WP_Post Object
(
[ID] => 42212
[post_author] => 21
[post_date] => 2020-06-29 09:56:49
[post_date_gmt] => 2020-06-29 06:56:49
[post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ט–תש"ף
[post_title] => למד לשונך 134
[post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ט–תש"ף: עִלּוּי סַמְכוּת, הַאֲדָרַת מְיֻמָּנוּיוֹת, הֶסְכֵּת, שׁוֹפֵט מָסָךְ, שִׁפּוּט מָסָךְ, חֻפְשׁוֹן.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-134
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2020-08-27 12:30:43
[post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:30:43
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42212
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ט–תש"ף: עִלּוּי סַמְכוּת, הַאֲדָרַת מְיֻמָּנוּיוֹת, הֶסְכֵּת, שׁוֹפֵט מָסָךְ, שִׁפּוּט מָסָךְ, חֻפְשׁוֹן. המשך קריאה >>המשך קריאה >>
WP_Post Object
(
[ID] => 28139
[post_author] => 19
[post_date] => 2018-07-30 08:13:14
[post_date_gmt] => 2018-07-30 05:13:14
[post_content] => לכבוד שנת ה־70 למדינה החליטו בצה"ל שהגיע הזמן למצוא למילה "אפטר" חלופה עברית. המילה "אפטר" – המציינת את הרשות לצאת מן היחידה או מן המחנה לפרק זמן מוגבל – נוצרה מקיצור של הצירוף after duty pass, והיא ירושה מן המנדט הבריטי בארץ.
במיזם משותף של צה"ל, גלי צה"ל והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית פורסמה ברשתות החברתיות ובאתרים של צה"ל, של גלי צה"ל ושל האקדמיה פנייה לחיילים ולציבור הרחב להציע חלופות למילה "אפטר" באמצעות טופס ייעודי.
ההיענות הייתה רבה במיוחד. חיילים ואזרחים וגם משפחות שלמות מילאו יותר מ־3,700 טפסים, ובהם הוצעו כ־1,350 הצעות שונות.
ועדה מיוחדת התכנסה לבחור מכל ההצעות שהגיעו מן הציבור את המילה שתחליף את "אפטר". בוועדה השתתפו שבעה חיילים וחיילות מחילות צה"ל השונים, וחמישה אזרחים – ראש תחום העריכה והמינוח של צה"ל רעות גרוס, איש גלי צה"ל הד"ר אבשלום קור, המזכירה המדעית של האקדמיה רונית גדיש, ראש מדור קשרי קהל של האקדמיה תליק כרמון ויועצת התקשורת של האקדמיה ורד ליון־ירושלמי.
לקראת ישיבת הוועדה בחר כל אחד מן המשתתפים עשר חלופות מתוך שלל ההצעות. חלופות אלו – כשמונים במספר – הובאו לדיון בוועדה. מתוכן עלו לשלב הסופי שש חלופות: חָפְשִׁית (חופשית), חֻפְשׁוֹן (חופשון), הֲפוּגוֹן, הֲפוּגֹנֶת (הפוגונת), אַוְרִירִית (אוורירית) וחֹפֶז (חופז).
שתי ההצעות שעלו לגמר היו 'חופשון' ו'חופז'. המילה חופשון זכתה לאהדה בשל פשטותה, ואילו בהצעה 'חופז' תמכו חברים בוועדה בשל התחכום שבה. לאחר דיון מעמיק ואף סוער על שתי החלופות האלה נערכה ההצבעה הסופית, ובה זכתה המילה חופשון ברוב קולות. בין השאר הובא בחשבון שלא פחות מ־465 מציעים שונים הציעו את החלופה הזאת (12% מכלל המציעים) – הרבה יותר מכל שאר ההצעות.
בהמשך אושרה המילה חופשון במליאת האקדמיה ופורסמה באתר המונחים.
ראש תחום העריכה והמינוח בצה"ל, רעות גרוס, מסרה כי בתקופה הקרובה יפעלו בצבא להטמיע את המילה שנבחרה ברשומות ובטפסים הצה"ליים, וכעת – לאחר 70 שנות חופשה קצרה באנגלית – יוכלו החיילים ליהנות מכמה שעות של "חופשון" לסידורים ולעניינים אזרחיים – ובעברית! סרטון ההצבעה על המילה חופשון
עוד על ההצעות ששלחו החיילים והציבור הרחב:
ראשי תיבות: 303 מן ההצעות שנשלחו היו בצורת ראשי תיבות, ובהן אחה"צון, אמש"ל או אשמ"ח (אישור שהייה מחוץ למחנה), אמצו"ש (אמצע שבוע), חופש"ק (חופשה קצרה), חופש"ש (חופשה של שעות).
הלחמים: 290 מן ההצעות שנשלחו היו בצורת הלחמים של שתי מילים, למשל: חופצר (חופש קצר), חפזק (חופשת בזק), עתנוח (עת + נוח).
הצעות שהציעו רבים: נוסף על 'חופשון' היו הצעות נוספות שהציעו פונים רבים, ובהן חופשית (220), חופשונית (145), יציאון (114), אחרית (81), קצרה (90), שחרורון (36), אפטר (בניקודים שונים, 25).
