WP_Post Object
(
    [ID] => 25417
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2017-11-27 13:45:22
    [post_date_gmt] => 2017-11-27 11:45:22
    [post_content] => בקיץ תרצ"ט (1939) פנה אל ועד הלשון אדם ששמו אריה בראון — "פועל בניין" כפי שהקפיד להקדים לשמו — בעניין קביעת מונחים עבריים "לכלי עבודה בבנאות". מובא כאן תצלום המכתב בלוויית הערות המבוססות על בירורים שערכה קורדליה הסטרמן ממפעל המילון ההיסטורי.



 	
כף סידים, קֶלנַה, מסתרינה – המונח "כַּף הַסַּיָּדִים" נקבע במילון למונחי בנאות כלליים משנת תרפ"ח (1928) של ועד הלשון כנגד trowel באנגלית ו־Kelle בגרמנית (לא ברור אפוא מניין הנו"ן במילה הלועזית קלנה שבמכתב). בהמשך נקבע כַּף־הַחְלָקָה. כיום מקובל 'כף בנאים', 'כף טייחים'. המונח הערבי مَسْطَرِين (מַסְטָרִינָה) משמש עד היום בקרב אנשי המקצוע.
 	
פלס מים, משקל מים, waserwage – המונח פֶּלֶס מַיִם כלול במונחים שפורסמו בשנת תרפ"א (1921) בזכרונות ועד הלשון (מחברת ה). בשנת תרפ"ט (1929) הוצע המונח מֹאזֶן מים. הכתיב התקני בגרמנית: Wasserwaage.
 	
פאראפט (parapet באנגלית ובצרפתית) – מעקה.
 	
פאנל – ועד הלשון קבע את החלופה סָפִין (לימים סְפִין) במונחי ארכאולוגיה משנת תש"ב (1942): חלק של קיר או חיפוי קיר שמסביבו מעין מסגרת העושה אותו ליחידה לעצמה.
 	
אנטרסול (מצרפתית: entresol) – עליית גג, קומת ביניים.
 	
נישֶׁה (כך בגרמנית: nische, הצורה הרווחת נישָה על פי הרוסית), כוך – ניקוד המילה בחולם על פי כמה מסורות בלשון חז"ל. את החלופה העברית גומחה קבע ועד הלשון במונחי הארכאולוגיה.
 	
קרַץ־פוץ, וַוש־פוץ – סוגי טיוח; הרכיב Putz משמעו בגרמנית טיוח.
 	
"עבודות־פילץ" – Filz בגרמנית הוא לֶבֶד.
 	
מליש – המונח שהוא עילת המכתב. מסתבר שמקורו בערבית: مالج (מאלִג') – כף טייחים. למילה זו יש גרסאות שונות בניבים הערביים, ואחת מהן היא בשי"ן בסוף. עד היום המונח משמש אצל אנשי המקצוע בצורות: מאלץ' (או מלץ'), מאלג'.
 	
כפיס – במשנה מידות ג, ד נאמר: "לא היו סדין אותו [= את המזבח] בכפיס שלברזל שמא יגע ויפסול, שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, אינו בדין שיונף המקצר על המאריך". גרסה אחרת: "בכפים של ברזל". בעקבות גרסה זו וכן על פי ההקשר פירשו במשנה 'כף סיידים'. בתלמוד הבבלי, שבת פ ע"ב, נזכר הכלי 'כף של סיידין'. המילה המקראית היחידאית כָּפִיס – "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה" (חבקוק ב, יא) מתפרשת ברגיל גזיר עץ. יש מילונים שקשרו בין כפיס המקראי לכפיס שבמסכת מידות, אך יש שראו בהם ערכים נפרדים.

מתוך אתר טמבור – "מאלג' ידית פלסטיק"

פורסם באקדם 54 (תשע"ו–2015)
    [post_title] => הבו לנו מונחי בנאות
    [post_excerpt] => בקיץ תרצ"ט (1939) פנה אל ועד הלשון אדם ששמו אריה בראון — "פועל בניין" כפי שהקפיד להקדים לשמו — בעניין קביעת מונחים עבריים "לכלי עבודה בבנאות".
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%91%d7%95-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-06-11 18:24:37
    [post_modified_gmt] => 2024-06-11 15:24:37
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25417
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5489
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-12-09 09:55:07
    [post_date_gmt] => 2012-12-09 07:55:07
    [post_content] => 
מבואה, עליית תקרה, גומחה, מרתוק, מַקשר פנים
מְבוֹאָה (לובי, הול)
מבואה היא אולם כניסה בבניין כגון בית מלון, תיאטרון, בית ספר, בית דירות. לעיתים משתמשים במילה מבואה לציון חלל כניסה לחלק של בניין, כגון אגף, משרד או דירה.
המילה מְבוֹאָה חודשה על פי המילה הזכרית המקבילה לה מָבוֹא.

עליית תקרה (בוידם)
עליית תקרה היא תא אחסון שנבנה מתחת לתקרה.
הצירוף 'עליית תקרה' נוצר על פי הצירוף המקראי 'עליית קיר': "נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה" (מלכים ב ד, י). צירוף קרוב הוא 'עליית גג', והוא למעשה נרדף למילה המקראית עֲלִיָּה המציינת חדר בחלק העליון של בית.
הצירוף עליית תקרה, ובקיצור עלייה, אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

גֻּמְחָה (נישה)

גומחה היא שקע בקיר המנוצל למטרות שונות, כגון למדפי ספרים ולקישוט. יש גומחת פינה ויש גומחת חלון, יש גומחה מלבנית ויש גומחה מעוגלת. בקיר המסגד יש גומחה המכוונת אל מֶכַּה (מִחְרַאבּ). המילה גומחה מחליפה את 'נישה' לא רק בתחום הבניין אלא גם בהקשרים מושאלים כגון בצירוף 'גומחה אקולוגית'. את המילה גומחה חידש זאב בן־חיים, בהיותו מזכיר ועד הלשון, על פי אחת מצורותיה של מילה במשמעות זו בכמה מניבי הארמית.
המילה כלולה במילון למונחי ארכאולוגיה משנת תש"ב (1942).

מַרְתּוֹק
מרתוק הוא התקן הקבוע בדלת הכניסה לבית ומשמש להקשה.
המילה מרתוק שקולה במשקלן של מילים כמו מַרְעוֹם. שורש המילה רת"ק נבחר על פי משמעותו של הפועל הִרְתִּיק מלשון חז"ל שמשמעותו הִכָּה, נָקַשׁ, כגון במשל המובא בתלמוד על "אוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך" (ברכות א, א).
המונח מרתוק נקבע במילון למונחי נגרות הבניין של האקדמיה משנת תשל"א (1971).

מַקְשֵׁר פְּנִים, מַקְשֵׁר (אינטרקוֹם)
מקשר פנים, ובקיצור מַקְשֵׁר, הוא התקן של מערכת קֶשֶׁר פְּנִים שבאמצעותו אנשים המרוחקים זה מזה בתוך תחום מוגדר יכולים לדבר זה עם זה.
המקשר מצטרף למכשירי קשר אחרים, בהם שזכו לשמות עבריים כמו הזימונית (ביפר), ובהם שנותרו בלועזיותם, כמו הטלפון.
המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ב (2002).

 
    [post_title] => עברית בבית
    [post_excerpt] => ברוכים הבאים לבית העברי! כדי להיכנס לבניין דברו במַקשר הפְּנים (אינטרקום), ואז תיפתח הדלת למְבוֹאָה. כשתגיעו לדלת הבית תוכלו להקיש במרתוק, ובתוך הבית ייתכן שתמצאו גומחה ועליית תקרה. מבחר מונחים עבריים בבית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-01-01 15:18:13
    [post_modified_gmt] => 2023-01-01 13:18:13
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5489
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)