WP_Post Object
(
    [ID] => 42816
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-08-02 14:10:20
    [post_date_gmt] => 2020-08-02 11:10:20
    [post_content] => חֵן פירושו 'יופי', 'נועם' והוא מוכר במשמעות הזו מן הביטויים המקראיים 'שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי', 'יַעֲלַת חֵן', 'אֶבֶן חֵן', 'חֵן חֵן' ועוד.

חֵן בתנ"ך מציין גם 'חסד', 'רחמים'. המילה חֵן גזורה מן השורש חנ"ן (הנו"ן השנייה נרמזת בדגש החזק בנטייה: חִנּוֹ, חִנָּהּ וכו') שהוראתו היא 'נטה חסד', 'העניק'. קשר זה בין 'חן' ל'חסד' ו'רחמים' נרמז בפסוקים דוגמת "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד, וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר" (בראשית לט, כא), ובמקבילה מספר דניאל: "וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים" (דניאל א, ט). בתפילת העמידה ובברכת המזון ידועה השלישייה: "חן וחסד ורחמים". כך גם 'מצא חן בעיני' שבמקרא פירושו 'מצא [זכה ל־] חנינה ורחמים אצל זולתו'. בלשוננו הוא מובן כך ש'חן' מציין רגש אהדה וחיבה, ומי ש'מצא חן בעיני הזולת' הוא מי שגילה או ראה בעיניו רגש חיובי כלפיו, ואולי בהשפעת הפירוש המוכר יותר של 'חן' והביטוי המקביל 'נשא חן בעיני'.

מן המילה חֵן נוצרה המילה חִנָּם במשמעות 'ללא תמורה', כמו בפסוק "חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא, יא). לשם העצם חֵן נוספה הסיומת ־ָם לציון תואר הפועל, ולפי זה חִנָּם פירושו 'בחנינה', 'במתנה'.

חן הוא שם נפוץ בימינו לבנות ולבנים,[1] ולצידו גם השם בַּת־חֵן.[2]
מן השורש חנ"ן נגזרים גם השמות המקראיים יוֹחָנָן, חֲנַנְאֵל, אֶלְחָנָן, חֲנַנְיָה וחָנָן, וגם שם של אישה אחת: חַנָּה.

___________________________

[1] חֵן נזכר בזכריה ברשימת שמות פרטיים: "וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן צְפַנְיָה" (ו, יד). ואולם פרשנים וחוקרים הסתפקו אם אומנם מדובר בשם פרטי, שכן כמה פסוקים לפני כן השם אינו נזכר ברשימה מקבילה: "לָקוֹחַ מֵאֵת הַגּוֹלָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיּוֹם הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן צְפַנְיָה אֲשֶׁר בָּאוּ מִבָּבֶל" (ו, י). יש לציין כי שם זה ידוע גם בפניקית.

[2] בַּת־חֵן הוא כינוי מקובל לאחד ממיני החיננית (Bellis).
    [post_title] => חן
    [post_excerpt] => חֵן פירושו 'יופי', 'נועם', כמו בביטויים "יעלת חן" ו"אבן חן", וגם 'חסד', 'רחמים' כהוראת השורש חנ"ן. בימינו ניתן השם חן לבנים ולבנות כאחד.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:49:41
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:49:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42816
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 19061
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-03-16 12:34:52
    [post_date_gmt] => 2017-03-16 10:34:52
    [post_content] => השם ג'ון הוא אחד השמות הנפוצים באנגלייה ובארצות אחרות הדוברות אנגלית. שם האישה המקביל הוא גֵ'יין. שמות דומים לג'ון יש בכל לשונות אירופה: ז'אן בצרפתית, ח'וּאָן בספרדית, ג'וֹבָנִי באיטלקית, שׁוֹן (Sean) באירית, יוהאן (ולאישה יוהנה) בגרמנית, איוון ברוסית, יאן בפולנית ועוד. כל השמות האלה נגזרו מן השם העברי יוחנן בתיווך צורתו היוונית יוֹאָנֵס (Ιωάννης). ליו"ד העברית מקבילים בכמה מלשונות אירופה עיצורים אחדים, ומכאן המגוון העשיר של צורות השם.

השם יוחנן, כמו שמות רבים בתנ"ך, הוא ביסודו משפט שנושאו הוא האל: ה' חָנַן. רכיבי המשפט הם יוֹ – קיצור של שם ה' – והפועל חָנַן – 'חמל', 'העניק', 'נהג בחסד'. שמות מקראיים מקבילים הם חֲנַנְאֵל, אֶלְחָנָן וחֲנַנְיָה, וכן חָנָן, שהוא ככל הנראה קיצור של אחד מהם.

במקרא נזכרו אנשים אחדים ששמם יוחנן. אחד מהם היה הבן הבכור של יאשיהו מלך יהודה (דברי הימים א ג, טו). בתקופת המשנה והתלמוד היה השם יוחנן מן הנפוצים ביותר בארץ ישראל. במסורת היהודית מוכרים מאוד רבי יוחנן בן זכאי, רבי יוחנן הסנדלר, רבי יוחנן האמורא (בר נפחא) ורבים אחרים. גם אחד מבניו של מתתיהו החשמונאי נקרא בשם זה. כמה דמויות מרכזיות בברית החדשה נקראו אף הן בשם יוחנן: יוחנן המטביל, יוחנן כותב הבשורה (הנחשב לתלמידו האהוב של ישו) ועוד, וכך אפשר להבין את תפוצתו העצומה של השם הזה לגלגוליו בארצות אירופה שהדת השלטת בהן היא הנצרות.

נעיר כי גם שם האישה המקראי חַנָּה יסודו בשורש חנ"ן ; הדגש בנו"ן מלמד על הכפלת העיצור.
    [post_title] => שׁוֹן, ז'אן ואיוון שהם יוחנן
    [post_excerpt] => השם יוחנן הוא ביסודו משפט שנושאו הוא האל: ה' חָנַן. ממנו התגלגלו השמות המוכרים מלשונות אירופה השונות: ג'ון, גֵ'יין, ז'אן, ח'וּאָן, ג'וֹבָנִי, שׁוֹן, יוהאן, איוון ויאן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%81%d7%95%d6%b9%d7%9f-%d7%96%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%94%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%97%d7%a0%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:10:06
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:10:06
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19061
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)