הדף בטעינה

על המילה חִטָּה

במילון

 (ללא ניקוד: חיטה)
מיןנקבה
שורשחנט
נטייהחיטים

הגדרה

  • דגן הנפוץ ביותר בתרבות בעולם (Triticum) ובו מינים וזנים רבים שהחשובים בהם משמשים להפקת קמח

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור שני תרמילי אפונה והכיתוב אפון או אפונה?

אפון ואפונה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1541
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2013-12-11 13:52:22
    [post_date_gmt] => 2013-12-11 11:52:22
    [post_content] => 
רַק אָפוּן הַמִּסְכֵּן עָמַד מִן הַצַּד / עַל מַטֵּהוּ נִשְׁעַן וְלֹא נָע וְלֹא נָד (ח"נ ביאליק, בגינת היָרָק – הגרסה המורחבת). אֲפוּנָה וְגֶזֶר יָשְׁבוּ בַּמְּקָרֵר / וְיַחַד עִם בָּטָטָה הִתְחִילוּ לְקַטֵּר (אבנר קנר ויואל לרנר, תנו לגדול בשקט).
האפונה והאפון מוכרים שניהם לדוברי העברית. ומה אומרים המילונים? יש הגורסים אפון, יש הגורסים אפונה, ויש המביאים את שתי הצורות. התרוצצות זו באה לידי ביטוי גם במילוני ועד הלשון והאקדמיה. שם הצמח נזכר לראשונה במשנה, ושָׁם הוא בא תמיד בצורת רבים. למשל: "אפונים הגמלנים – מין יָרָק" (כלאים ג, ב), "אפונים שחורים טהורים באב הטומאה" (טבול יום א, ה). אף שצורת היחיד אינה נזכרת במשנה בפירוש, סביר לשחזר אפון ולא אפונה, שכן ההתאם למילה אפונים הוא תמיד בזכר: 'גמלונים', 'שחורים', 'טמאים' וכדומה. בתלמוד הירושלמי אכן מתועדת הצורה אפון, למשל: "והיה נופל לכל אחד ואחד מהן עד כאפון" (יומא ו:ג, מג ע"ג). אך התלמוד הירושלמי נלמד פחות מן התלמוד הבבלי, והצורה אפון לא הייתה מוכרת דייה. הצורה אפונה נוצרה בעברית החדשה בהיקש לשמות דומים: עדשה–עדשים, חיטה–חיטים, שעורה–שעורים, תאנה–תאנים ועוד. צורה זו היא הרווחת כיום בקרב הדוברים בכל מה שקשור לירק הנאכל, ולרוב כשם קיבוצי (מְרק אפונה, שימורי אפונה). יש המשתמשים בצורה זו גם לציון גרגר יחיד, ואחרים משתמשים בצורה אפון. בשמות המינים של צמחי ארץ ישראל נקבע אפון כשם הסוג, כגון אָפוּן מָצוּי, אָפוּן קִפֵּחַ. לפי זה השם הרשמי של הירק הנאכל הוא אָפוּן תַּרְבּוּתִי. כך או כך יש לראות בשתי הצורות אפון ואפונה צורות תקניות.

הערות א. לפי החוקרים, האפונים הנזכרים בספרות חז"ל אינם הצמח המכונה כך בימינו. יש שהציעו לזהותם דווקא עם החִמְצָה (חומוס). ב. צמח התרבות המוכר בשם "אפונה ריחנית" אינו שייך לסוג אפון אלא לסוג טופח (Lathyrus), ושמו התקני הוא אפוא טופח ריחני.

[post_title] => אפון ואפונה [post_excerpt] => האפונה והאפון מוכרים שניהם לדוברי העברית. ומה אומרים המילונים? יש הגורסים אפון, יש הגורסים אפונה, ויש המביאים את שתי הצורות. התרוצצות זו באה לידי ביטוי גם במילוני ועד הלשון והאקדמיה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => 1541 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-05-25 16:00:22 [post_modified_gmt] => 2020-05-25 13:00:22 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1541 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

האפונה והאפון מוכרים שניהם לדוברי העברית. ומה אומרים המילונים? יש הגורסים אפון, יש הגורסים אפונה, ויש המביאים את שתי הצורות. התרוצצות זו באה לידי ביטוי גם במילוני ועד הלשון והאקדמיה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום של עדשי מאכל - אתם שאלתם? אנחנו עונים! עדש או עדשה?

עדשה ועדשים

WP_Post Object
(
    [ID] => 139
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-03-15 10:35:47
    [post_date_gmt] => 2011-03-15 08:35:47
    [post_content] => עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות, עדשים מבושלות.

מאכל עשוי עדשים מוכר כבר מספר בראשית: "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים" (כה, לד). במקרא המילה באה רק בצורת הרבים. צורת היחיד עֲדָשָׁה מזדמנת בלשון חז"ל, בעיקר לציון מידה (גדולה מן הגריס וקטנה מן הזית).

עֲדָשִׁים הן זרעיו של צמח ממשפחת הקטניות. שמו של הצמח נקבע ביחיד: עֲדָשָׁה. המין המשמש למאכל הוא עֲדָשָׁה תַּרְבּוּתִית.

צורתו המיוחדת של זרע הצמח, הקמור מעט, שימשה השראה לשאילת המילה עֲדָשָׁה לציון לוחית שקופה קמורה או קעורה במכשירים האופטיים, ומכאן גם עַדְשַׁת העין. העברית הלכה כאן בעקבות לשונות אירופה. בהוראה הזאת צורת הרבים של עדשה היא עֲדָשׁוֹת.
    [post_title] => עדשה ועדשים
    [post_excerpt] => עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), בדומה לזוגות 'תאנה – תאנים', 'חיטה – חיטים' ועוד רבים. מינה של המילה הוא נקבה, ולכן יש לומר 'עדשים כתומות', 'עדשים מבושלות'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%93%d7%a9%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-03-25 14:30:07
    [post_modified_gmt] => 2020-03-25 12:30:07
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=139
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), בדומה לזוגות 'תאנה – תאנים', 'חיטה – חיטים' ועוד רבים. מינה של המילה הוא נקבה, ולכן יש לומר 'עדשים כתומות', 'עדשים מבושלות'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חִטָּה 2 (שן חותכת) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חִטָּה 1 (מין דגן) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>