WP_Post Object
(
    [ID] => 40855
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-05-11 16:21:15
    [post_date_gmt] => 2020-05-11 13:21:15
    [post_content] => השורש חל"ף מעמיד לרשותנו שפע מילים – מקצתן מן העברית הקדומה ואחרות מחודשות. נמנה כאן מקצת מן השפע הזה: חִלּוּף (מלשון חז"ל), חֲלוּפָה (מילה חדשה); מילים על דרך הרבים (מלשון חז"ל): חֲלִיפִין (כמו בצירוף 'סחר חליפין' – החלפה של דבר בשווה ערך לו), חִלּוּפִים או חִלּוּפִין (בלי ניקוד חילופים/ן, כיום מוכר למשל בצירוף 'זרם חילופים' – התחלפות לסירוגין). אליהן מצטרף צירוף היחס המחודש לַחֲלוּפִין (על משקל לַחֲלוּטִין; לציון אפשרות אחרת, שוות ערך או בעדיפות שנייה). נוסיף לרשימה את המילה חָלִיף שנקבעה בין היתר לציון ממלא מקום, כגון 'מורה חליף'.

מן השמות האלה נוצרה סדרת שמות תואר – חֲלופי, חילופי, חֲליפי; ההבחנות ביניהם אינן חדות, ורב הבלבול בשימוש בהם.

ננסה להציע כאן הבחנות בין שלושת שמות התואר:

חֲלוּפִי – לתיאור דבר שהוא תחליף לדבר המקורי או לדבר הרגיל והמקובל. התחליף או החלופה עומדים בפני עצמם ואינם בהכרח נחותים או רצויים פחות מן הדבר הרגיל. בלועזית: אלטרנטיבי.
לדוגמה: 'רפואה חלופית' (רפואה שאינה הרפואה הרגילה), 'אנרגייה חלופית' (אנרגייה שאינה מדלק מַחְצַבִּים שהעולם התרגל אליה אלא למשל ישירות מן השמש), 'הליך חלופי להליך הפלילי' (הליך אחר מן הרגיל, שנוקטים מתוך בחירה), 'מקורות מים חלופיים'.

חִלּוּפִי – במתמטיקה שם תואר זה מתאר פעולה או מערך שבו אפשר להחליף את הסדר בין שני איברים בלי לשנות את התוצאה (בלועזית: קוֹמוּטָטִיבִי).

חֲלִיפִי – לתיאור דבר המחליף בעת הצורך ובאופן זמני את הדבר הקבוע או המקורי – ממלא מקום. ראו גם את המונח חָלִיף במילוני האקדמיה.
כך למשל משתמשים ב'משתנה חליפי' כאשר המשתנה המבוקש אינו ניתן למדידה ישירה. 'רכב חליפי' הוא רכב שחברת הביטוח או המוסך נותנים לנו בזמן שהרכב שלנו יצא מכלל פעולה.

לפי זה המלצתנו היא לנקוט ראש ממשלה חליפי – כלומר ראש ממשלה ממלא מקום.​
    [post_title] => חלופי, חליפי, חילופי
    [post_excerpt] => המלצתנו היא לנקוט את המונח ראש ממשלה חליפי – כלומר ראש ממשלה ממלא מקום.​
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-02-09 12:09:57
    [post_modified_gmt] => 2022-02-09 10:09:57
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=40855
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 872
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-02-22 10:35:59
    [post_date_gmt] => 2012-02-22 08:35:59
    [post_content] => 
בלשוננו יש כמה צורות בריבוי הרווחות בעיקר בסיומת ־ִין (לצד מקבילותיהן בסיומת ־ִים). למשל: אירוסין, נישואין, גירושין, תימוכין, (יחסי) גומלין, וכן תוארי הפועל בעקיפין, לסירוגין.
הסיומת ־ִין היא סיומת הרבים הרגילה בארמית, וממנה היא חדרה אל העברית. בעברית המקרא מזדמנות רק צורות מעטות בסיומת זו, כגון מִלִּין, חִטִּין (במקום מִלִּים, חִטִּים). לעומת זאת בלשון חז"ל סיומת ־ִין רווחת מאוד והיא נחשבת אחד המאפיינים הבולטים של רובד הלשון הזה. לדוגמה: מוזגין (את הכוס), חרובין, מוּסָפין.
עיון מדוקדק בספרות חז"ל מעלה שהסיומת ־ִין שכיחה יותר בשמות בעלי ריבוי תמידי, כלומר בשמות הבאים תמיד בצורת רבים ואינם מציינים ריבוי אמיתי של פרטים. כך למשל בסדרת המונחים מן התחום המשפטי – אירוסין, שידוכין, קידושין, נישואין ועוד.
בעברית של ימינו הסיומת ־ִין רווחת במונחים המוּרשים מלשון חז"ל או מן הארמית. לכן אנחנו רגילים להגות ולכתוב נישואין, (דיני) עוֹנְשִׁין, (עסקת) חֲלִיפִין, לחלוטין, זיקוקין (די־נוּר) וכיו"ב. ואולם אנו מוצאים את הסיומת ־ִין גם במונחים שהתחדשו בעברית בת ימינו, כגון תימוכין, טוּבין, בעקיפין, במישרין, לַחֲלופין. לכל אלה משותפת תכונה בולטת: אלה מילים שאינן מציינות ריבוי של ממש, וצורת היחיד שלהן, אם היא קיימת, באה במשמעות אחרת. תופעה דומה יש גם בכמה מילים בסיומת ־ִים שירשנו מלשון המקרא, כגון נעורים ורחמים.
אשר לתקן הלשוני בימינו: הצורות בסיומת ־ִין ומקבילותיהן בסיומת ־ִים תקינות הן, אין ביניהן כל הבדל של משמעות והבחירה ביניהן היא בחירה סגנונית. נעיר כי במילון למונחי הדמוגרפיה של האקדמיה (תשמ"ז, 1987) העדיפה הוועדה שהכינה את המילון את הצורות בסיומת ־ִים במילים נִשּׂוּאִים, אֵרוּסִים, גֵּרוּשִׁים – משום שראתה בהן צורות עבריות טהורות, אך לא פסלה את הצורות הרווחות בסיומת ־ִין.
מילים אחרות המסתיימות ב־ִין הן מילים שנשאלו לעברית מן היוונית או מן הרומית בתקופת חז"ל: מונופולין, מוניטין, מטרופולין, מסתורין. הסיומת ־ִין שבהן היא חלק מן המילה המקורית ולכן הן צורות יחיד (חלקן משמשות גם צורות רבים).
אל המילים בעלות הסיומת ־ִין המשמשות צורות יחיד מצטרפת המילה העברית מודיעין, כגון בצירוף 'מודיעין אזרחי'.
    [post_title] => נישואין ונישואים – על סיומת הרבים ־ִין
    [post_excerpt] => הצורות בסיומת ־ִין ומקבילותיהן בסיומת ־ִים תקינות הן, אין ביניהן כל הבדל של משמעות והבחירה ביניהן היא בחירה סגנונית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9d%d6%b4%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 17:47:58
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:47:58
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=872
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)