WP_Post Object
(
    [ID] => 94675
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-23 15:56:56
    [post_date_gmt] => 2024-06-23 12:56:56
    [post_content] => האם פח האשפה חייב להיות עשוי מפח? ומה הכשל הלוגי בצירוף 'סלט פירות'? על מילים וביטויים המשמרים מציאות חיים אחרת – בעברית וגם בלשונות אחרות.
[presto_player id=94720]
    [post_title] => פח אשפה וסלט פירות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%97-%d7%90%d7%a9%d7%a4%d7%94-%d7%95%d7%a1%d7%9c%d7%98-%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 20:32:52
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 17:32:52
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94675
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 31659
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-10-24 12:15:24
    [post_date_gmt] => 2018-10-24 09:15:24
    [post_content] => רבים פונים אלינו בשאלה מדוע משתמשים בפועל חייג אף על פי שהחוגה העגולה, משורש חו"ג שעניינו 'סיבוב', מצויה כיום רק במכשירי טלפונים מעטים, ויתר על כן – רוב החיוגים נעשים מטלפונים ניידים בהקשה על צג מגע או ממכשירים חדשניים אחרים. ובכן שמות של חפצים, מקומות ומקצועות, בעברית וגם בשפות אחרות, ניתנים על פי תכונה מסוימת ומתקיימים גם כשהתכונה מתיישנת ומתבטלת.

לעיתים קרובות שם של כלי נגזר משם החומר שהכלי עשוי ממנו, והוא עובר בירושה לכלי בתפקיד זהה גם אחרי שחומר הייצור משתנה. דוגמה מפורסמת היא המילה פח. משמעה המקורי לוח מתכת דק, ומאחר שנהגו להכין מפח כלי קיבול לאשפה – החלו להשתמש במילה פח למכלי אשפה בכלל, וכך התגלגלה המילה פח לציין מכלי אשפה העשויים פלסטיק.

שיש הוא סוג של אבן (marble באנגלית), וזה גם הכינוי למשטח עבודה במטבח – שכן בדרך כלל הוא עשוי שיש. משקיבלה המילה שיש את המשמעות הנוספת שלה, לא נמנעים הדוברים מן השימוש במילה 'שיש' לכינוי משטחי מטבח מנירוסטה או מחומרים אחרים.

קרש חיתוך החל את דרכו כלוח עשוי עץ, אך כיום הוא יכול להיות מפלסטיק או מחרסינה. אפשר להשוות את גלגול המילה קרש לגלגול המילה האנגלית board שפירושה המקורי 'חתיכת עץ', והיא מציינת כיום לוחות למיניהם, החל בלוח התלוי בכיתה (מחומרים מגוונים בכל תקופה ותקופה), וכלה במקלדת המחשב – keyboard.

בגרמנית העט מכונה Feder – 'נוצה' כי נוצה שקצהָ טבול בדיו שימשה בעבר כלי כתיבה, וגם המילה האנגלית pen היא גלגול של מילה לטינית שמשמעותה 'נוצה'.

שם של מאכל העשוי מכמה רכיבים עשוי להיגזר משם של רכיב שנחשב בעבר עיקרי, ובהווה אינו הכרחי כלל. המילה סלט מקורה במילה הלטינית sal – 'מלח' (ואומנם ועד הלשון העברית הציע את החלופה מְלוּחִית בראשית המאה העשרים). אך ספק אם דוברי העברית, או אפילו דוברי לשונות אירופה שמכנים את המלח salt או sel או במילה דומה אחרת, יחפשו חלופה "תואמת מציאות" למילה סלט אם הם נמנעים מאכילת מלח או אם הם נהנים מסלט פירות מתוק.

ועוד דוגמה מעניינת מן העברית המדוברת: יש המשתמשים במילה פטל במשמעות תרכיז להכנת מיץ, ולאו דווקא מגרגירי פטל, וכך אפשר לשמוע צירופים מעין 'פטל לימון' או 'פטל בטעם תפוח'.

יש שהקשר בין המשמעות הראשונית של המילה למשמעותה המודרנית מיטשטש לגמרי. המילה הבין־לאומית אָרֵנָה 'זירה' – פירושה בלטינית 'חול' על שם החול שהיו בוזקים על הזירות בעת העתיקה. שפות התִכנות קרויות בכל העולם על שם שפת האדם, בדרך כלל שם מושאל משמות של איברי דיבור – לשון, שפה או גרון – אך הרי אין כל שימוש באיברי הדיבור בשפות אלו.

לפעמים גלגולי משמעות כאלה מעוררים גם דיונים אידאולוגיים. איננו מסתייגים מלשלוח את ילדינו למערכת חינוך ממלכתית, וכולנו משתמשים בשירותיהם של מוסדות ממלכתיים אחרים אף על פי שישראל אינה ממלכה אלא מדינה דמוקרטית. אבל מי שמקפיד על תזונה צמחונית או טבעונית עלול להתחלחל כשישים לב לגזירתה של המילה מִטְבָּח מן השורש טב"ח (בעברית וגם בערבית) – גזירה שוודאי נובעת מעניין שחיטה ומתרבות אכילת בשר (והשתמרה במשמעות זו בצירוף 'בית מטבחיים'). לא מתפקידה של האקדמיה ללשון העברית להחליף מילים עבריות מושרשות, אבל המעוניינים במילה נרדפת למטבח יוכלו לקבל את הצעתו של הבלשן יצחק אבינרי (בספרו "כך בתנ"ך", תשל"ח) להשתמש בצירוף המקראי בֵּית הַמְבַשְּׁלִים (יחזקאל מו, כד). גם המילה טַבָּח רומזת לכאורה למי שעוסק בשחיטה, ואילו כיום הכוונה למי שעוסק בבישול, ובכלל זה בישול טבעוני למהדרין.

שינויים דומים עברו גם על שמות מקצועות אחרים. הרוקחים פחות ופחות עסוקים ברקיחה, כלומר בערבוב חומרים, והם בעיקר מוכרים תרופות מוכנות. עיתונאים רבים בדור האחרון כותבים לאתרי מרשתת ולא לעיתונים. סַפָּר ברוסית הוא парикмахер‏ (parikmakher), מן המילה הגרמנית Perückenmacher, כלומר 'עושה פאות' – והרי הסַפָּרִים עוסקים בעיקר בתספורות ובעיצוב שיער, ואילו עיצוב פאות ומכירתן הוא מקצוע לעצמו (בעברית פֵּאָן, פֵּאָנִית).

ראינו אפוא שבגלל שינויים בעולם המציאות מילים עשויות לסמן חפצים ומושגים רחוקים למדי ממשמעות היסוד שעמדה בבסיס גזירתן, וכך נוצרת לכאורה "סתירה" בין גיזרון המילה למשמעותה. זאת תופעה שכיחה בכל הלשונות, וכולנו נתקלים בה בתחומי חיים רבים.
    [post_title] => פח מפלסטיק וחיוג בהקשה
    [post_excerpt] => שמות של חפצים, מקומות ומקצועות, בעברית וגם בשפות אחרות, ניתנים על פי תכונה מסוימת ומתקיימים גם כשהתכונה מתיישנת ומתבטלת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%97-%d7%9e%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a7-%d7%95%d7%97%d7%99%d7%95%d7%92-%d7%91%d7%a6%d7%92-%d7%9e%d7%92%d7%a2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-29 10:08:51
    [post_modified_gmt] => 2024-07-29 07:08:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31659
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1007
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-22 12:19:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-22 09:19:00
    [post_content] => בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. יש מילים המציינות עצמים שהיו במקורם בצורת עיגול, ויש פעלים ומושגים מופשטים הקשורים בתנועה מעגלית ובתנועות הנגזרות ממנה: חזרה, שוטטות והשתלשלות.
העִגּוּל מוכר לנו מספרות חז"ל, והוא מצטרף לשם התואר המקראי עָגֹל ולמילה המקראית מַעְגָּל. במתמטיקה מבחינים בין מַעְגָּל – הקו המקיף, ובין עִגּוּל – השטח המוגבל על ידי קו זה. בארמית התרחב השורש עג"ל לערג"ל, וממנו נוצר בעברית החדשה הפועל עִרְגֵּל – 'עיגֵל פסי מתכת לגלילים'.

המילה סַהַר מציינת ביסודה עיגול, ובהמשך היא יוחדה לציון הירח. שני סוגי התכשיטים עָגִיל וסַהֲרוֹן (בתנ"ך: שַׂהֲרוֹן) נקראים על שום צורתם העגולה, וייתכן שבֵּית הַסֹּהַר היה במקור בניין עגול או חצר עגולה. יש הקושרים בין השורש סה"ר לשורש סח"ר הקשור בתנועה סיבובית, כגון במילה סְחַרְחֹרֶת. שמו של הסוֹחֵר שייך גם הוא לענייננו, שכן דרכו להסתובב ולהציע את מרכולתו.

בעל מקצוע אחר המסתובב ממקום למקום הוא הדַּוָּר – ואומנם יש שקשרו אותו לשורש דו"ר המוכר מן המילה דּוּר שגם היא עניינה עיגול. שורש זה קיים גם בערבית (دور) ועניינו 'סָבַב, גִּלְגֵּל'. עם זאת ייתכן מאוד שהמילה "דואר" שבלשון חז"ל מקורה במילה פרסית שמשמעה המקורי 'שופט', וממנה דוור וגם דואר בימינו. אף את המילה מְדוּרָה אפשר לקשור לשורש דו"ר במשמעות 'עיגול': ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול.

לָחוּג פירושו 'ליצור עיגול' או 'להסתובב במעגל', והמילה רבת המשמעים חוּג היא ביסודה 'מעגל'. בספר ישעיהו אנו מוצאים את המְחוּגָה – מכשיר לסרטוט מעגלים, ובהמשך הצטרף אליה המָחוֹג. במכשירי הטלפון הישנים היו המספרים מסודרים במעגל שנקרא חוּגָה. ממנה נולד הפועל חִיֵּג המשמש אותנו גם כיום, לאחר שחוגת הטלפון עברה מן העולם.

אחיו של הפועל חָג הוא הפועל עָג. על חוני המעגל שיצר צורת מעגל נאמר: "עג עוגה ועמד בתוכה" (משנה תענית ג, ח), ובשיר הילדים הנודע של אהרן אשמן נקראים הילדים להסתובב במעגל: "עוּגָה עוּגָה עוּגָה במעגל נחוגה". גם המאכל עוגה שמקורו בתנ"ך נקרא כך – כנראה – בשל צורתו העגולה.

עוד מילה המציינת סיבוב במעגל היא מָחוֹל, והמסתובבים במחול הם מְחוֹלְלִים. כאשר אומרים על משהו שהוא חוזר חלילה הכוונה שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב במחזוריות.

תנועה סיבובית אחרת מבטא הפועל הִקִּיף – 'סָבַב סביב דבר'. לפועל זה קשורה המילה תְּקוּפָה שפירושה היסודי 'הקפה' ו'מחזור', ומכאן התגלגלו המשמעויות 'חלק מן השנה' ואף 'פרק זמן בהיסטוריה' וכדומה. בלשון הספרותית משמש הפועל נָקַף כגון בביטוי 'נקפו שנים' (=חלפו שנים).

תנועת העיגול משמשת לציון קשר לוגי של גרימה – דבר הגורר דבר. סִבֵּב פירושו 'גרם' כגון בדברי האישה התקועית לדוד: "לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (שמואל ב יד, כ). סִבָּה היא 'הדבר הגורם', ובספרות הפילוסופיה של ימי הביניים מדובר רבות על הצמד סיבה ומסוּבָּב (גורם ותוצאה). סִבָּה באה בתנ"ך פעם אחת בלבד במלכים, ובפסוק המקביל בדברי הימים באה במקומה נְסִבָּה. בימינו 'נסיבות' הן בעיקר תנאים העומדים ברקע של פעולה, אירוע וכדומה.

הפעלים גִּלְגֵּל והִתְגַּלְגֵּל משמשים לא רק לתנועה מעגלית אלא גם לתיאור השתלשלות אירועים. וכך נאמר במדרש אגדה לבראשית: "לעולם אל ישנה אדם בין בניו, שבשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".

מילים רבות סובבות סביב העיגול והסיבוב, ומשמעויות רבות מתגלגלות מהם. אך כדי שלא תהיה לכם סחרחורת נעצור כאן.
כתבה: תמר קציר (כץ)
קובץ להדפסה

    [post_title] => מסביב למדורה
    [post_excerpt] => בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-05-10 10:34:43
    [post_modified_gmt] => 2023-05-10 07:34:43
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1007
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)