WP_Post Object
(
    [ID] => 94760
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-23 17:32:52
    [post_date_gmt] => 2024-06-23 14:32:52
    [post_content] => בית קפה, בית מרקחת ובית קולנוע הם כולם בניינים של ממש. אך בתקופת ההשכלה שימשה בלשוננו המילה 'בית' שימוש חופשי בהרבה: אם לציון חדרים – כגון בית מבשלים, ואם לציון פריטי לבוש ואביזרים – כגון בתי עיניים.
[presto_player id=94750]
    [post_title] => יוצאים מהבית
    [post_excerpt] => בית קפה, בית מרקחת ובית קולנוע הם כולם בניינים של ממש. אך בתקופת ההשכלה שימשה בלושננו המילה 'בית' שימוש חופשי בהרבה: אם לציון חדרים – כגון בית מבשלים,  ואם לציון פריטי לבוש ואביזרים – כגון בתי עיניים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%99%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 20:48:52
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 17:48:52
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94760
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 51954
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2021-06-28 10:41:57
    [post_date_gmt] => 2021-06-28 07:41:57
    [post_content] => 
בישיבתה של מליאת האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בי"א בתמוז תשפ"א, 21 ביוני 2021 (ישיבה שעא), אושר להשתמש במילה גרב בנקבה לצד השימוש בזכר, ונקבע הצירוף הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר תמורת ADHD
 

לאחר שנים של התלבטות החליטה האקדמיה לאשר את השימוש במילה גֶּרֶב במין נקבה לצד מין זכר.

המילה הופיעה לראשונה בדפוס במודעות בעיתונו של אליעזר בן־יהודה "הצבי" עוד בשנת תרמ"ה (1884), ואומנם החידוש מיוחס לו אף שבמילונו הוא אינו מסמן את המילה כחידושו. במילון עצמו הערך בא בניקוד גָּרָב ומושווה למילה בערבית (גֻ'רַאבּ). לעומת זאת ב"מלון עברי" שפרסם בן־יהודה כעשר שנים קודם לכן (תרס"ג–1903) המילה מנוקדת: גֶּרֶב. מין המילה הוא זכר.
בשתי מהדורות של מילון גרזובסקי–ילין – משנת תרע"ט (1919) ומשנת תרפ"ז (1927) – צוין שמין המילה גֶּרֶב נקבה. ואולם במילונים אחרים מאז ועד היום – בעקבות בן־יהודה – מין המילה נקבע בזכר, וכך גם במילונים המקצועיים של האקדמיה.
כידוע בפי רוב הדוברים המילים 'גרב' ו'גרביים' משמשות בלשון נקבה (גם ביחיד, שלא כמכנסיים וכדומה), כנראה בהשפעת נעליים ורגליים. כבר הלשונאי יצחק אבינרי סבר שמאחר שמדובר במילה חדשה כדאי שמינהּ יהיה נקבה (אף שרוב השמות במשקל זה הם זכר), והוא אף מונה שלושה טעמים לדבר: (א) רבים גם השמות במשקל הזה שמינם נקבה (כגון ארץ, אבן, גפן, נפש, חרב, עצם); (ב) סמיכות הגרב לנעל ולרגל; (ג) השימוש הנהוג. הוא אף הביא ראיה מֵרשימה שהתפרסמה עוד בניסן תרס"ד (1904) ב"עולם קטן": "סורגת גרבים... גרב אחת... גרב שניה" (יד הלשון, עמ' 99–100).
בעבר נדונה השאלה בוועדת הדקדוק כמה פעמים, והוועדה נמנעה מלשנות את מה שמקובל במילונים, אך עתה הוחלט שאין סיבה של ממש לאסור את השימוש הרוֹוח במילה גרב גם במין נקבה. המורגלים להשתמש במילה במין זכר יוכלו כמובן להמשיך בדרכם.

לפי בקשת עמותת קווים ומחשבות ובתמיכת עשרות אנשי מקצוע בכירים הוחלט לקבוע את הצירוף הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר תמורת המונח ADHD (המונח המלא באנגלית: attention deficit and hyperactivity disorder). בעיקר היה חשוב לאנשי המקצוע להוציא מן השימוש השגור את הצירוף "הפרעת קשב וריכוז".

עוד החליטה האקדמיה בעניין נטיית הפועל חָיָה: לצד הנטייה על דרך פועלי ל"י (ל"ה) –חָיָה, חָיְתָה, חָיוּ (במלרע, כמו הָיָה, הָיְתָה, הָיוּ) – אפשר להטות את הפועל בעבר בגוף השלישי על דרך פועלי ע"ע (הכפולים): חַי, וכן חַיָּה וחַיּוּ (במלעיל).

כמו כן הוחלט להבחין בניקוד בנטיית המילה 'עוד' בין נסתר למדברים: עוֹדֶנּוּ (או עוֹדוֹ) – נסתר; עוֹדֵנוּ – מדברים.

ראו עוד כאן.

 
    [post_title] => החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (תמוז תשפ"א, יוני 2021)
    [post_excerpt] => בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית אושר להשתמש במילה גֶּרֶב בנקבה לצד השימוש בזכר ונקבע הצירוף הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר תמורת ADHD.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%96-%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-07-19 13:40:13
    [post_modified_gmt] => 2021-07-19 10:40:13
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51954
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 21750
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-06-15 12:35:15
    [post_date_gmt] => 2017-06-15 09:35:15
    [post_content] => 

1. אָח (תנור)
אפשרות ב: נקבה
ככתוב בירמיהו לו, כב: "וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת".
2. בוהן
אפשרות ב: נקבה
כך נקבע בהחלטות האקדמיה בדקדוק.
3. גרב
אפשרות ג: זכר ונקבה
עדכון: בתמוז תשפ"א, יוני 2021, הוחלט שלצד השימוש במילה במין זכר אפשר להשתמש במילה במין נקבה. ראו כאן: בהחלטות האקדמיה בדקדוק.
4. סכין
אפשרות ג: זכר ונקבה
במשנה ובתוספתא מין המילה נקבה, כגון "נפלה סכין ושחטה" (משנה חולין ב, ג), ועל פי זה יש המעדיפים לנקוט גם בימינו לשון נקבה בסכין. אך בתלמוד סכין גם זכר, כגון "סכין שנפגם" (בבלי זבחים פח ע"א).
5. עט
אפשרות א: זכר
בתהלים מה, ב נאמר: "לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר", אך ייתכן מאוד ששם התואר מָהִיר מוסב על הסופר ולא על העט. מכל מקום בספרות ימי הביניים עֵט הוא זכר, וכך גם לפי כל המילונים.
6. קלפי
אפשרות ב: נקבה
ככתוב במשנה: "וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת" (יומא ג, ט).
7. פָּנִים
אפשרות ג: זכר ונקבה
בלשון המקרא בדרך כלל זכר, כגון "רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר" (משלי כה, כג). בלשון חז"ל בדרך כלל נקבה, כגון "שמאי אומר... והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" (משנה אבות א, טו). להרחבה: שני פנים או שתי פנים.
8. חניכיים
אפשרות ב: נקבה
כך נקבע בהחלטות האקדמיה בדקדוק. וכך נכתב על המילה בידיעון האקדמיה "אקדם" (גיליון 19): המילה מקורהּ בלשון חז"ל, ואולם מספרות זו אין ללמוד על המין הדקדוקי שלה. דעות בעלי המילונים חלוקות, וגם במילוני האקדמיה אין אחידות. מאגר הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי מלמד גם הוא על שימוש לא אחיד: למשל, מנדלי (בספרו תולדות הטבע, ג) נוקט לעיתים לשון זכר ולעיתים לשון נקבה. מכיוון שיש מגמה בציבור לראות בשמות זוגיים מין נקבה (גם שלא על פי התקן), ומכיוון שרוב שמות האיברים הזוגיים הם בנקבה, ומכיוון שאין עדות מכריעה במקורות – הוחלט לקבוע את מין המילה נקבה.
9. מותניים
אפשרות א: זכר
ככתוב: "מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים" (שמות יב, יא).
10. משקפיים
אפשרות א: זכר
חפצים בסיומת הזוגי ־ַיִם המורכבים משני איברים זהים – רובם ככולם מינם הדקדוקי זכר: אופניים, משקפיים, מכנסיים, מספריים. לדוגמה: אופניים חדשים, משקפיים אופנתיים, מכנסיים ארוכים, מספריים חדים.
11. חִבְרוּת
אפשרות א: זכר
להרחבה: חִבְרוּת זכר או נקבה
12. כיריים
אפשרות ב: נקבה
זוהי צורת הזוגי של כִּירָה. להחלטת האקדמיה.
13. מחבת
אפשרות ב: נקבה
על פי המקרא: "וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל, וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר..." (יחזקאל ד, ג). לפי זה: מחבת עמוקה, מחבת חשמלית.
14. נֹגַהּ
אפשרות א: זכר
להרחבה: לשפוך אור על נוגה
15. צומת
אפשרות א: זכר
כגון 'צומת מרומזר', 'הצומת הקרוב'. להרחבה: צומת זכר או נקבה?
16. מצלתיים
אפשרות ב: נקבה
להחלטת האקדמיה
17. אי־הבנה
אפשרות ב: נקבה
כגון אי־הבנה מצערת. לתחיליות אין מין דקדוקי משלהן, ולכן מינו של הצירוף נקבע על פי שם העצם. ראו בתשובה: אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?
18. קורות חיים
אפשרות א: זכר
להחלטת האקדמיה


חזרה לחידון
    [post_title] => חידון זכר או נקבה - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-07-22 16:44:04
    [post_modified_gmt] => 2021-07-22 13:44:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21750
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 1011
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-06-12 11:37:00
    [post_date_gmt] => 2011-06-12 08:37:00
    [post_content] => פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה ויקרא טז, ד) ואף שׂק (לדוגמה יונה ג, ה) ושריון (שמואל א יז, ה).[1]

לצד לבישת הבגד אפשר גם לעטות אותו, וכך אנו קוראים בתיאורו של שמואל מפי בעלת האוב: "אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל" (שמואל א כח, יד). ובימינו עוטים כפפות (או לובשים אותן).

פועל כללי אחר – במיוחד לאביזרי לבוש – הוא שָׂם: במקרא אפשר לשים מצנפת על הראש (ויקרא ח, ט) או כתר בראש (אסתר ב, יז), רְביד זהב על הצוואר (בראשית מא, מב) ואף נעליים ברגליים (יחזקאל כד, יז).

ואולם העברית מתאפיינת גם בפעלים מיוחדים לפריטי לבוש ולאביזרי לבוש, ובכך היא שונה מן האנגלית, שבה לכל פריטי הלבוש וההנעלה, אפילו לתכשיטים ולאיפור, יש רק שני פעלים: האחד – to put on – לפעולת הלבישה, והשני – to wear  – למצב של 'היות לבוש'.

במקורותינו את הנעליים, את הסנדלים ודומיהם רגילים לנעול; את החגורה, האבנט, האפוד (ואף השק שעל המותניים) לחגור; את האֵזור (מעין חגורה) לֶאֱזור (כגון וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו" – מלכים א כב, ח); ותכשיטים נוהגים לענוד או לַעדות (מלשון עֲדִי, כגון "כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב" – ירמיהו ד, ל); את התפילין מניחים, ובציצית ובטלית מתעטפים.

הגיוון בפועלי הלבישה מוצא את ביטויו בויקרא טז, ד: "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף", וכן בדברי יחזקאל (הפעם פועלי הלבשה): "וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ [כלומר נעליים מעור תחש], וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי. וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי, וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ" (יחזקאל טז, י–יא).

לפיכך גם בימינו נעליים, סנדלים או מגפיים נועלים, חגורה חוגרים, תכשיטים (ובכללם שעון) עונדים, עניבה עונבים (הפועל ענב – מלשון חכמים), ואת המשקפיים, המשתפּלים משני צידי האף כמו רגליו של הרוכב על חמור או על אופַנּוע, מרכיבים.[2]

ומה בדבר הכובע? בעבר היו מקובלים כיסויי ראש מבד כעין תחבושת ועל כן חבשו אותם, כלומר כרכו אותם סביב הראש (השוו: "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" ביחזקאל כד, יז – פאר בהקשר זה הוא סוג של כיסוי ראש). מכאן השימוש המורחב היום בפועל חָבַשׁ לכיסויי הראש בכלל. אבל בלשון חכמים גם כובעים לובשים: "לוי כנגד מלכות יון... אֵילו לובשי כובעים ואֵילו לובשי קסידס" [כלומר קסדות] (בראשית רבה צט, פסקה ב).

המילה גֶּרֶב חדשה בעברית. בן־יהודה במילונו מביא את הצורה גָּרָב (במשמעות גֶּרֶב) ואומר כי היא נהוגה בדיבור העברי בארץ ישראל ושהיא כבר משמשת בעיתונים. ואומנם לראשונה היא הופיעה במודעות בעיתונו של בן־יהודה "הצבי" עוד בשנת תרמ"ה (1885). חידוש המילה מיוחס לבן־יהודה עצמו – על פי מילה קרובה בערבית (גַ'וְרַבּ).

ומה עושים בגרביים? כמובן, כמו כל פריט לבוש, אפשר ללבוש אותם. אבל דוברי העברית גזרו מן הגרב גם פועל מיוחד – גָּרַב – אולי בהשפעת נָעַל (נעליים). היו שראו בו חידוש מיותר והקפידו להמשיך ללבוש גרביים, והיו שאימצוהו בחום והקפידו לגרוב גרביים. ברור כי אין צורך ולעיתים אי אפשר לעשות כן בכל אחד מפריטי הלבוש – למשל לא נֹאמר 'למעול מעיל', 'לכנוס מכנסיים' או 'לחלוץ חולצה', אבל הפועל גָּרַב לא היה תפוס לפעולה אחרת, ויכול לשמש את גורבי הגרביים לצד לובשיהם.

_____________________
[1] ובספרות חז"ל יש שלובשים גם נעליים, למשל: "לא ילבש אדם מנעלים וסנדלים חדשים אלא אם כן הילך בהן מבעוד יום" (ירושלמי סנהדרין י:א, כח ע"א).
[2] אפשר להרחיב את השימוש בפועל הִרְכִּיב גם לאביזרים ומכשירים אחרים כמו עדשות מגע, אוזניות ומכשירי שמיעה. כמובן גם הפועל שָׂם יפה לאביזרים ומכשירים אלו.
    [post_title] => ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%9c%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 22:47:49
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 19:47:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1011
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 77
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-05 13:29:59
    [post_date_gmt] => 2010-10-05 11:29:59
    [post_content] => רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?

השמות האלה הם ממין זכר:

 	
צומת, וברבים צְמָתִים, ולפי זה: צומת מרומזר, הצומת נחסם לתנועה ואי אפשר לעבור בו.
 	
עט, וברבים עטים, ולפי זה: עט נובע, העט החדש שקיבלתי אבד.

השמות האלה הם ממין נקבה:

 	
כיכר, וברבים כיכרות (במשמע שטח פתוח בעיר), ולפי זה: כיכר רחבה, הכיכר הומָה אדם.
 	
מחבת, וברבים מחבתות, ולפי זה: מחבת עמוקה, מחבת חשמלית.

חפצים בסיומת הזוגי ־ַיִם המורכבים משני איברים זהים – רובם מינם הדקדוקי זכר: אופניים, משקפיים, מכנסיים, מספריים. לדוגמה: אופניים חדשים; משקפיים אופנתיים; מכנסיים ארוכים; מספריים חדים.

שמות אחדים מינם זכר או נקבה, כפי שעולה מן התיעוד בספרות העברית לדורותיה. למשל:

 	
סכין: בלשון חז"ל בעיקר נקבה, ובימינו נקבה וגם זכר.
 	
מטבע:  בלשון חז"ל כמעט תמיד זכר, בספרות ימי הביניים ובספרות העברית החדשה – גם נקבה. ויש המעדיפים לשון זכר על פי לשון חז"ל ועל פי משקל המילה.
 	
רוח, שמש, דרך, תהום: בלשון המקרא – זכר ונקבה; בימינו בעיקר נקבה.
 	
כיכר (לחם): בלשון המקרא – נקבה; בלשון חז"ל – זכר ונקבה; בימינו – בעיקר נקבה.
 	
פנים: בלשון המקרא – זכר; בלשון חז"ל – בדרך כלל נקבה; בימינו זכר ונקבה.
 	
שדה:  בלשון המקרא – זכר; בלשון חז"ל – נקבה; בימינו – זכר.
 	
כוס: בלשון המקרא – נקבה; בלשון חז"ל – זכר; בימינו – בעיקר נקבה.
 	
גרב: בתמוז תשפ"א (יוני 2021) הוחלט שמין המילה הוא זכר וגם נקבה. לפי זה: גרב אחד או גרב אחת, גרביים אדומים או גרביים אדומות.

    [post_title] => מינם הדקדוקי של שמות אחדים
    [post_excerpt] => רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-03-09 09:43:05
    [post_modified_gmt] => 2022-03-09 07:43:05
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=77
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)