WP_Post Object
(
    [ID] => 43292
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-08-17 10:01:04
    [post_date_gmt] => 2020-08-17 07:01:04
    [post_content] => – "קבענו להיפגש ביום שלישי הבא."
– "שלישי הקרוב או שלישי הבא?"

– "אשמח שניפגש בשבת הבאה."
– "הבאה או הבאה הבאה?"

שיחות מעין אלו הן דבר שבשגרה, ולא פעם פונים אלינו בבקשת הכרעה: האם כשאומרים "יום x הבא" מתכוונים ליום x הקרוב או ליום x שאחריו?

האקדמיה לא קבעה כללים בעניין הזה, ועם זאת נראה שלפחות בקרב מקצת הדוברים נוצרה הבחנה בין 'הבא' ובין 'הקרוב' בהקשרים מסוימים.

מצד הלשון הַבָּא והַקָּרוֹב שווים במשמעם בהקשר זה, שהרי 'הבא' משמעו 'הקרב ובא', והוא בעצם ניגודו של הַזֶּה: "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה" (תפילת "כל נדרי"); "ירושלים של עולם הזה לא כשל עולם הבא" (בבלי בבא בתרא עה ע"ב). כך גם בביטוי החותם את ההגדה של פסח – "לשנה הבאה בירושלים" אין פירושו בשנה הזאת אלא בשנה שאחריה, כלומר בשנה 'ההולכת ובאה', 'הקרבה ובאה'.

מה בכל זאת פשר ההתלבטות?

נראה שבקרב הדוברים נוצרה הבחנה בין 'הבא' ובין 'הקרוב'. ייתכן שהמילה 'הבא' נתפסת בתודעת הדובר קיצור של 'השבוע הבא' או מעין תווית לציון 'השבוע הבא'. לפי זה – אם למשל היום יום ראשון וכוונת הדובר לציין את יום שלישי באותו שבוע – יעדיף "ביום שלישי הקרוב"; ואם הכוונה ליום שלישי בשבוע הבא – יעדיף "ביום שלישי הבא". הסבר זה אפשרי אך איננו הכרחי (שהרי אם למשל היום יום חמישי, וכוונתו ליום ראשון – 'הקרוב' יועדף על פני 'הבא', והרי ש'הבא' כבר אינו שייך בהכרח לשבוע הבא). כך או כך אין חולק כי 'הקרוב' נתפס קרוב יותר ו'הבא' רחוק ממנו, והוא מסייע במקרה של אי־בהירות.

השימוש ב'הקרוב' כדי להצביע על המועד הראשון מן השניים האפשריים מוכר רק מן העברית החדשה והוא נעשה נפוץ ככל הנראה בעשורים האחרונים.
    [post_title] => הבא או הקרוב
    [post_excerpt] => "קבענו להיפגש ביום שלישי הבא", "שלישי הקרוב או שלישי הבא?" – לא פעם פונים אלינו בבקשת הכרעה אם יש להעדיף את 'הקרוב' או 'הבא'. מה בדיוק פשר ההתלבטות?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%91%d7%90-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-07-11 15:36:00
    [post_modified_gmt] => 2023-07-11 12:36:00
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=43292
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 978
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-08 08:33:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-08 06:33:00
    [post_content] => 
בימים אלו מתחילים לקרוא בתורה מבראשית. הפרק הראשון של ספר בראשית מתאר את בריאת העולם, אלא שהמילה עולם אינה נזכרת בו כלל. למה? המילה עולם בתנ"ך משמעה זמן ארוך מאוד או זמן בלתי מוגבל. לעיתים הכוונה לעבר: "בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (יהושע כד, ב), "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה" (תהלים צג, ב). לעיתים הכוונה לעתיד: "וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם" (יהושע ד, ז); "וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ" (בראשית ט, טז).
בלשון חכמים המילה עולם שינתה את משמעה מזמן למקום, והיא משמשת כבלשוננו היום. למשל במשנה אבות: "על שלושה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום" (א, יח); "בעשרה מאמרות נברא העולם..." (ה, א). כך גם הצירוף 'ריבונו של עולם' (המופיע כפנייה לקדוש ברוך הוא).
מן עולם במשמעות של כדור הארץ, היקום וכדומה משתלשלים שימושים נוספים במילה שבהם היא מקבלת משמעות מופשטת, כגון בצירופים 'העולם הבא', 'העולם התחתון', 'עולם הצומח', 'השקפת עולם' (האחרונים בהשפעת צירופים דומים בלשונות אירופה).
עם זאת משמעות הזמן שבמילה עולם נשתמרה בלשון שלאחר המקרא, למשל בצירוף: "לא היו דברים מעולם" (ירושלמי בבא מציעא א, א ועוד) ובפתיחת הפיוט "אדון עולם".
בלשוננו היום משמעות הזמן מתקיימת בעיקר בצירופים ובביטויים: 'מעולם' ו'לעולם' מלשון המקרא, 'מאסר עולם', 'מנוחת עולמים'. כך גם 'בית עָלְמין' (עָלְמין היא הצורה הארמית המקבילה ל'עולמים').
יש ששתי המשמעויות משמשות זו לצד זו, כגון בברכת המזון: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחֱסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד" (בשני המופעים הראשונים – מקום; בשני המופעים האחרונים – זמן).
צורת הרבים של 'עולם' במשמעות זמן היא עולמים; צורת הרבים של 'עולם' במשמעות מקום היא עולמות.
ואיך אומרים 'עולם' במשמעות של מקום בתנ"ך? בפרק א של בראשית האל בורא "את השמים ואת הארץ". ויש גם תֵּבֵל, כגון "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ" (תהלים כד, א); וחֶלֶד, כגון "שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד" (תהלים מט, ב).
ונסיים בפסוק שבו יש גם ארץ, גם תבל וגם עולם: "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל" (תהלים צ, ב).
כתבו: רונית גדיש ותמר כץ
קובץ מעוצב (להדפסה)

    [post_title] => בין שני עולמות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-12-21 00:19:02
    [post_modified_gmt] => 2022-12-20 22:19:02
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=978
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)