WP_Post Object
(
    [ID] => 94756
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-23 17:29:26
    [post_date_gmt] => 2024-06-23 14:29:26
    [post_content] => מושגים רבים בלשוננו מובעים בצירוף מילים: 'עורך דין', 'הר געש', 'פסי האטה' ועוד. אך צירופים אלו הם כאין וכאפס לעומת הצירופים היצירתיים שנהגו בלשוננו בתקופת ההשכלה והתחיה, ובהם 'כסף חי', 'נשים באוהל' ו'באר מתזת מימיה למרום'.
[presto_player id=94748]
    [post_title] => צירופי לשון מתקופת ההשכלה והתחייה
    [post_excerpt] => מושגים רבים בלשוננו מובעים בצירוף מילים: 'עורך דין', 'הר געש', 'פסי האטה' ועוד. אך צירופים אלו הם כאין וכאפס לעומת הצירופים היצירתיים שנהגו בלשוננו בתקופת ההשכלה והתחיה, ובהם 'כסף חי', 'נשים באוהל' ו'באר מתזת מימיה למרום'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%99%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 20:46:46
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 17:46:46
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94756
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 42365
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-07-06 12:01:16
    [post_date_gmt] => 2020-07-06 09:01:16
    [post_content] => 
1. איזה פועל מהפעלים הבאים אינו קשור לאש?

 	
יָקַד
 	
אָכַל
 	
קָדַח
 	
זָרַח

הפעלים יָקַד, אָכַל וקָדַח קשורים לאש למן התנ"ך: "כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים" (דברים לב, כב). שונה מהם הפועל זָרַח: השמש אומנם זורחת, אבל אש לא. ואף על פי שיש הטועים לחשוב כך – השמש אינה עשויה מאש!
2. מהי צורת היחיד של גֶּחָלִים?

 	
גַּחַל
 	
גֶּחָל
 	
גַּחֶלֶת
 	
אין צורת יחיד לגחלים

צורת היחיד "גֶּחָל" היא גזירה לאחור מוטעית מצורת הרבים. את הצורה גַּחַל אפשר למצוא בלשון הספרותית, אך היא אינה צורת היחיד של גֶּחָלִים. גַּחֶלֶת (במשקל קַטֶּלֶת) היא צורת היחיד של גֶּחָלִים (הסגול בגימ"ל בא במקום פתח לפני החי"ת הגרונית הקמוצה שהיה אמור לבוא בה דגש, והשוו בַּהֶרֶת – בֶּהָרוֹת). גחלת היא אחת מן המילים שמינן נקבה, אך ברבים באה בסיומת ־ִים, כמו שיבולת – שיבולים.
3. מה מקור המילה מדורה?

 	
מן השורש דו"ר המציין עיגול.
 	
מן השורש מד"ר – בגלל הצורך למדר ולהגביל את האש שלא תתפשט.
 	
המילה קשורה לשורש דרד"ר – כי המדורה עלולה להידרדר לשרפה לא נשלטת.
 	
מילה שאולה מן המצרית

המילה מְדוּרָה – ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול – גזורה מן השורש דו"ר שעניינו עיגול.
4. איזו מן המילים איננה נרדפת לתפוחי אדמה?

 	
קרטושקעס
 	
בולבוסין
 	
תפודים
 	
חלגלוגות

אמנם חלגלוגות נשמע מפתה מאוד, אבל מדובר בשם צמח הנזכר במשנה, מאות שנים לפני שתפוחי האדמה, שמקורם באמריקה, נודעו לאנשי העולם הישן. חלגלוגה מזוהה עם רְגֵלַת הַגִּנָּה.

קרטושקעס – מרוסית (קַרְטוֹשְׁקָה = תפוח אדמה), משמשת בעגה העברית לציון תפוחי אדמה חרוכים במדורה. אפשר להזכיר גם את המילה לתפוחי אדמה מיידיש: קרטופלך.

בולבוסין – מילה מלשון חכמים שמשמעותה בצל. מקורה ביוונית (bolbos, בלטינית: bulbus, באנגלית bulb). בספרות ההשכלה החלו להשתמש בה לציון תפוחי אדמה בהשראת המילה "בולבע" (ברבים "בולבעס") ביידיש.

תפוד – מעין ראשי תיבות: תפו(ח) (א)ד(מה), בדומה למילה תפוז (תפוח זהב).
5. איזה משפט אינו נכון?

 	
מן השורש דל"ק הקשור לבעירה נגזר שם המחלה דַּלֶּקֶת.
 	
עֹמֶר ועָמִיר, המציינים עֲרֵמת שיבולים, נגזרו מן השורש ער"ם בשיכול אותיות.
 	
מן המילה אֵפֶר נגזר שם הצבע אָפֹר.
 	
לַהַבְיוֹר הוא הלחם של לַהַב + יוֹרֶה.

עומר ועמיר הן מילים נרדפות לציון אגודת שיבולים, אך אין קשר ביניהן ובין המילה עֲרֵמָה.
המחלה דַּלֶּקֶת נזכרת בתורה לצד קַדַּחַת, ומקובל לפרש את שתיהן על פי משמעות השורשים כמחלות המלוות בחום.
שם הצבע המחודש אפור נקרא כך על שם צבעו של האפר.
לַהַבְיוֹר הוא כלי נשק המצית זרם של נוזל דליק ו"יורה" אש לכיוון מסוים.
6. "קומזיץ" – מילה חביבה במיוחד ששאלנו משפה אחרת. מה פירוש המילה בשפה המקורית?

 	
"על האש" בטורקית
 	
"אש לוהטת" בלאדינו
 	
"בוא שב" ביידיש
 	
"תפוח אדמה" ברוסית

מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: "קום זיץ" הוא "בוא שב". יש אומרים שבשימוש המקורי לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. אנשי הפלמ"ח אימצו אותה לציון הישיבה סביב המדורה, ובמשמעות זו נותרה עד ימינו.
7. מה צורת היחיד של גיצים?

 	
גֵּץ
 	
גִּיץ
 	
גִּצָּה
 	
גֶּצֶת

גֵּץ–גִּצִּים, כמו חֵץ–חִצִּים (חיצים), נֵס–נִסִּים (ניסים) – הצירי בצורת היחיד מקורו בחיריק, והחיריק הזה מופיע בצורות הנוטות ובהן גם בצורת הרבים.
8. מהו רַשָּׁף?

 	
ניצוץ של אש
 	
דרגה במכבי האש
 	
להביור צבאי גדול
 	
שם של עוף דורס

רֶשֶׁף הוא ניצוץ של אש, וכיום בעיקר הבזק האש שנוצר מירי בכלי ירייה. מן המילה רֶשֶׁף נוצר שם הדרגה רַשָּׁף בדרגות מכבי האש (מקבילה לרב־סרן).
9. מרשמלו צלוי הוא מעדן מפתיע בטעמו, אך החלופה העברית שהוצעה לו מפתיעה כפליים. מהי?

 	
גְּמִישׁוֹנִים
 	
קְצִיפֹנֶת
 	
קְצִיפַת קוֹלָן
 	
מִדְבַּק סֻכָּר

קוֹלָן היא מילה מלשון המשנה שמשמעה דבק, בעיקר מקמח (מקורה ביוונית). ואם אתם מעדיפים את המילה מרשמלו – זה בסדר מצידנו.
10. שיפוד או שַׁפּוּד?

 	
שַׁפּוּד
 	
שִׁפּוּד
 	
גם וגם

שתי הצורות תקניות, אך הצורה שִׁפּוּד היא המקובלת, ואילו שַׁפּוּד מיושנת.
11. הינה כמה מילים מדליקות ממש: מַדְלֵק, צִתָּה, גִּפָּרוֹן. התדעו לְאיזה חפץ הוצעו שמות אלו?

 	
גפרור
 	
מתג חשמלי
 	
מצית
 	
מכשיר לליבוי אש

כל המילים הללו הוצעו לגפרור. את המילה גַּפְרוּר חידש מנדלי מוכר ספרים, ואולם המילה אינה מובאת במילון בן־יהודה. מן הסתם ידע בן־יהודה על החידוש, אבל כנראה לא הביאהּ במילונו משום שהעדיף את חידושו שלו – מַדְלֵק.
12. מה ההגייה התקנית למילה קיסם ומה צורת הרבים שלה?

 	
קֵיסָם, קִסְמִין
 	
קִיסָם, קִיסְמִים
 	
קִסֵּם, קִסְּמִין
 	
קֵיסָם, קֵיסָמִים

בעקבות מסורות שונות אפשר למצוא במילונים שלוש צורות של ניקוד למילה קיסם. בסופו של דבר הוחלט באקדמיה ללכת על פי צורת היחיד קֵיסָם (בצירי ובקמץ) כפי שהיא מנוקדת בכתבי היד של המשנה, וממנה לגזור את צורת הרבים קֵיסָמִים. מקסים, לא?
13. לאיזו מילה עברית קשורה המילה הערבית צ'יזבט?

 	
כָּזָב
 	
שָׁבָץ
 	
צְבִיעוּת
 	
אֵימָה

המילה 'צ'יזבט' מקורה בערבית: كَذْبَات (=כּד'בַּאת) = כזבים (משורש המקביל לשורש המילה העברית כָּזָב). בערבית המדוברת בארץ יש ההוגים את האות הראשונה של המילה צ', ומכאן הגיע הצ'יזבט לעברית. באמת!
14. מה היה שמו של מנהיג המרד בתעודות מדבר יהודה?

 	
שמעון בר כוכבא
 	
שמעון בן כוסבא
 	
שמעון בר כוזיבא
 	
שמעון התרסי

שישים ושתיים שנים לאחר חורבן בית המקדש השני שָׁבוּ היהודים להילחם ברומאים. בכתבי הנוצרים, ללא יוצא מן הכלל, מופיע שם המנהיג בר־כוכבא. שלוש שנים לאחר קום המדינה נתגלו בוואדי מורבעאת במדבר יהודה תעודות עבריות קדומות, ובהמשך נמצאו תעודות נוספות בנחל חבר. בתעודות שנמצאו באתרים אלו (ובמקומות נוספים) היו איגרות שכתב שמעון בן כוסבא (גם בכתיבים כוסבה או כושבה, ופעמיים גם שמעון בר כוסבא) או שנשלחו אליו.
15. איך אומרים אש ברבים?

 	
אִשִּׁים
 	
אִשּׁוֹת
 	
שתי הצורות מתועדות בספרות העברית לדורותיה
 	
אין למילה אֵשׁ צורת רבים

אומנם במקרא אין עדות לצורת הרבים של אֵשׁ, וגם בימינו המילה באה בעיקר בצורת היחיד, שהרי 'אש' הוא שם עצם שאינו ספיר. אבל בספרות העברית שלאחר המקרא אפשר למצוא את צורת הרבים אִשִּׁים וגם את צורת הרבים אִשּׁוֹת.
16. מהו שמו התקני של הכלי המשמש לכיבוי אש?

 	
מַטֶּפֶת
 	
מַטְפֶּה
 	
נַטָּף
 	
מַטָּף

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה.
את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה חודשה על פי המשמעות 'כיבוי' שיש לשורש טפ"י (או טפ"א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית.

את המילה מַטָּף קושרים הדוברים לשורש נט"ף.
17. מכבים את האש בזַרְנוֹק או בזַרְנוּק?

 	
זַרְנוֹק
 	
זַרְנוּק
 	
אפשר גם כך וגם כך

המילה זַרְנוּק חודשה על פי המילה הארמית 'זרנוקא' – שמשמעה דלי מים וגם מתקן השקיה. זרנוק הוא צינור להזרמת מים להשקיה או לכיבוי שרֵפה.

הקפידו על הגייה נכונה, גם הקפידו לא להשאיר אש דולקת!
18. שאלת אתגר
כל אחת מן המילים הבאות אפשר לקרוא בשתי צורות (או יותר). לשלוש מהן יש צורה שהמשמעות שלה אינה קשורה לאש, ורק לאחת מהן כל המשמעויות קשורות לאש. איזו היא?

 	
דלק
 	
שרף
 	
בער
 	
להט

לצד הפועל דָּלַק או שם העצם דֶּלֶק אפשר לקרוא דָּלָק – יונק טורף קטן ממשפחת הסמוריים. ונזכיר גם את הפועל דָּלַק במשמעות 'רדף'.

לצד הפועל שָׂרַף וכן שָׂרָף במשמעות נחש (שהכשתו גורמת לתחושת בעֵרה), אפשר לקרוא שְׂרָף – נוזל צָמיג המופרש מצמחים שונים על ידי חיתוך הקליפה.

לצד הפועל בָּעַר אפשר לקרוא בַּעַר – אדם בור וחסר השכלה.

לעומת זאת גם הפועל לָהַט וגם שם העצם לַהַט קשורים לאש.

 
    [post_title] => חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים
    [post_excerpt] => הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-07-09 09:56:39
    [post_modified_gmt] => 2020-07-09 06:56:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42365
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 21522
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-06-01 11:30:15
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:30:15
    [post_content] => 
1. מי חידש את המילה חִידוֹן?
אפשרות ב: התשבצאי הלל הרשושנים.
את המילה חִידוֹן חידש הלשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים.
להרשושנים היו חידושי לשון רבים ויצירתיים, וכמה מהם נעשו חלק בלתי נפרד מלשוננו. למשל: הפיך, חקיין, מחירון, צנחן, רודן, תחקיר, תקרית.
2. מי חידש את המילה סַרְעֶפֶת?
אפשרות ד: שאול טשרניחובסקי.
3. מי חידש את המילה מִלְגָּה?
אפשרות ג: דוד רמז.
4. מי חידש את המילה צַהֲלוּלִים (קולות השמחה "קוּלוּלוּלוּ")?
אפשרות ג: חיים אוליאל.
5. מי חידש את המילים: גַּפְרוּר, כַּנָּר, עֶפְרוֹנִי, נַחְלִיאֵלִי?
תשובה: שלום יעקב אברמוביץ', הוא מנדלי מוכר ספרים.
6. מי חידש את המילים: מִזְחֶלֶת, שַׁבְרִיר, יְבוּא, תְּאוּנָה?
תשובה: חיים נחמן ביאליק.
7. מי חידש את המילים: מְכוֹנִית, עַצְמָאוּת, אֲוִירוֹן, סְבִיבוֹן?
תשובה: איתמר בן אב"י.
ושאלת אתגר: מי חידש את המילה אֶתְגָּר?
תשובה: המילה אֶתְגָּר מזוהה לעיתים עם משה שרת שהרבה להשתמש בה. ואולם שרת עצמו העיד כי לא הוא חידש את המילה כי אם ידידו העורך והמתרגם אפרים ברוידא. המילה אֶתְגָּר קשורה לפועל הִתְגָּרָה ולצירוף 'קָרָא תִּגָּר' (התריס, מחה).

חזרה לחידון
    [post_title] => חידון מי חידש את המילה - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2017-07-05 19:04:04
    [post_modified_gmt] => 2017-07-05 16:04:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21522
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 20888
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2017-04-27 16:24:06
    [post_date_gmt] => 2017-04-27 13:24:06
    [post_content] => מהו גיפרון ומהם זוטא ושלולית? איך קראו בעבר לרכבת ואיך כינו את הסביבון? ואיפה עד היום אפשר למצוא יעקובית, תְּאֵבְדֵּעַ ואמודאי?

מילים רבות השגורות על לשוננו התחרו בתחילת דרכן במילים אחרות בעלות אותה משמעות. היכנסו למצגת ונסו לזהות את משמעותן של המילים המתחרות.

לדפדוף במצגת – לחצו על החץ בצד שמאל של התמונה.

[slideshow_deploy id='20782']
    [post_title] => אז והיום: לפני שהחלטנו
    [post_excerpt] => מהו גיפרון ומהם זוטא ושלולית? איך קראו בעבר לרכבת ואיך כינו את הסביבון? ואיפה עד היום אפשר למצוא יעקובית, תאבדע ואמודאי? מילים רבות השגורות על לשוננו התחרו בתחילת דרכן במילים אחרות בעלות אותה משמעות. היכנסו למצגת ונסו לזהות את משמעותן של המילים המתחרות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%96-%d7%95%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%a0%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-02-26 12:33:01
    [post_modified_gmt] => 2018-02-26 10:33:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=20888
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1006
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2011-05-15 10:39:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-15 07:39:00
    [post_content] => העברית עשירה מאוד בלשונות של אש. נתמקד כאן בשלושה שורשים: שרף, בער ודלק.

לשלוש המילים שְׂרֵפָה, בְּעֵרָה, דְּלֵקָה משקל משותף ומשמעות יסודית משותפת. השתיים הראשונות מקורן במקרא, ואילו השלישית מקורה בלשון חכמים. בלשון ימינו יש ביניהן הבחנה: בְּעֵרָה או בְּעִירָה משמשות בעיקר בהקשר הכימי לציון תהליך התחמצנות המלווה בפליטת חום ואור. מכאן 'חומרי בערה', 'מנוע בערה פנימית', 'מעכבי בערה'. שרפה ודלקה מציינות שתיהן 'בערה מְכַלָּה', והן נבדלות זו מזו במשלב – שרפה היא המילה הרגילה ואילו דלקה משמשת בלשון גבוהה ורשמית.

ומה בנוגע לפעלים? הפועל שָׂרַף (בתנ"ך בדרך כלל בצירוף 'שרף באש') מציין פעולה שתכליתה כילוי של דבר באש, ואילו הִבְעִיר והִדְלִיק מציינים את התחלת הפעולה, כמו הִצִּית. אך גם הם נבדלים זה מזה: הִבְעִיר פירושו 'הצית שרפה', 'העלה באש' (למשל צמיגים), ובמשמעות מושאלת: "הבעיר את האזור" – עורר מלחמה, מהומות וכדומה. הִדְלִיק פירושו 'הצית אש בדבר שנועד לכך' (כגון גפרור ונר), ומכאן גם 'הדליק אור' ואף 'הדליק רדיו' או כל מכשיר חשמלי או אלקטרוני.

בתנ"ך לצד הִבְעִיר (באש) יש בִּעֵר (באש) ויש גם בִּעֵר במשמעות 'חיסל', ונראה שיש קשר בין המשמעויות. מכאן 'ביעור חמץ' בלשון חכמים, ובימינו 'לבער את נגע הסמים' וכדומה. בפועל בָּעַר – 'עלה באש' – חלה התרחבות במשמעות לכיוון המטפורי של כעס, כגון "וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ" (אסתר א, יב), ובימינו בעקבות היידיש גם במשמעות של דחיפות: 'שאלה בוערת', 'עונה בוערת', 'מה בוער'.

מגוון משמעויות עשיר אף יותר נמצא בשם התואר שָׂרוּף: עץ שרוף – שעלה באש; עור שרוף – שנצרב בשמש; אוהד שרוף – נאמן, מעריץ, נלהב (על פי היידיש); שחקן שרוף, מרגל שרוף – שיצא מכלל פעולה, שנתפס, נחשף וכדומה (בהשפעת הערבית).

בפעלים מן השורש דל"ק חלה התרחבות משמעות אל תחום הרגש, בעיקר בלשון העגה: מדליק, נדלק על, דלוק על. תופעה דומה קרתה במילים אחרות הקשורות באש: להוט, נלהב, מתלהב, משולהב.

נתבונן בכמה מילים נוספות מן השורש דל"ק: המילה דֶּלֶק מקורה בספרות חז"ל, ואחד ממשמעיה הוא חומר בערה והסקה. במשנה (שקלים ו, ג) נמנים שערי המקדש ובהם שער הדלק שדרכו הוכנסו העצים למזבח. כיום דלק הוא שם כללי לחומרי בערה וגם כינוי לנוזל בערה להפעלת מנועים. בן־יהודה חידש את המילה מַדְלֵק והגדירהּ: "כעין בדים דקים של עץ מצֻפּים בקצה אחד בחֹמר מתלהב בחִכּוך". אולם המילה לא נקלטה, ובמקומה משמש גפרור, חידושו של מנדלי מוכר ספרים. במשקל פָּעִיל יש דָּלִיק (=שנדלק בקלות) ולצדו מִתְלַקֵּחַ באותה משמעות. המחלה דַּלֶּקֶת נזכרת כבר בתורה לצד קַדַּחַת, ומקובל לפרש את שתיהן על פי משמעות השורשים כמחלות המלוות בחום. בימינו דַּלֶּקֶת היא תגובה של הגוף לזיהום ועוד המלווה בחום ובאדמומיות.

לשונות של אש נקשרות לעתים קרובות לתיאור של עיניים בגוני משמעות שונים, למשל 'עיניים דולקות' (להבדיל מ'עיניים דלוקות'), 'עיניים בוערות', וכן גם 'עיניים רושפות', 'עיניים יוקדות'. ולקראת ל"ג בעומר נזכיר את העיניים השורפות ממש של ר' שמעון בר יוחאי ובנו: כשיצאו מן המערה לאחר שתים־עשרה שנה של לימוד תורה בתנאי סגפנות, וראו אנשים חורשים וזורעים, אמרו: 'מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה?!' כל מקום שנתנו עיניהם נשרף. יצתה בת קול ואמרה להן: 'להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם!' (בבלי שבת לג ע"ב).
כתבו: רונית גדיש ותמר כץ
קובץ מעוצב (להדפסה)
    [post_title] => לשונות של אש
    [post_excerpt] => העברית עשירה מאוד בלשונות של אש. נתמקד כאן בשלושה שורשים: שרף, בער ודלק.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a9
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-05-27 10:33:56
    [post_modified_gmt] => 2024-05-27 07:33:56
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1006
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)