הדף בטעינה

על המילה בָּרוּר

במילון

 (ללא ניקוד: ברור)
חלק דיברשם תואר
בניין קל פעול
שורשברר
נטייהבְּרוּרָה

הגדרה

  • שנתפס בקלות בחושים או בשכל
  • נבחר (סביל של בּוֹרֵר) (ספרותי)
  • בָּרוּר, בְּרוּרוֹת (תואר הפועל) בבירור

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

בשדות הבר מטבע לשון בכל יום!

בַּר לֵבָב, מָה לַתֶּבֶן אֶת הַבַּר, בַּר הָכֵי, בַּר מִנַּן

WP_Post Object
(
    [ID] => 5279
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2014-07-06 11:12:02
    [post_date_gmt] => 2014-07-06 08:12:02
    [post_content] => 

ילד נשען על קיר עם סימני שאלה והכותרת כמה משמעויות שונות? ברבַּר לֵבָב (בר = נקי)

'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר כאן פירושו 'נקי', טהור', 'צח' – מן השורש בר"ר הקרוב לשורש בה"ר. הקשר בין שני השורשים מתבטא למשל בקרבת המשמעות של שמות התואר בָּהִיר ובָרוּר.

מָה לַתֶּבֶן אֶת הַבַּר (בר = תבואה)

'מה לתבן את הבר' הוא ביטוי המותח ביקורת על חיבור בין דברים שאינם ראויים לבוא יחד, כגון עיקר וטפל, טוב ורע וכדומה. תֶּבֶן הוא הקש שנקצץ בדיש, ואילו בַּר פירושו תבואה, גרגירי הדגן (כמו בשיר "מלאו אסמינו בר"). מקור הביטוי בספר ירמיהו (כג, כח). בַּר במשמעות זו מיוחסת לשורש בר"ר. להרחבה: ניבים מתנובת השדה

בַּר הָכֵי (בר = בן)

'בר הכי' הוא מומחה לדבר, ידען המתמצא בתחום מסוים. מקור הביטוי בארמית של התלמוד הבבלי ותרגומו המילולי 'בן כך'. ביטוי קרוב הוא 'בַּר סַמְכָא' – אדם בעל סמכות וידיעה בנושא. המילה הארמית בַּר מקבילה למילה העברית בֵּן, והיא מוכרת מצירופים כגון 'בר מצווה', 'בר מזל', 'בר אוריין' (מילולית 'בן תורה' ובהרחבה מלומד, משכיל). בעברית החדשה מילה זו משמשת הרבה להבעת תכונה אפשרית (able), כגון בצירופים 'בר מימוש', 'בר השגה'. לשימוש זה יסוד בלשון חז"ל, כגון 'בר אכילה' – שראוי לאכילה, שאפשר לאכלו. ראו עוד: בר מזל, בר השגה בנקבה וברבים

בַּר מִנַּן (בר = חוץ)

'בר מינן' הוא ביטוי ארמי מימי הביניים שתרגומו המילולי 'חוץ מאתנו'. ביטוי זה מביע ביסודו הסתייגות וחשש מדבר – בדומה לביטויים 'לא עלינו', 'חס ושלום', והוא משמש כינוי לאדם מת (כמובן אין מקום ליצור מן הצירוף הזה צורת רבים 'בני מינן' או 'ברי מינן', כמו שנשמע לעיתים בתקשורת). המילה הארמית בַּר במשמע 'חוץ' חדרה אל העברית בביטוי 'אין תוכו כברו' (שפנימיותו וחיצוניותו אינן שוות), בצמד 'מִלְּגַו' ו'מִלְּבַר' (כלומר 'מבפנים' ו'מבחוץ'), וכן בצירופים כגון 'שור הבר', 'חמור הבר' מספרות חז"ל, ומכאן בעברית החדשה 'חיות בר', 'גידולי בר', 'שדה בר'. [post_title] => בַּר לֵבָב, מָה לַתֶּבֶן אֶת הַבַּר, בַּר הָכֵי, בַּר מִנַּן [post_excerpt] => המילה בַּר היא בעצם ארבע מילים נפרדות: בַּר = 'נקי', בַּר = 'תבואה', בַּר = 'בן', בַּר = 'חוץ'. מובאים כאן ארבעה מטבעות לשון שבהם המילה בַּר – אחד לכל אחת מן המשמעויות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-06-06 16:07:29 [post_modified_gmt] => 2024-06-06 13:07:29 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5279 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה בַּר היא בעצם ארבע מילים נפרדות: בַּר = 'נקי', בַּר = 'תבואה', בַּר = 'בן', בַּר = 'חוץ'. מובאים כאן ארבעה מטבעות לשון שבהם המילה בַּר – אחד לכל אחת מן המשמעויות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>