WP_Post Object
(
    [ID] => 64997
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2022-08-15 12:14:19
    [post_date_gmt] => 2022-08-15 09:14:19
    [post_content] => לא פעם אנו נשאלים מדוע אין בעברית שם פעולה המקביל לפועל לְחַכּוֹת. אנו נוהגים להשיב כי יש שם פעולה כזה, הקשור לפועל הנרדף להמתין: הַמְתָּנָה.

ובכל זאת תשובה זו אינה מניחה את דעתם של רבים מהפונים, שכן בקרב דוברי העברית הפועל להמתין שייך למשלב גבוה יותר. מוטב היה אפוא שיימצא שם פעולה מן השורש חכ"י.

המעיין בספרות העברית ובמילונים ימצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה,[1] אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי.
חיכה והמתין
הפועל חִכָּה בא במקרא בהקשר של המתנה וציפייה: "מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו, לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ" (תהלים קו, יג). בלשון חכמים נדחה 'חיכה' מפני הפועל 'המתין', ככל הנראה בהשפעת הארמית.[2] בשורש מת"ן משמשות גם מילים אחרות בלשון חכמים שעניינן מתינות, למשל "הוו מתונין בדין והעמידו תלמידים הרבה" (משנה אבות א, א).

בעברית החדשה משמשים שני הפעלים חיכה והמתין זה לצד זה. ההבדל ביניהם הוא אפוא משלבּי: 'המתין' נחשב גבוה מן 'חיכה', ולכן הוא נשמע ונכתב בהקשרים רשמיים. עם זאת כיום גם הפועל 'המתין' וגם שם הפעולה 'המתנה' נפוצים למדי בחיי היום־יום: יש לנו שיחה ממתינה, חדר המתנה, רשימת המתנה ועוד.

----------------------------------------
[1] הצורה חֲכִיָּה במשקל פְּעִילָה, כמו חֲנִיָּה, שייכת לבניין קל, כנראה על פי הצורה המקראית הנדירה: "אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ" (ישעיהו ל, יח).
[2] בהוראה דומה מוצאים בלשון חכמים גם את הפועל התעכב, למשל "מרים המתינה למשה שעה אחת... לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעת ימים במדבר..." (משנה סוטה א, ט), וכן את הפועל שהה, למשל "חסידים הראשנים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שייכוונו את לבם לאביהם שבשמים" (משנה ברכות ה, א)
    [post_title] => מה שם הפעולה של הפועל חיכה?
    [post_excerpt] => בספרות העברית ובמילונים נמצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה
וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה, אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%9b%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-11-09 10:57:20
    [post_modified_gmt] => 2022-11-09 08:57:20
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=64997
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 207
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2010-07-25 10:58:43
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 07:58:43
    [post_content] => 
מדוע לא פסלה האקדמיה את הצורות חִכֵּיתִי, גִּלֵּיתִי, הצורמות לאוזני חלק מן הציבור?
במקרא יש כשבעים וחמש צורות פועל בבניין פיעל בגוף ראשון (יחיד) מגזרת ל"י (ל"ה בפי העם). מתוכן כשליש(!) בצירי, ובהן גִּלֵּיתִי, צִוֵּיתִי, עִנֵּיתִי, כִּלֵּיתִי, פִּתֵּיתִי, כִּסֵּיתִי, נִקֵּיתִי, קִוֵּיתִי. ויוזכר הפסוק המפורסם: "מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים" (ישעיהו ה, ד). כמובן גם הצורות בחיריק – כגון גִּלִּיתִי, צִוִּיתִי, כִּסִּיתִי, קִוִּיתִי – מתועדות.
גם בבניינים אחרים (אך לא בבניין קל) אנו מוצאים צורות בצירי לצד צורות בחיריק, לעיתים באותו הפועל אך בגוף שונה, כגון הִגְלֵיתִי לצד הִגְלִיתָ, הִרְבֵּיתִי לצד הִרְבִּיתָ, הִשְׁקִיתָ לצד הִשְׁקֵיתִי.
בעקבות הממצא במקרא החליטה האקדמיה לקיים בגופים הראשון והשני את שתי האפשרויות בכל הבניינים, חוץ מבניין קל – שבו יש חיריק תמיד.
בקרב דוברי העברית בני ימינו נראה שיש העדפה דווקא לצורות בצירי בבניינים הפעיל, התפעל, נפעל, פועל והופעל: הִשְׁקֵיתִי, הִתְפַּתֵּינוּ, נִרְאֵיתָ, צֻוֵּיתִי, הָגְלֵיתֶם.
במה שונה בניין פיעל? ההרגשה שהמילה חִכֵּיתִי שייכת ל"שפת הרחוב" לא נובעת מכך שהצורה אינה נכונה אלא ככל הנראה מכך שאלו המשתמשים בה אינם שייכים לשכבה "הנכונה".
אבל אין בצורות הללו כל פסול – ודאי שלא מבחינת תיעודן במקרא, וגם לא מבחינת הדקדוק (ולא זה המקום להסביר כיצד התגלגלו לכאן הצירי והחיריק). אין אפוא שום סיבה שהאקדמיה תפסול אותן.
    [post_title] => חִכִּיתִי וחִכֵּיתִי
    [post_excerpt] => מדוע לא פסלה האקדמיה את הצורות חִכֵּיתִי, גִּלֵּיתִי, הצורמות לאוזני חלק מן הציבור?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%97%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-31 11:43:27
    [post_modified_gmt] => 2024-07-31 08:43:27
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=207
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)