WP_Post Object
(
[ID] => 5470
[post_author] => 21
[post_date] => 2013-01-13 09:36:00
[post_date_gmt] => 2013-01-13 07:36:00
[post_content] => ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן
מִמְטָר (shower)
ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף ומָטָר סוֹחֵף וכנגדם גֶּשֶׁם נְדָבוֹת וגִשְׁמֵי בְּרָכָה. ביטויים נוספים נוצרו בעברית החדשה על פי המקורות: גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת, גִּשְׁמֵי זַעַף, טִפְטוּף וזַרְזִיף (במקרא זרזיף מתפרש שטף מים). את המילה ממטר חידש פרופ' נפתלי טור־סיני, נשיא האקדמיה, בישיבת מליאת האקדמיה בשנת תשכ"ו (1966) בדיון על מונחי המטאורולוגיה.
חַשְׁרָה
חשרה היא מילה מליצית לענן. היא מופיעה פעם אחת בתנ"ך בשירת דוד: "חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים" (שמואל ב כב, יב). מהשוואה ללשונות שמיות אחרות עולה כי השורש חש"ר מביע הצטברות, התעבות. המילה חשרה דומה אפוא למילה עָב הנזכרת גם היא בפסוק זה: בעב ובחשרה מצטברים אדי המים ומתעבים. אל המילים חשרה ועב מתקשרים ביטויים המתארים התעננות: השמיים התקדרו עבים (מלכים א יח, מה), נתקשרו שמיים בעבים (בבלי ברכות כז ע"ב), השמיים התחשרו עננים (עברית חדשה).
עַלְעוֹל (whirlwind)
עלעול הוא גוף אוויר הנע סביב עצמו בתנועה מהירה כלפי מעלה ובו בזמן מתקדם במרחב. המילה עלעול באה בתרגומים ארמיים למקרא כתרגום לסופה וסערה. בספרות העברית העתיקה היא נדירה. למשל במשלי בן סירא נאמר: "קול רעמו יחיל ארצו. עלעול סופה וסערה". במשנה מצוי גם פועל: "הרוח שעלעלה את הגפנים על גבי תבואה" (כלאים ז, ז). בראשית המאה העשרים אפשר למצוא לצד השימוש בעַלעול במשמעות הכללית גם ייחוד משמעות: "רוח סובבת ומרימה גלי אבק" (גרזובסקי–ילין, תרע"ט, 1919), וסביר שקשרו את עַלְעוֹל לפועל עָלָה. מכאן המונח שקבעה האקדמיה עַלְעוֹל רוּחַ (או תִּימְרַת אָבָק) – whirlwind, ובדומה לכך עַלְעוֹל מַיִם (או תִּימְרַת מַיִם) – water-spout.
בְּרִיקָה בְּעָנָן
בריקה בענן היא האור המפוזר של ברק, כשהזיק אינו נראה. ויש גם בְּרִיקָה רְחוֹקָה – כשהברק רחוק מכדי שמיעת הרעם. את הבָּרָק אנו פוגשים לראשונה במעמד הר סיני: "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר" (שמות יט, טז). פועל הנגזר מן המילה בָּרָק מופיע פעם אחת בתנ"ך: "ה', הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ, בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם" (תהלים קמד, ה-ו). פועל זה משמש גם בספרות חז"ל ובפיוט, וממנו נגזר שם הפעולה בריקה. המונחים בְּרִיקָה בְּעָנָן, בְּרִיקָה רְחוֹקָה נקבעו במילון למונחי מטאורולגיה של האקדמיה משנת תשל"א (1971).
[post_title] => חורף עברי
[post_excerpt] => מוכנים לתחזית מזג האוויר בעברית? על המונחים מִמְטָר, חַשְׁרָה, עַלְעוֹל ובריקה בענן.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a3-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-01-01 15:10:12
[post_modified_gmt] => 2023-01-01 13:10:12
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5470
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
מוכנים לתחזית מזג האוויר בעברית? על המונחים מִמְטָר, חַשְׁרָה, עַלְעוֹל ובריקה בענן.ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן
מִמְטָר (shower)
ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף ומָטָר סוֹחֵף וכנגדם גֶּשֶׁם נְדָבוֹת וגִשְׁמֵי בְּרָכָה. ביטויים נוספים נוצרו בעברית החדשה על פי המקורות: גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת, גִּשְׁמֵי זַעַף, טִפְטוּף וזַרְזִיף (במקרא זרזיף מתפרש שטף מים). את המילה ממטר חידש פרופ' נפתלי טור־סיני, נשיא האקדמיה, בישיבת מליאת האקדמיה בשנת תשכ"ו (1966) בדיון על מונחי המטאורולוגיה.
חַשְׁרָה
חשרה היא מילה מליצית לענן. היא מופיעה פעם אחת בתנ"ך בשירת דוד: "חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים" (שמואל ב כב, יב). מהשוואה ללשונות שמיות אחרות עולה כי השורש חש"ר מביע הצטברות, התעבות. המילה חשרה דומה אפוא למילה עָב הנזכרת גם היא בפסוק זה: בעב ובחשרה מצטברים אדי המים ומתעבים. אל המילים חשרה ועב מתקשרים ביטויים המתארים התעננות: השמיים התקדרו עבים (מלכים א יח, מה), נתקשרו שמיים בעבים (בבלי ברכות כז ע"ב), השמיים התחשרו עננים (עברית חדשה).
עַלְעוֹל (whirlwind)
עלעול הוא גוף אוויר הנע סביב עצמו בתנועה מהירה כלפי מעלה ובו בזמן מתקדם במרחב. המילה עלעול באה בתרגומים ארמיים למקרא כתרגום לסופה וסערה. בספרות העברית העתיקה היא נדירה. למשל במשלי בן סירא נאמר: "קול רעמו יחיל ארצו. עלעול סופה וסערה". במשנה מצוי גם פועל: "הרוח שעלעלה את הגפנים על גבי תבואה" (כלאים ז, ז). בראשית המאה העשרים אפשר למצוא לצד השימוש בעַלעול במשמעות הכללית גם ייחוד משמעות: "רוח סובבת ומרימה גלי אבק" (גרזובסקי–ילין, תרע"ט, 1919), וסביר שקשרו את עַלְעוֹל לפועל עָלָה. מכאן המונח שקבעה האקדמיה עַלְעוֹל רוּחַ (או תִּימְרַת אָבָק) – whirlwind, ובדומה לכך עַלְעוֹל מַיִם (או תִּימְרַת מַיִם) – water-spout.
בְּרִיקָה בְּעָנָן
בריקה בענן היא האור המפוזר של ברק, כשהזיק אינו נראה. ויש גם בְּרִיקָה רְחוֹקָה – כשהברק רחוק מכדי שמיעת הרעם. את הבָּרָק אנו פוגשים לראשונה במעמד הר סיני: "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר" (שמות יט, טז). פועל הנגזר מן המילה בָּרָק מופיע פעם אחת בתנ"ך: "ה', הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ, בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם" (תהלים קמד, ה-ו). פועל זה משמש גם בספרות חז"ל ובפיוט, וממנו נגזר שם הפעולה בריקה. המונחים בְּרִיקָה בְּעָנָן, בְּרִיקָה רְחוֹקָה נקבעו במילון למונחי מטאורולגיה של האקדמיה משנת תשל"א (1971).
[post_title] => חורף עברי [post_excerpt] => מוכנים לתחזית מזג האוויר בעברית? על המונחים מִמְטָר, חַשְׁרָה, עַלְעוֹל ובריקה בענן. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a3-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-01-01 15:10:12 [post_modified_gmt] => 2023-01-01 13:10:12 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5470 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
