הדף בטעינה

על הצירוף הֶעֱלָה עַל נֵס

במילון

 (ללא ניקוד: העלה על נס, הרים על נס)

הגדרה

  • ציין לשֶבח
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

דגל ישראל

נס ודגל

WP_Post Object
(
    [ID] => 1024
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2012-04-23 20:40:00
    [post_date_gmt] => 2012-04-23 17:40:00
    [post_content] => 

בשביל דוברי העברית של היום דֶּגֶל הוא יריעת בד שעליה צורות ועיטורים בצבעים מסוימים, המשמשת סמל למדינה, ליחידה צבאית וכדומה. לעיתים קרובות הדגל מונף על תורן או מחובר למוט. נֵס בימינו הוא בעיקר מעשה פלאים, אבל בלשון הגבוהה הוא גם מילה נרדפת לדגל, כמו בשיר שליווה את התנועה הציונית מראשיתה "שאו ציונה נס ודגל" – שירו של נח רוזנבלום על פי ירמיהו ד, ו: "שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה". שתי המילים דֶּגֶל ונֵס משמשות כבר במקרא, ומעניינת התפתחות משמעותן.

נֵס הוא פשוט מוט או תורן. כך עולה למשל מדברי אלוהים למשה לאחר שהוא משלח בעם נחשים ושׂרפים: "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי" (במדבר כא, ח). מכאן היה נס לאות או סימן בולט ומתנשא הנראה למרחוק. בחלק מן ההקשרים אף נראה שהוא דומה לדגל של ימינו או למפרשׂ אנייה, כעולה מדברי יחזקאל לָעיר צור: "הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס" (כז, ז) ומדברי ישעיהו: "נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס" (לג, כג). ממשמעות זו קצרה הדרך למובן 'מופת', כפי שנאמר על מותם של קורח ועדתו שהיה לנס (במדבר כו, י). דווקא המשמעות 'מעשה פלאים' – הרגילה כל כך בתפילה ובברכות (דוגמת "שעשה נסים לאבותינו") והמשמשת בפי כול – איננה במקרא. משמעות זו התפתחה בוודאי מ'אות' ו'מופת', והיא משמשת בעברית למן לשון חכמים.

המילה דֶּגֶל משמשת במקרא בעיקר בסיפור מסעות בני ישראל בספר במדבר, ובהבנתה נחלקו הדעות. רגילים לפרשהּ 'יחידה צבאית', 'גדוד', כמו בפסוק "וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ" (במדבר ב, לד). וכך פירש גם המדרש בקושרו לדגל את נִדְגָּלוֹת שבשיר השירים: "איומה כנדגלות – אין דגלים אלא צבאות" (שמות רבה פרשה טו, ו). השימוש במילה דֶּגֶל במשמעות יחידה צבאית מוכר מהארמית של יֵב במצרים וכן ממגילות מדבר יהודה. לדוגמה: "ואחריהם יצאו שני דגלי בינים ועמדו בין שתי המערכות. הדגל הראישון מחזיק חנית ומגן והדגל השני מחזיקי מגן וכידן" (מגילת מלחמת בני אור בבני חושך; הכתיב כך במקור).

ואולם יש סבורים כי משמעהּ המקורי של המילה דֶּגֶל הוא 'נס', 'אות' ושכך היא משמשת גם במקרא. הבנה זו נסמכת על המקבילה באכדית diglu 'מראֶה' (dagālu פירושו 'להביט'), ובדרך זו מובן גם שם התואר דָּגוּל: בשיר השירים הדוֹד (= האהוב) הוא "דָּגוּל מֵרְבָבָה", כלומר 'בולט כמו נס', 'מורם', 'נישא' או פשוט 'בחור שמביטים בו'.

משמעות המילה דֶּגֶל בימינו התגלגלה כנראה מן הפירושים שניתנו לה בימי הביניים, כפי שהיא מוסברת למשל בספר השרשים לרד"ק: "הוא הנס שמרימין ראשי החיילות". ואולי השפיע גם תיאור מחנות השבטים במדרש: "סימנין היו לכל נשיא ונשיא – מפה וצבע על כל מפה, ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן" (במדבר רבה פרשה ב, ז). תיאור זה נקשר לפסוק שבו נזכרת המילה דֶּגֶל לראשונה: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם" (במדבר ב, ב), והוא מובא גם אצל רש"י, ואולם הוא בא כהסבר למילה 'אותות' (ולא למילה 'דגל').

במקרא בא פעם אחת הפועל דָּגַל: "נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל" (תהלים כ, ו), ואין תֵּמַהּ שלצד הפירוש 'נרים את הנס' יש שפירשו 'נתאסף דגלים דגלים', כלומר: פלוגות פלוגות. היום הצירוף 'העלה על נס' והפועל דָּגַל משמשים במשמעות מושאלת: 'העלה על נס' פירושו 'פרסם דבר ברבים', 'הצהיר שדבר מה הוא בראש מעייניו'. 'לדגול במשהו' פירושו להאמין ברעיון או בערך כלשהו ולפעול על פיו. גם למילה נֵס נקשר פועל, כאמור בתהלים: "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" (ס, ו), ובימינו דווקא הדגלים הם הרגילים להתנוסס.

[post_title] => נס ודגל [post_excerpt] => כיום דֶּגֶל הוא יריעת בד שעליה צורות ועיטורים בצבעים מסוימים, המשמשת סמל למדינה, ליחידה צבאית וכדומה, ונֵס הוא בעיקר מעשה פלאים. שתי המילים משמשות כבר במקרא, ומעניינת התפתחות משמעותן. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%a1-%d7%95%d7%93%d7%92%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-05-15 12:04:21 [post_modified_gmt] => 2024-05-15 09:04:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1024 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כיום דֶּגֶל הוא יריעת בד שעליה צורות ועיטורים בצבעים מסוימים, המשמשת סמל למדינה, ליחידה צבאית וכדומה, ונֵס הוא בעיקר מעשה פלאים. שתי המילים משמשות כבר במקרא, ומעניינת התפתחות משמעותן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

בין שואה לתקומה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5394
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-04-21 12:22:52
    [post_date_gmt] => 2013-04-21 09:22:52
    [post_content] => 

אוּד מֻצָּל

אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו פוגשים בשלוש נבואות בהקשר של שרפה ובמשמעות מושאלת: "זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים" (ישעיהו ז, ד), "וַתִּהְיוּ כְּאוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה" (עמוס ד, יא), "הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ" (זכריה ג, ב). לצד הביטוי 'אוד מוצל' משמשים במשמעות קרובה הצירופים 'שריד ופליט' ו'שארית הפלטה' הלקוחים אף הם מן התנ"ך.

יָד וָשֵׁם

הצירוף 'יד ושם' מקורו בפסוק: "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת, שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת" (ישעיהו נו, ה), ושם מדובר בהבטחה הניתנת לחשׂוכי בנים העובדים את האל. שתי המילים 'יד' ו'שם' מופיעות בתנ"ך בהקשרים של הנצחה וזיכרון. יד עשויה להיות מצבה כמסופר על אבשלום: "וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּיו אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל שְׁמוֹ וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שמואל ב יח, יח). והמילה שֵׁם נרדפת לזֵכֶר: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (משלי י, ז).

נֵס

המילה נס מוכרת למן לשון חז"ל בעיקר במשמעות 'מעשה פלאים', כגון בברכה "שעשה נסים לאבותינו". בתנ"ך נס הוא קודם כול מוט או תורן – "כַּתֹּרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה" (ישעיהו ל, יז), והוא גם מה שמונף בראש התורן – בדומה לדגל בימינו. את הנס מרימים או נושאים: "הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים" (ישעיהו סב, י), "שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה" (ירמיהו ד, ו). מן המשמעות של דבר המוצג לראווה נתגלגלה המשמעות של אות ומופת, ובהמשך – מעשה פלאים. המילה 'נס' במשמעות המקראית משתמרת בביטוי 'הֵרים על נס' או 'העלה על נס' (ציין לשבח) וכן בפועל התנוסס: 'דגלי כחול לבן מתנוססים בחוצות'.

מַשּׂוּאָה

משואה היא שלהבת אש נישאת הנראית למרחוק. המילה מוכרת ממשנת ראש השנה המתארת כיצד העבירו את הידיעה על מולד הירח באמצעות הַשָּׂאַת משואות בראשי ההרים. מקבילתה בלשון המקרא היא מַשְׂאֵת, כגון "וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן" (שופטים כ, מ). המילה נזכרת באחד מן המכתבים שנמצאו בלכיש (מתקופת חורבן ממלכת יהודה) בהקשר של שמירת קשר על ידי איתות – באש או בעשן: "וידע כי אל משאת לכִש נחנו שֹמרִם ככל האֹתֹת אשר נתן אדני, כי לא נראה את עזקה". כיום משיאים משואות – כלומר מדליקים אבוקות אש – בטקסים בימי הזיכרון וביום העצמאות.

קוֹמְמִיּוּת

"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת" (ויקרא כו, יג). המילה קוממיות קשורה לפעלים קָם וקוֹמֵם, והיא מתפרשת כתואר פועל שמשמעו 'בקומה זקופה'. כך גם בלשון התפילה והברכות כגון "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו (מהרה) קוממיות לארצנו". מראשית המאה העשרים החל אט־אט שימוש במילה קוממיות כשם עצם מופשט במשמעות זקיפות קומה מדינית, עצמאות. מכאן השם המליצי למלחמת השחרור – מלחמת הקוממיות.

שְׁבוּת

הנביא הושע אומר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים... וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל... וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם". המילה "שבות" (לעתים בכתיב "שבית") באה בהקשרים דומים כשלושים פעמים בתנ"ך. לפי תרגומי המקרא ופרשנים בימי הביניים שבות היא 'שבי' או 'גלות', ומכאן שהצירוף 'שב שבות' עניינו השבת שבויים וגולים. לדעת אחרים שבות היא חזרה למצב הטוב שקדם לפורענות, בדומה למילה שיבה בפסוק הידוע "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". [post_title] => בין שואה לתקומה [post_excerpt] => המילה קוממיות קשורה לפעלים קָם וקוֹמֵם, והיא מתפרשת כתואר פועל שמשמעו 'בקומה זקופה'. כך גם בלשון התפילה והברכות כגון "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו (מהרה) קוממיות לארצנו". [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-05-12 09:19:13 [post_modified_gmt] => 2024-05-12 06:19:13 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5394 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה קוממיות קשורה לפעלים קָם וקוֹמֵם, והיא מתפרשת כתואר פועל שמשמעו 'בקומה זקופה'. כך גם בלשון התפילה והברכות כגון "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו (מהרה) קוממיות לארצנו".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>