29
[post_modified_gmt] => 2024-07-02 18:48:29
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95033
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
'לעייפה' פירושו 'עד כדי תשישות', ובהרחבה 'יותר מדי', 'מעבר לרצוי'. מניין קיבלנו את הביטוי הזה? מה משמעות המילה 'עייף' בלשון המקרא? ואיך אומרים בעברית ג'ט לג?המשך קריאה >> המשך קריאה >>
למד לשונך 4
WP_Post Object
(
[ID] => 6762
[post_author] => 21
[post_date] => 1994-03-21 10:32:33
[post_date_gmt] => 1994-03-21 08:32:33
[post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד
[post_title] => למד לשונך 4
[post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:
על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-4
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2020-08-26 23:33:30
[post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:33:30
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6762
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:
על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מילה לכל שנה
WP_Post Object
(
[ID] => 8500
[post_author] => 40
[post_date] => 2013-04-15 09:58:35
[post_date_gmt] => 2013-04-15 06:58:35
[post_content] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. רוב המילים לקוחות ממילוני האקדמיה, ומקצתן חודשו במסגרות אחרות – לרוב בשיתוף נציגי האקדמיה.
התבוננות במילים יכולה לרמוז על התחומים והנושאים שעמדו במרכז העשייה לאורך השנים.
| השנה | המילה | תרגום והסבר | ||
|---|---|---|---|---|
| 1948 תש"ח | שַׂר | מיניסטר; המילה המקראית שר נקבעה תמורת מיניסטר בישיבת הממשלה הראשונה. | ||
| 1949 תש"ט | אַגְרָה | fee | ||
| 1950 תש"י | מִרְקָם | טקסטורה; המונח נקבע במילון למונחי קדרות. | ||
| 1951 תשי"א | תַּבְרוּאָה | sanitation | ||
| 1952 תשי"ב | תַּאֲגִיד | corporation; המונח חודש בוועדת מינוח משותפת למשרד המשפטים ולוועד הלשון. | ||
| 1953 תשי"ג | תַּמְלוּגִים | royalties; המונח חודש בוועדה במשרד המשפטים בהשתתפות ועד הלשון. | ||
| 1954 תשי"ד | מִקְלֶדֶת | keyboard; המונח חודש בתחום המוזיקה. | ||
| 1955 תשט"ו | פָּגוֹשׁ | טמבון; המונח כלול במילון למונחי המכונית. | ||
| 1956 תשט"ז | סָחִיר | negotiable | ||
| 1957 תשי"ז | לִבָּה | core; המונח נקבע במילון למונחי טלפונאות. | ||
| 1958 תשי"ח | חִבְרוּת | סוציאליזציה | ||
| 1959 תשי"ט | דַּרְדֶּרֶת | rock fall | ||
| 1960 תש"ך | הִוּוּן | capitalization | ||
| 1961 תשכ"א | סִקּוּר (עיתונאי) | coverage; המונח נקבע במקום תרגום השאילה "כיסוי". | ||
| 1962 תשכ"ב | מִרְקָע | screen | ||
| 1963 תשכ"ג | מִדְרָג | הייררכייה; מבנה של ארגון לפי סדר הסמכויות והכפיפויות | ||
| 1964 תשכ"ד | עֲלוּת | cost | ||
| 1965 תשכ"ה | מָאוֹץ | ספרינט | ||
| 1966 תשכ"ו | מִמְטָרִים | shower; המונח נקבע במילון למונחי מטאורולוגיה. | ||
| 1967 תשכ"ז | הַדְמָמָה | עצירה והשבתה של פעולה | ||
| 1968 תשכ"ח | קַפֶּצֶת | טרַמפולינה | ||
| 1969 תשכ"ט | יִסּוּף | revaluation | ||
| 1970 תש"ל | מָשׁוֹב | feedback; המונח נקבע במילון למונחי קשר ואלקטרוניקה. | ||
| 1971 תשל"א | עַרְפִּיחַ | smog; הלחם של ערפל ופיח | ||
| 1972 תשל"ב | מֶחְלָף | interchange | ||
| 1973 תשל"ג | הַדְמָיָה | סימולציה | ||
| 1974 תשל"ד | גּוֹפָן | פונט, סוג הכתב | ||
| 1975 תשל"ה | קְלִיף | פורניר | ||
| 1976 תשל"ו | כּוֹתָר | title. המונח נקבע במילון למונחי ספרנות. | ||
| 1977 תשל"ז | עִצּוּמִים | סנקציות | ||
| 1978 תשל"ח | מְרַבִּי | מקסימלי | ||
| 1979 תשל"ט | תַּרְדֶּמֶת | קוֹמה. המונח נקבע בוועדה למונחי רפואה. | ||
| 1980 תש"ם | סֻרְגָּה | סוודר | ||
| 1981 תשמ"א | שְׁדֻלָּה | lobby | ||
| 1982 תשמ"ב | מְכִירָה בַּהֲמָרָה קְנִיָּה בַּהֲמָרָה | trade-in | ||
| 1983 תשמ"ג | אִלְחוּשׁ | anaesthesia | ||
| 1984 תשמ"ד | סַרְכֶּזֶת | צנטריפוגה | ||
| 1985 תשמ"ה | תַּצְרֵף | פאזל | ||
| 1986 תשמ"ו | קַלְדָנוּת | typing | ||
| 1987 תשמ"ז | חֲמָמִית | אינקובטור | ||
| 1988 תשמ"ח | מְקֻוָּן | online | ||
| 1989 תשמ"ט | אִגְבּוּר | סינרגיוּת | ||
| 1990 תש"ן | דִּוּוּר | mailing | ||
| 1991 תשנ"א | בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת | פריימריס | ||
| 1992 תשנ"ב | טִפְלוּל | manipulation | ||
| 1993 תשנ"ג | יַעֶפֶת | ג'ט לג. המילה יעפת משלבת בין יָעֵף (=עָיֵף) ובין יַעַף (תעופה). | ||
| 1994 תשנ"ד | קְדִימוֹן | "פרומו" | ||
| 1995 תשנ"ה | יְדוּעָן | סלבריטי | ||
| 1996 תשנ"ו | הַעֲצָמָה | empowerment | ||
| 1997 תשנ"ז | מִזְכֶּה | קרדיט; ציון שמו של מי שהשתתף בעשיית יצירה, כגון מִשדר או ספר | ||
| 1998 תשנ"ח | פְּנִימַאי | רופא פנימי | ||
| 1999 תשנ"ט | פֻּנְדָּה | פאוץ' | ||
| 2000 תש"ס | קַיָּמוּת | sustainability | ||
| 2001 תשס"א | צַהֲלוּלִים | קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרח | ||
| 2002 תשס"ב | מִרְשֶׁתֶת | רשת תקשורת כלל־עולמית, internet | ||
| 2003 תשס"ג | מַדְגֵּשׁ | מרקר | ||
| 2004 תשס"ד | יִשּׂוּמוֹן | אפליקציה בטלפונים חכמים | ||
| 2005 תשס"ה | סַחְרִיר | סְפִּין | ||
| 2006 תשס"ו | חֲפִיץ | gadget | ||
| 2007 תשס"ז | פַּצְחָן | hacker | ||
| 2008 תשס"ח | עֶקֶר בַּיִת | צורת זכר של עקרת בית | ||
| 2009 תשס"ט | נַוְטָן | GPS navigator; התקן מערכת איכון המשמש לניווּט | ||
| 2010 תש"ע | מְנַהֵל מֵיזָם | פרויקטור | ||
| 2011 תשע"א | יַצְגָן | פרזנטור; אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום | ||
| 2012 תשע"ב | מַעֲמָת | דיבייטינג; תחרות מאורגנת של ויכוחים במוסדות חינוך וכדומה | ||
| 2013 תשע"ג | רֹאשַׁת ממשלה | האקדמיה החליטה שאפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר | ||
| 2014 תשע"ד | סוֹכֵכָה | גזיבו; סככה ניידת להגנה מפני השמש או מפני גשם ורוחות | ||
| 2015 תשע"ה | זְלֹלֶת | ג'אנק פוד; במילה זלולת חָברו זלילה וזוֹל, והיא שקולה במשקל פְּסֹלֶת. | ||
| 2016 תשע"ו | בִּיּוּשׁ | שיימינג ברשתות החברתיות | ||
| 2017 תשע"ז | טִיסַת חֶסֶךְ | טיסת לואו קוסט; הצירוף 'טיסת חסך' נבנה בדגם הצירוף טיסת שֶׂכֶר. | ||
| 2018 תשע"ח | הֶסְכֵּת | פודקאסט; המילה נקבעה בשיתוף עם תאגיד השידור. |
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
