הדף בטעינה

הִתְרִיעַ

במילון

 (ללא ניקוד: מתריע)
בנייןהפעיל
שורשתרע
נטייהמַתְרִיעָה
נטיית הפועלהִתְרִיעַ, יַתְרִיעַ, לְהַתְרִיעַ לכל הנטיות

הגדרה

  • (על דבר) מזהיר מפני סכנה או בעיה צפויה וכדומה
  • נותן אות להודיע על סכנה (בימי קדם על ידי תרועה)
  • מוֹחֶה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

תיקוני לשון מעולם התחבורה להתניע ולא להניע לנסוע ולא ליסוע לחנות וגם להחנות

הניע או התניע?

WP_Post Object
(
    [ID] => 4450
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-05-15 21:45:41
    [post_date_gmt] => 2014-05-15 18:45:41
    [post_content] => 

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.

הפועל הִתְנִיעַ הוא מן השורש תנ"ע. שורש זה נגזר מן המילה תנועה – שהיא עצמה מן השורש נו"ע והתי"ו בה תחילית (של המשקל). התי"ו התחילית הזאת הפכה לשורשית גם בפעלים נוספים: הפועל תָּרַם מן תְּרוּמָה (משורש רו"ם) והפועל הִתְרִיעַ מן תְּרוּעָה (שורש רו"ע).

הפועל הִתְנִיעַ מציין הפעלת מנוע (באנגלית start), וחידושו מיוחס ללשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים. משורש זה גם מַתְנֵעַ (starter). מילים אלו נקבעו כמונחים במילוני ועד הלשון בשנות הארבעים של המאה העשרים.

הקשר בין מכוניות ומכניקה ובין השורש נו"ע נוצר בעקבות המילה הלועזית motor, המציינת ביסודה תנועה. אומנם רק בסוף שנות השלושים של המאה העשרים חודשה המילה מָנוֹעַ תמורת motor, אך כבר קודם לכן שימשה במשמעות זו מילה מאותו השורש: צורת הבינוני מֵנִיעַ. גם מן המילה מנוע נוצר שורש תנייני – מנ"ע – המוכר בעיקר משם התואר מְמֻנָּע: 'רכב ממונע', 'עגלה ממונעת'.

[post_title] => הניע או התניע? [post_excerpt] => "הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%a2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 17:49:50 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:49:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=4450 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של תמרור אזהרה והכיתוב התרעה! הרתאה! הרתעה!

התרעה, התראה, הרתעה

WP_Post Object
(
    [ID] => 129
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2010-10-14 10:35:42
    [post_date_gmt] => 2010-10-14 08:35:42
    [post_content] => רבים מתבלבלים בין המילים התרעה, התראה והרתעה. הסיבה לבלבול כפולה: המילים קרובות בצלילן זו לזו ושלושתן נושאות משמעות של הזהרה ואיום. מה בכל זאת ההבדל ביניהן?

התרעה וכן הפועל התריע (על) משמעם הזהרה מפני סכנה מתקרבת. הפועל התריע נוצר בלשון חכמים מן המילה תרועה והוא מציין בעיקרו השמעת קול בשופר או בחצוצרה. בספרות חז"ל פעולת ההתרעה נזכרת לרוב בהקשר של צרה המתרגשת על הציבור, כגון בצורת, מגפה ומלחמה. בעיתות כאלו מתקיים מעמד שבו מתריעים, מתפללים, מכריזים על תענית ועוד. כך למשל נאמר במשנה תענית ג, ח: "על כל צרה שתבוא [נוסח אחר: שלא תבוא] על הציבור מתריעין עליה". מן השימוש הזה התפתחה המשמעות בלשון ימינו: הזהרה מפני סכנות ובעיות. לדוגמה: 'התקבלו התרעות על פיגועים'; 'המבקרת התריעה על היעדר תוכנית לשעת חירום'.

התראה  וכן הפועל הִתְרָה (ב־) משמעם הזהרה, איום או הודעה על עונש הצפוי לאדם שאינו פועל לפי החוק. לפי ההלכה אין עונשים אדם אלא אם כן התרו בו שהמעשה שהוא עומד לעשות אסור על פי התורה וציינו במפורש את העונש: "אין ממיתין ולא מלקין עד שתהיה שם התראה" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה א, ג). בימינו המונח משמש לציון הודעה מראש על פעולה שרשות מוסמכת עומדת לנקוט נגד אדם שלא פעל כשורה: "לפני העיקול תישלח התראה".

בעברית בת ימינו התפתחה משמעות נוספת למילה התראה: 'הודעה (מוקדמת)', כגון 'הם הגיעו לביקור בלי התראה (מוקדמת)'. שימוש זה נפוץ בלשון הצבאית: התראה היא הודעה על פעולה צפויה הנמסרת מבעוד מועד כדי לאפשר להיערך לקראתה. בדיון באקדמיה על השימוש בהתראה במשמעות 'הודעה מוקדמת' הוסכם שאין טעם לפסול שימוש זה, ועם זאת מוטב לנקוט 'הודעה מוקדמת'.

הרתעה וכן הפועל הרתיע משמעם איום על צד אחר כדי שיירתע ויימנע מלעשות פעולה כלשהי. לדוגמה: 'נשק גרעיני מרתיע מפני התקפה'; 'קנסות גבוהים אולי ירתיעו נהגים עבריינים'.
    [post_title] => התרעה, התראה, הרתעה
    [post_excerpt] => רבים מתבלבלים בין המילים התרעה, התראה והרתעה. הסיבה לבלבול כפולה: המילים קרובות בצלילן זו לזו ושלושתן נושאות משמעות של הזהרה ואיום. מה בכל זאת ההבדל ביניהן?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%aa%d7%a2%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-09-24 08:55:15
    [post_modified_gmt] => 2024-09-24 05:55:15
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=129
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

רבים מתבלבלים בין המילים התרעה, התראה והרתעה. הסיבה לבלבול כפולה: המילים קרובות בצלילן זו לזו ושלושתן נושאות משמעות של הזהרה ואיום. מה בכל זאת ההבדל ביניהן?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


הִתְרִיעַ_פועל
לרשימה המלאה

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִתְרִיעַ 1 (תרועה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִתְרִיעַ 2 (פריצה ושבירה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>