הדף בטעינה

על המילה הִתָּכְנוּת

במילון

 (ללא ניקוד: היתכנות)
מיןנקבה
שורשתכן
נטייההיתָכנויות; שם הפעולה של ייתכן

הגדרה

  • היותו של דבר אפשרי ובר מימוש, בעיקר תוכנית בעלת השתמעות כלכלית
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מה הצורה הנכונה

היתכנות או ייתכנות?

WP_Post Object
(
    [ID] => 134
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2011-12-14 11:12:35
    [post_date_gmt] => 2011-12-14 09:12:35
    [post_content] => הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת), וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997). פירוש המילה הוא 'היותו של דבר אפשרי ובר מימוש' (באנגלית: feasibility וגם practicability).

המילה היתכנות היא שם פעולה מן הפועל ייתכן. פועל זה משמש רק בצורות עתיד: יִתָּכֵן, תִּתָּכֵן, יִתָּכְנוּ (בלי ניקוד: ייתכן, תיתכן, ייתכנו). יִתָּכֵן – צורת עתיד של בניין נפעל, וכמוה כצורות העתיד יִכָּנֵס, יִצָּמֵד, יִמָּנַע, יֵעָדֵר. וכפי ששמות הפעולה של פעלים אלו הם הִצָּמְדוּת, הִמָּנְעוּת, הֵעָדְרוּת וכדומה, כך שם הפעולה של יִתָּכֵן הוא הִתָּכְנוּת.

מכיוון שהמילה ייתכן נתפסת בתודעת חלק מן הדוברים כצורה עצמאית ולא כפועל, הוסיפו לה ישירות את הסיומת ־וּת (סיומת המציינת שם מופשט), וכך נוצרה "ייתכנות". אלא שדרכה של העברית שאין גוזרים בה שמות מהדבקת סיומות לצורות פועל בזמן עבר או בזמן עתיד, ולכן צורה זו אינה תקנית.
    [post_title] => היתכנות או ייתכנות?
    [post_excerpt] => הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת) – על דרך היצמדות, הימנעות, וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%99%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-05-01 15:08:55
    [post_modified_gmt] => 2024-05-01 12:08:55
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=134
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הצורה התקנית היא היתכנות (בניקוד: הִתָּכְנוּת) – על דרך היצמדות, הימנעות, וכך גם נקבע במונחי האקדמיה (תשנ"ז, 1997).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>