הדף בטעינה

על המילה בּוֹרְחָנוּת

במילון

 (ללא ניקוד: בורחנות)
מיןנקבה
שורשברח
נטייה לכל הנטיות

הגדרה

  • נטייה לברוח מן המציאות ולהסיח את הדעת מעניינים מעיקים או מן השגרה, בעיקר על ידי בילויים ובידור (בלועזית: אֶסְקֶפִּיזְם)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

נער בתנוחת מדיטציה והכיתוב: מדיטציה? בוננות

מילים שוות לכל נפש

WP_Post Object
(
    [ID] => 5605
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2014-05-06 10:03:43
    [post_date_gmt] => 2014-05-06 07:03:43
    [post_content] => 

בעת, עקה, חישכון, ציימנות, פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות, שלומות

בַּעַת (פוֹבְּיָה)

בעת הוא פחד מוגזם ממצב מסוים או מנוכחות של דבר מסוים, פחד שאינו תואם את המציאות. לעיתים הבעת מלֻווה בהתקף חרדה ואף בתבהלה (פניקה). סוגי בעת מוכרים: בַּעַת גבהים, בַּעַת סֶגֶר (קלאוסטרופוביה). המילה 'בעת' לקוחה מלשון הפיוט ומשמעותה כמשמעות המילה המקראית בְּעָתָה. המילים בַּעַת ובְעָתָה מצטרפות לקבוצה לא קטנה של מילים בעברית שמשמען פחד, ולכל אחת מהן גוֹן־משמעות ייחודי: אימה, בהלה, בַּלָּהָה (למשל בצירוף 'חלום בלהות'), ביעותים, חלחלה, חרדה, יִרְאָה, מורא, חִיל, מָגוֹר, חַת (בביטוי 'ללא חת') ועוד, ואף צירופים כמו מוֹרֶך לב ופיק ברכיים. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד (1994).

עָקָה (סְטְרֵס)

עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת במקרא: "אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה, מִקּוֹל אוֹיֵב, מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע" (תהלים נה, ג–ד). משמעו היסודי של השורש עו"ק הוא לחץ והכבדה. משמע זה מצוי גם במילים אחרות מאותו השורש: הֵעִיק ומוּעָקָה מן המקרא ותְעוּקָה המחודשת. גם הביטוי הארמי "דא עקא" (=זו הצרה) קשור לשורש זה. השורש עו"ק מקביל לשורש צו"ק (הציק, מצוקה). המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

חִשָּׁכוֹן (בלקאאוט)

חישכון הוא איבוד זיכרון רגעי, לרוב בשל לחץ או חרדה. מושג זה מוכר בהקשר של חרדת בחינות: "באמצע הבחינה היה לי חישכון ולא זכרתי את התשובה". המילה נוצרה על פי מילים אחרות שמשמען פגע ומחלה, כמו עִוָּרוֹן, שִׁגָּעוֹן, וכן החידושים אִדָּשׁוֹן (אפתיה), שִׁגָּרוֹן (רימטיזם), טֵרָדוֹן (אובססיה). המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

צַיְמָנוּת (אנורקסייה)

כשחיפשה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה חלופה לאנורקסייה העלה חבר הוועדה הבקיא בספרות התלמוד את הביטוי "בתולה ציימנית" שבתלמוד הירושלמי. ציימנית היא מי שמרבה לצום (כמו ביישנית – נוטה להתבייש). בתלמוד מדובר באישה צעירה הגוזרת על עצמה צומות – אומנם לא מן הסיבות של התקופה המודרנית אלא מסיבות דתיות. משם התואר "ציימנית" נוצר השם המופשט "ציימנות". את המילה ציימנות אימצה הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ז (2006).

בּוֹרְחָנוּת (אסקפיזם)

בורחנות היא נטייה לברוח מן המציאות ומשִׁגרת החיים בעזרת שקיעה בדמיונות, בידור ובילוי. לפועל המקראי בָּרַח יש כמה נרדפים: נִמְלַט, נָס (שניהם רווחים במקרא), וכן חָמַק (פעם אחת במקרא). ואולם בימינו הפועל הרגיל והנפוץ הוא בָּרַח, כנראה בעקבות לשון חז"ל. כך נוצר הצירוף 'לברוח מן המציאות' וממנו בורחנות. המילה בּוֹרְחָנוּת שקולה במשקל המילים סוֹבְלָנוּת, תּוֹקְפָנוּת. שמות התואר הם בורחן (אסקפיסט) ובורחני (אסקפיסטי), בדומה לסובלן, תוקפן, סובלני, תוקפני המונח אושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)

פַּרְצָנִי (אימפולסיבי)

פרצני הוא תואר לאדם שפעולתו נובעת מהתפרצות של רגש, דחף וכדומה. שם העצם הוא פַּרְצָנוּת (אימפולסיביות). השורש פר"ץ שייך לקבוצה גדולה של שורשים הפותחים באותיות פר ומשותפת להם המשמעות של פיזור, שבירה ופירוק: פרא (פֶּרֶא), פרד (הפריד), פרז (פרזות), פרח (הפריח שמועה), פרט (פָּרַט כסף), פרך (פריך = שביר), פרם, פרס (=חתך פרוסה), פרע (פרוע), פרץ, פרק (פֵּרוּק), פרר (לפורר). לפועל פָּרַץ מגוון משמעויות הקשורות כולן במשמעות הבסיסית האמורה: הָרַס ("עת לפרוץ ועת לבנות", קהלת ג, ג), התפשט ("ופרצת ימה וקדמה", בראשית כח, יד), נכנס בכוח (פרץ לבית), הביע רגש עז בבת אחת (פרץ בבכי). למשמעות אחרונה זו שייך התואר פרצני. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

הֲנִיעָה (מוטיווציה, מוטיבציה)

הניעה היא מכלול הגורמים – המודעים והלא מודעים – המביאים את הפרט לפעול, להשיג מטרה, להתנהג בצורה מסוימת. גורם מסוים לפעולה הוא מֵנִיעַ (ובלעז: דרייב). המילה הניעה היא צורת משנה של שם הפעולה הֲנָעָה. הֲנִיעָה נוצרה בדומה למילה הֲסִבָּה – צורה עתיקה המביעה את פעולת ההֲסָבָה בליל הסדר. הצורה הניעה נבחרה כדי לייחדה מן הנעה, שהיא מילה כללית, אף כי לפעמים משתמשים בה במשמעות של מוטיווציה. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

תְּסוּגָה (רגרסיה)

תסוגה היא חזרה להתנהגות האופיינית לשלב התפתחות מוקדם יותר מן השלב שבו האדם מצוי, בעיקר בעת משבר וקשיים בהתמודדות. תסוגה היא סוג של מנגנון הגנה: השיבה לשלב מוקדם ומוכר מקנה תחושת ביטחון. המילה תסוגה בנויה על דרך מילים כמו תשובה, תגובה, תקומה, תנועה, תמורה, וכמותן היא שייכת לשורשי ע"ו, כפי שמוכיח הפועל נָסוֹג (הנו"ן שייכת לבניין נפעל). תסוגה היא סוג מסוים של נסיגה (מילה שמשתמשים בה לפעמים גם במשמעות של רגרסיה). במילה נְסִיגָה הנו"ן הפכה לחלק מן השורש. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

בּוֹנְנוּת (מדיטציה)

נער בתנוחת מדיטציה והכיתוב: מדיטציה? בוננותאת המילה בּוֹנְנוּת קבעה האקדמיה תמורת מדיטציה לאחר שהחל שימוש בה במשמעות זו בקרב אחדים מן העוסקים בתחום. המילה בוננות קשורה למילה התבוננות – שילוב של הסתכלות והבנה, ואכן מדיטציה היא תרגול של התבוננות פנימית. המילה בּוֹנְנוּת שקולה במשקל המילים כּוֹנְנוּת, עוֹרְרוּת, רוֹמְמוּת, שׁוֹבְבוּת, שׁוֹטְטוּת. בעבר קבעה האקדמיה את המילה בּוֹנְנוּת תמורת insight, אך לאחרונה הוחלט לאמץ לעניין זה את המילה תּוֹבָנָה הרווחת בציבור.

שְׁלוֹמוּת (well-being)

שלומות מציינת מצב של רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פיתוח מודעות עצמית ועוד. המילה שלומות גזורה מן המילה שָׁלוֹם, והכוונה לשלום הגוף והנפש וגם לשלמותם. את המילה הציעה מלכה זמלי. המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

[post_title] => מילים שוות לכל נפש [post_excerpt] => איך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה? על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a0%d7%a4%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-11-07 14:36:43 [post_modified_gmt] => 2023-11-07 12:36:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5605 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה? על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 100

למד לשונך 100

WP_Post Object
(
    [ID] => 7035
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-10-14 16:18:06
    [post_date_gmt] => 2013-10-14 13:18:06
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013)
    [post_title] => למד לשונך 100
    [post_excerpt] => חלופות עבריות שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013): בּוֹנְנוּת, בּוֹרְחָנוּת, סֶבֶב, תְּקוּפַת כְּהֻנָּה או כְּהֻנָּה, סִסְמָה, אֲבִיזְרֵי אָפְנָה, רְשִׁימַת הַשְׁמָעָה, נַפְנַף.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-100
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:47:23
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:47:23
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7035
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

חלופות עבריות שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013): בּוֹנְנוּת, בּוֹרְחָנוּת, סֶבֶב, תְּקוּפַת כְּהֻנָּה או כְּהֻנָּה, סִסְמָה, אֲבִיזְרֵי אָפְנָה, רְשִׁימַת הַשְׁמָעָה, נַפְנַף.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום של גולדה מאיר

אושרו מילים ומונחים, וכן השימוש בצורות נקבה כגון רֹאשָׁה (תשע"ג, 2012)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9148
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-11-20 12:05:22
    [post_date_gmt] => 2012-11-20 10:05:22
    [post_content] => 

בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ז במרחשוון תשע"ג (12 בנובמבר 2012) אושרו מילים בשימוש כללי ורשימות מונחים שונים וכמה ענייני דקדוק.

מילים ומונחים שונים

מליאת האקדמיה אישרה כמה מילים בשימוש כללי: לצד בּוֹרְחָנוּת לאסקפיזם נקבעו בּוֹרְחָן לאסקפיסט ובוֹרְחָנִי לאסקפיסטי. כמו כן הוחלט לייחד את המילה בּוֹנְנוּת (שנקבעה בעבר תמורת insight) למדיטציה; הפועל: בּוֹנֵן; מודט (מי שעוסק במדיטציה) הוא בּוֹנָן. האקדמיה החליטה שלא לחדש מילה מיוחדת ל"סלוגן" אלא להמליץ על המילה הוותיקה סִסְמָה כשהיא לעצמה או  בצירופים כגון ססמת בחירות, ססמת פרסומת.

עוד החליטה האקדמיה שכיסוי המתברג על צוואר הבקבוק יכול להיקרא הן מִכְסֶה מִתְבָּרֵג הן פְּקָק מִתְבָּרֵג. התקליטור הקרוי די־וי־די הוא תַּקְלִיטוֹר חֹזִי (או תקליטור וידאו). כמו כן אושרו כמה מילים ומונחים הרווחים בשימוש: הוֹפְכִי (במתמטיקה); רְשִׁימַת הַשְׁמָעָה (playlist); כּוֹנַן תַּקְלִיטוֹרִים (במחשב); נַגָּן (player) – בהקשר זה חשוב להדגיש כי הפועל ושם הפעולה יותאמו להקשר, כגון 'השמעת מוזיקה','להפעיל תכנה', 'הַצג סרט' (ולא "לנגן סרט" וכדומה).

מונחי הדברה ורשימה משלימה למונחי התקשורת

מליאת האקדמיה אישרה את מונחי ההדברה – פרק משלים למילון למונחי איכות הסביבה שאושר בשנת תשע"א (2011), וכן אושרה רשימה משלימה למונחי תקשורת ההמונים, ובה המילה מִצְלָם לשוֹט.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

האקדמיה החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר), 'משנה' – המשנָה לנשיא בית המשפט העליון (בריבוי: מִשְׁנוֹת)".

המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, פרצה את הדרך, וכעת באופן רשמי ובאישור האקדמיה ללשון העברית אפשר ליצור צורות נקבה לכל תפקיד, תואר ודרגה שנושאת אישה. משמעות ההחלטה שהתקבלה בישיבה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון היא שמעתה אפשר לקרוא לאישה המכהנת בתפקיד ראש הממשלה – רֹאשַׁת ממשלה, לאישה המכהנת כראש עיר - ראשת עיר (ובריבוי: רָאשוֹת עיר), וכאמור כל אישה המשמשת משנה (לנגיד, לנשיא או ליו"ר) תוכל מעתה להיות – המשנָה (ובריבוי: מִשְׁנוֹת).

בעקרון השוויון בשמות התואר לא פסחה האקדמיה גם על הדרגות הצבאיות ונתנה למעשה תוקף גם לשמות דרגות צה"ליות כמו רב־טוראית, רבת סרן או תת־אלופה.

המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון רונית גדיש מסבירה כי בעברית לאורך הדורות נוצרו צורות נקבה לשמות המציינים תפקידים ושמות תואר המיוחסים לנשים, כגון מלכה, נביאה, רבנית ושַׁלּיטה, וגם בימינו ישנן מילים רבות המתארות תפקידי נשים: חשבת, ספרית, חזאית, שדרנית, שגרירה, אלופה, פרקליטה, כוכבת, קנצלרית, מנכ"לית ועוד. לכן ברוח זו אין האקדמיה רואה כל טעם לפגם ביצירת צורות נקבה לכל תואר ותפקיד אם וכאשר ייווצרו בפי הדוברים עברית.

בתחום הדקדוק אושרו עוד כמה החלטות שהציעה ועדת הדקדוק של האקדמיה:

  • נקבעו כללים המסדירים את ניקודם ואת נטייתם של ראשי תיבות ההגויים כתיבה אחת.
  • נקבעו כללים לנטיית פעלים במגזרת פ"י בבניין קל. החידוש העיקרי הוא בקביעת הנטייה של הפועל יָזַם: אֶזֹּם תִּזֹּם, יְזֹם, לִזֹּם – על דרך פעלים מגזרת פ"נ, בדומה לפעלים יָצַר ויָצַק: אֶצֹּר תִּצֹּר, לִצֹּר; אֶצֹּק תִּצֹּק.

> החלטות נוספות תוכלו למצוא במדור החלטות האקדמיה.

[post_title] => אושרו מילים ומונחים, וכן השימוש בצורות נקבה כגון רֹאשָׁה (תשע"ג, 2012) [post_excerpt] => מליאת האקדמיה אישרה כמה מילים בשימוש כללי, וכן אושרו מונחי ההדברה ורשימה משלימה למונחי תקשורת ההמונים. בתחום הדקדוק אושרו עוד כמה החלטות שהציעה ועדת הדקדוק של האקדמיה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%94%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%91%d7%9b%d7%96-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-14 00:35:35 [post_modified_gmt] => 2020-09-13 21:35:35 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9148 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מליאת האקדמיה אישרה כמה מילים בשימוש כללי, וכן אושרו מונחי ההדברה ורשימה משלימה למונחי תקשורת ההמונים. בתחום הדקדוק אושרו עוד כמה החלטות שהציעה ועדת הדקדוק של האקדמיה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


בּוֹרְחָנוּת
לרשימה המלאה