WP_Post Object
(
    [ID] => 155
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-06-19 10:48:35
    [post_date_gmt] => 2013-06-19 07:48:35
    [post_content] => נשאלנו מה פירוש המילה חָמְרָה בשיר 'הורה היאחזות' מאת יחיאל מוהר.

חָמַר הוא פועל מקראי שפירושו 'תָּסַס', 'העלה קצף' וכדומה: "יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו, יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה" (תהלים מו, ד). מכאן כנראה גם הפועל חֳמַרְמַר: "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ [=תססו], נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי" (איכה א, כ). "חָמְרָה הַמְּעַרְבֹּלֶת" פירושו אפוא "תססה המערבולת", "געשה המערבולת".

הפועל חָמַר מוכר משיר עברי נוסף – 'דבש ניגר' מאת ינון נאמן: "יֵז הדבש, חוֹמֵר, נגרש" – הדבש יינתז (יֵז = יִזֶּה) תוסס, גועש (הפועל נִגְרַשׁ משמעו סער, געש).

הערה: בהשראת הכתוב "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" חודשה באקדמיה המילה חֲמַרְמֹרֶת – תחושת גוף לא נעימה לאחר שתייה מרובה של משקה חריף (הנגאובר). במילה זו נרמזת גם המילה חֶמֶר שפירושה יין: "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (דברים לב, יד).
    [post_title] => חמרה, חמרה המערבולת
    [post_excerpt] => מה משמעות המילה חָמְרָה בשיר ומה הקשר שלה לחלופה העברית ל"הנגאובר"? מסעו של הפועל חָמַר מן המקרא ועד ימינו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%9e%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%9e%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-01-06 13:12:58
    [post_modified_gmt] => 2022-01-06 11:12:58
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=155
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)