WP_Post Object
(
    [ID] => 13207
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-12-23 15:17:52
    [post_date_gmt] => 2015-12-23 13:17:52
    [post_content] => 
נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֵּטוֹן וָמֶלֶט
 וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים
 עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת
 הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים
(שיר בוקר, נתן אלתרמן)
נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'. המילים המקראיות שִׂמְלָה ושַׂלְמָה מתחלפות ביניהן, ולמעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים, כלומר בחילופי מקום של העיצורים. כך למשל נאמר בדברים פרק ח: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ", ואילו בפרק כט: "לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם".
צמד מילים מקראי ידוע אחר שיסודו בשיכול עיצורים הוא כֶּבֶשׂ–כֶּשֶׂב, כגון "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ" (ישעיהו יא, ו) לעומת "וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב" (בראשית ל, מ), "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד" (ויקרא כב, כז).
הינה עוד כמה צמדים בשיכול עיצורים:


 	
אַלְמֻגִּים – אַלְגֻּמִּים (דברי הימים ב ב, ז)
 	
אֲנָקָה – נְאָקָה
 	
בֶּהָלָה – בַּלָּהָה
 	
זְוָעָה – זַעֲוָה (בכמה מקראות יש חילופי כתיב וקרי בין שתי המילים)
 	
מַזְלֵג – מַלְגֵּז (בלשון חכמים מעין קלשון, ומכאן בימינו מַלְגֵּזָה)
 	
מַלְתָּעוֹת – מְתַלְּעוֹת
 	
נִגְזַר – נִגְרַז (מכאן אולי גַּרְזֶן)
 	
עַוְלָה – עַלְוָה (הושע י, ט: "בְּנֵי עַלְוָה")
 	
עָיֵף – יָעֵף
 	
רָעַף – עָרַף ("וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל" – משלי ג, כ; "אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל" – דברים לג, כח; כיום מוכר יותר הִרְעִיף בבניין הפעיל המשמש במשמעות מושאלת).

הערה: לא ברורה הסיבה להבדל בתנועה הראשונה – שִׂמְלָה בחיריק לעומת שַׂלְמָה בפתח, אך לעיתים יש הבדל כזה באותה המילה ממש, כגון זַלְעָפוֹת–זִלְעָפוֹת, גַּנָּה–גִּנָּה.
    [post_title] => שִׂמְלָה ושַׂלְמָה
    [post_excerpt] => נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'; למעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 22:18:36
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 19:18:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13207
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 34224
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-03-26 14:47:12
    [post_date_gmt] => 2019-03-26 12:47:12
    [post_content] => השם כַּרְמֶל משמש שם פרטי (וגם שם משפחה) בעיקר בדורות האחרונים, ובדרך כלל הוא ניתן על שם הר הכרמל. השם הזה יכול להינתן הן לבנים הן לבנות (כמו עוד שמות שמקורם בשמות גאוגרפיים, כגון ירדן, שרון, ארבל), אבל בתור שם בנות הוא נפוץ יותר. בדורות הקודמים היה מקובל השם כַּרְמֶלָּה בעל סיומת הנקבה ־ָה. מעניין שגם באירופה, בייחוד בארצות קתוליות, משמשים כבר מאות שנים שמות נשים הגזורים משמו של הר הכרמל: השם כרמלה והשם כרמן (המוכר משם הדמות הראשית באופרה המפורסמת של בִּיזֶה על פי הנובלה של מֵרִימֶה).[1]

במקרא שם העצם כרמל אינו רק שם של הר אלא גם שם של יישוב בנחלת יהודה (יהושע טו, נה; כיום יש יישוב בשם זה בדרום הר חברון). גם ההר וגם  היישוב נקראו בשם כרמל על פי הוראתה הכללית של המילה – גני פרי, ארץ פורייה. המילה כרמל במשמעות זו נזכרת לא מעט בדברי נביאים, למשל:

 	
וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ (ירמיה ב, ז)
 	
וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע (ישעיה טז, י).

סביר להניח שהמילה כַּרְמֶל נגזרה מן המילה כֶּרֶם, ופירושה המילולי 'מְקום כרמים', כלומר מקום של מטע ענבים ובהרחבה מקום של מטע פרי בכלל. הרחבת המילה על ידי העיצור ל כמוה כנראה כהרחבה על ידי העיצור נ כגון במילה גַּרְזֶן (משורש גר"ז – 'חתך'). בדרך זו אפשר להסביר גם את המילה גִּבְעוֹל משורש גב"ע, ואת המילה עֲרָפֶל משורש ער"ף במשמעות טפטוף ("יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי", דברים לב, ב). העיצורים נ ו־ל קרובים זה לזה מבחינה אקוסטית, והחילופים ביניהם מצויים בעברית גם בעיצורי שורש, לדוגמה לִשְׁכָּה ונִשְׁכָּה, לַחַץ ונַחַץ.

שם העצם כרמל משמש במקרא גם במשמעות אחרת: גרגירים מתבואה חדשה כשהשיבולים עדיין רכות. בספר מלכים ב מסופר שאלישע הנביא השׂביע בדרך נס כמאה איש במעט לחם שעורים ובכרמל: "וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה, וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים, עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ, וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ" (ד, מב). המילונים חלוקים בנוגע לגיזרונה של המילה כרמל במשמע זה. יש המציעים לראות בה הרחבת משמעות מטונימית – ממקום של עצי פרי אל הפירות עצמם ובכללם זרעי דגן. אחרים טוענים שביסוד המילה כרמל במשמעות זו יש שורש שֵמי אחר לגמרי – כמ"ל. שורש זה מתועד בערבית (كمل) ומשמעו 'הבשיל'. אם ההשערה הזאת נכונה, הרי במילה כרמל במשמעות גרגירים קלויים דווקא ה־ר היא תוספת לשורש המקורי, והגייתה הזהה למילה כרמל במשמעות גינת פרי מקרית למדי.
על תעתיק השם כרמל
על פי כללי התעתיק שם ההר צריך להיכתב Karmel באות k, וכך גם השם הפרטי ושם המשפחה. ואולם רווח מאוד הכתיב Carmel ב־c. נראה שכתיב זה מקורו בתרגום התנ"ך ללטינית מן המאה הרביעית לסה"נ (ווּלְגָטָה). מן התרגום הזה הושפעו (מבחינת הכתיב ומבחינות אחרות) תרגומי מקרא לכמה לשונות אחרות, ובהן אנגלית.

___________________
[1] בעקבות מסעי הצלב קמה במאה השתים עשרה על הכרמל קהילה של נזירים קתוליים המכונה מסדר הכרמליתים, ובה נבנתה קפלה המוקדשת למרים אם ישו. כך נוצרה זיקה בין הר הכרמל למרים הקדושה.
    [post_title] => כרמל
    [post_excerpt] => במקרא שם העצם כרמל אינו רק שם של הר אלא גם שם של יישוב בנחלת יהודה (כיום יש יישוב בשם זה בדרום הר חברון). גם ההר וגם  היישוב נקראו בשם כרמל על פי הוראתה הכללית של המילה – גני פרי, ארץ פורייה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9b%d7%a8%d7%9e%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:37:24
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:37:24
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=34224
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)