WP_Post Object
(
[ID] => 14242
[post_author] => 7
[post_date] => 2016-02-25 15:09:26
[post_date_gmt] => 2016-02-25 13:09:26
[post_content] => "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה. וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ" (שמות ל, לד–לה)
בפסוקים אלו משה מקבל מתכון להכנת הקטורת לעבודת המשכן - הכולל רשימת חומרים ("סמים") ורקיחתם. נשאלת השאלה למה הכוונה במילים 'בד בבד יהיה'.
רש"י מפרש: "בד בבד יהיה – אלו הארבעה [סמים] הנזכרים כאן [נָטָף, שְׁחֵלֶת, חֶלְבְּנָה, לְבֹנָה] יהיו שוין משקל במשקל, כמשקלו של זה כך משקלו של זה". פירושו של רש"י בא בעקבות תרגום אונקלוס: "מתקל במתקל יהי" (= משקל במשקל). ורש"י מוסיף: "ולשון בד נראה בעיני שהוא לשון יחיד, אחד באחד, יהיה זה כמו זה". המילה 'בד' – מן השורש בד"ד – דומה בהוראתה למילה בת ימינו בְּדִיד, ולפי פירוש זה היא מציינת 'יחידה מדודה', 'מנה'.
כבר במאה השלישית לפנה"ס הבינו בעלי תרגום השבעים לתורה את הביטוי במשמע 'שווה בשווה' (ביוונית: isou iso(i) estai). אל הבנה זו מצטרפת כת מדבר יהודה, כפי שעולה מאחד מכתביה – סרך היחד: "כיא אֵל שָׂמָן [את שתי הרוחות – רוח הטוב ורוח הרע] בד בבד עד קץ אחרון, ויתן איבת עולם בין מפלגותם" – הכוונה היא שלשני הכוחות המנוגדים האלה מקום שווה בהתנהלות העולם.
לעומת זאת ממדרש תלמודי עולה הבנה אחרת של הביטוי 'בד בבד'. את הפסוק "חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ" (ירמיהו נ, לו) דורש ר' יוסי בר' חנינא: "חרב על צוארי שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבין בד בבד ועוסקין בתורה" (בבלי, ברכות סג ע"ב) – והכוונה: חרב תבוא על תלמידי חכמים[1] שיושבים לבד – ולא בחברותא – ולומדים. אם כן 'בד בבד' פירושו 'כל אחד לבד'. שימוש דומה בביטוי מופיע בהסבר למילה 'בד' במשמעות אריג מפשתן (בארמית כיתנא), גם הוא מדברי ר' יוסי בר' חנינא: "דאמר קרא 'בד' – דבר העולה מן הקרקע בד בד" (בבלי יומא עא ע"ב), ובמקום אחר "דבר העולה מן הקרקע בד בבד" (בבלי זבחים יח ע"ב), ומפרשים שהכוונה שכל צמח של פשתה צומח בקנה לעצמו.
בדומה לכך פירש ר' אברהם אבן עזרא את פסוקנו: "בד בבד – כל אחד [מן הסמים] לבד ירוקח ואח"כ יעורב", ובניסוחו של רד"ק: "אחד באחד, כלומר שיהיו שחוקים כל אחד לבדו" (ספר השורשים).
בספרות הרבנית בימי הביניים נמשך השימוש בביטוי 'בד בבד' בעיקר במשמעות 'שווה בשווה' ולעיתים רחוקות גם במשמעות 'כל אחד לבד'. שימוש חופשי יותר בביטוי – בגוונים הנובעים מעניין השוויון – אפשר למצוא בחיבורים עבריים מן המאה התשע עשרה ומראשית המאה העשרים (ראו דוגמאות מבוארות להלן בהרחבה).
המשמעות הרווחת של 'בד בבד' בימינו קשורה לעניין השוויון – שוויון בזמן: 'בו בזמן', 'במקביל'. מתי הפך 'בד בבד' לביטוי זמן? ממאגרי הטקסטים העומדים לרשותנו עולה שרק בעשור השלישי של המאה העשרים החל שימוש זה, למשל: "בד בבד עם השאיפה לרכוז רוחני לאמי התעוררה גם השאיפה לגאולה מדינית" (דאר היום, 5.2.1924). אל המילון העברי הגיעה המשמעות הזאת הרבה יותר מאוחר (רק במילון החדש של אבן־שושן משנות השישים). בעבר היה מי שניסה לשרש את השימוש המחודש הזה, אך כיום רוב הדוברים כלל אינם מודעים לחידוש שבו.
אנו עדים לשינוי של ממש בשימוש בביטוי 'בד בבד' - שהתחולל בזמן קצר, ועדיין צריך עיון מה גרם לשינוי הזה.
___________________________
[1] במימרה נאמר "שונאיהם של תלמידי חכמים". בשל ההקשר השלילי (סוג של קללה) ננקטה כאן לשון נקייה, והכוונה לתלמידי החכמים עצמם.
הרחבה: דוגמאות שימוש במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים
א. נשא בד בבד עם
- והנה נפקדו המנעלים אשר עשיתי לי בראסיין לרגלי ואשר חלצתי בעתותי החתונה לנעול סנדלים תחתם, יען לא נשאו בד בבד עם בגדי הרבנים אשר על בשרי [כלומר המנעלים לא התאימו לבגדים].(מרדכי אהרן גינצבורג, קריית ספר, 1835)
- ימי חיי האיש הגדול הזה נושאים בד בבד עם קורות השתלשלות החכמות והמדעים [...] כי כל פעולותיו ומעשיו אשר עמל ויגע בהם כל ימי חלדו, המה ארוגים ומסובכים בתוך המדעים החדשים ההם. (חיים זליג סלונימסקי, אות זיכרון לאלכסנדר פון הומבולט, 1858)
- אם נסור להתבונן מה היא דעת היהדות אדות הדרך הנכונה המובילה את האדם אל התכלית הנרצה, אז נתפלא לראות, כי דעת היהדות בזה בכלל תשתוה לדעת העת החדשה, כאשר עוד בהרבה ממבטיה על שאלות החיים תשא בד בבד עם דעותינו הנאורות, אשר בהן תתנאה המאה התשע עשרה. (המליץ, 23.7.1883)
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה. וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ" (שמות ל, לד–לה)
בפסוקים אלו משה מקבל מתכון להכנת הקטורת לעבודת המשכן - הכולל רשימת חומרים ("סמים") ורקיחתם. נשאלת השאלה למה הכוונה במילים 'בד בבד יהיה'.
רש"י מפרש: "בד בבד יהיה – אלו הארבעה [סמים] הנזכרים כאן [נָטָף, שְׁחֵלֶת, חֶלְבְּנָה, לְבֹנָה] יהיו שוין משקל במשקל, כמשקלו של זה כך משקלו של זה". פירושו של רש"י בא בעקבות תרגום אונקלוס: "מתקל במתקל יהי" (= משקל במשקל). ורש"י מוסיף: "ולשון בד נראה בעיני שהוא לשון יחיד, אחד באחד, יהיה זה כמו זה". המילה 'בד' – מן השורש בד"ד – דומה בהוראתה למילה בת ימינו בְּדִיד, ולפי פירוש זה היא מציינת 'יחידה מדודה', 'מנה'.
כבר במאה השלישית לפנה"ס הבינו בעלי תרגום השבעים לתורה את הביטוי במשמע 'שווה בשווה' (ביוונית: isou iso(i) estai). אל הבנה זו מצטרפת כת מדבר יהודה, כפי שעולה מאחד מכתביה – סרך היחד: "כיא אֵל שָׂמָן [את שתי הרוחות – רוח הטוב ורוח הרע] בד בבד עד קץ אחרון, ויתן איבת עולם בין מפלגותם" – הכוונה היא שלשני הכוחות המנוגדים האלה מקום שווה בהתנהלות העולם.
לעומת זאת ממדרש תלמודי עולה הבנה אחרת של הביטוי 'בד בבד'. את הפסוק "חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ" (ירמיהו נ, לו) דורש ר' יוסי בר' חנינא: "חרב על צוארי שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבין בד בבד ועוסקין בתורה" (בבלי, ברכות סג ע"ב) – והכוונה: חרב תבוא על תלמידי חכמים[1] שיושבים לבד – ולא בחברותא – ולומדים. אם כן 'בד בבד' פירושו 'כל אחד לבד'. שימוש דומה בביטוי מופיע בהסבר למילה 'בד' במשמעות אריג מפשתן (בארמית כיתנא), גם הוא מדברי ר' יוסי בר' חנינא: "דאמר קרא 'בד' – דבר העולה מן הקרקע בד בד" (בבלי יומא עא ע"ב), ובמקום אחר "דבר העולה מן הקרקע בד בבד" (בבלי זבחים יח ע"ב), ומפרשים שהכוונה שכל צמח של פשתה צומח בקנה לעצמו.
בדומה לכך פירש ר' אברהם אבן עזרא את פסוקנו: "בד בבד – כל אחד [מן הסמים] לבד ירוקח ואח"כ יעורב", ובניסוחו של רד"ק: "אחד באחד, כלומר שיהיו שחוקים כל אחד לבדו" (ספר השורשים).
בספרות הרבנית בימי הביניים נמשך השימוש בביטוי 'בד בבד' בעיקר במשמעות 'שווה בשווה' ולעיתים רחוקות גם במשמעות 'כל אחד לבד'. שימוש חופשי יותר בביטוי – בגוונים הנובעים מעניין השוויון – אפשר למצוא בחיבורים עבריים מן המאה התשע עשרה ומראשית המאה העשרים (ראו דוגמאות מבוארות להלן בהרחבה).
המשמעות הרווחת של 'בד בבד' בימינו קשורה לעניין השוויון – שוויון בזמן: 'בו בזמן', 'במקביל'. מתי הפך 'בד בבד' לביטוי זמן? ממאגרי הטקסטים העומדים לרשותנו עולה שרק בעשור השלישי של המאה העשרים החל שימוש זה, למשל: "בד בבד עם השאיפה לרכוז רוחני לאמי התעוררה גם השאיפה לגאולה מדינית" (דאר היום, 5.2.1924). אל המילון העברי הגיעה המשמעות הזאת הרבה יותר מאוחר (רק במילון החדש של אבן־שושן משנות השישים). בעבר היה מי שניסה לשרש את השימוש המחודש הזה, אך כיום רוב הדוברים כלל אינם מודעים לחידוש שבו.
אנו עדים לשינוי של ממש בשימוש בביטוי 'בד בבד' - שהתחולל בזמן קצר, ועדיין צריך עיון מה גרם לשינוי הזה.
___________________________[1] במימרה נאמר "שונאיהם של תלמידי חכמים". בשל ההקשר השלילי (סוג של קללה) ננקטה כאן לשון נקייה, והכוונה לתלמידי החכמים עצמם.
הרחבה: דוגמאות שימוש במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים
א. נשא בד בבד עםהמבנה 'נשאו בבד בבד עם' נפוץ למדי, ונראה שהוא קשר לפסוק מאיוב "לוּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי וְהַוָּתִי בְּמֹאזְנַיִם יִשְׂאוּ יָחַד" (ו, ב). ואכן אפשר למצוא ניסוחים כגון "ימצא כי נשאו כפות המאזנים בד בבד ולא הכריעו אשה את אחותה" (גינצבורג, תולדות בני האדם, דפי הַמִּקְדָּם, 1835), "ואם ישקלו שתיהם בכף מאזנים ונשאו בד בבד" (גינצבורג, קריית ספר, 1835).
ב. עלה / העלה בד בבד עם
- "להחכם בוטרימאוויטש ולההולכים בדרכו, אשר העלו בד בבד את השתדלותם לטובת הארץ עם השתדלותם לטובת ישראל, זרו חוקים כמו אלה [...] (נחום סוקולוב, שנאת עולם לעם עולם, 1882)
- עניניהן של אנגליה וצרפת במזרח הקרוב עולים בד בבד (דבר, 22.11.1925)
סביר שבמבנה 'עלה בבד בבד עם' מהדהד המשפט התלמודי "העולה מן הקרקע בד (ב)בד". השימוש במבנה זה קרוב מאוד ל'עלה בקנה אחד עם'.
ג. הלך בד בבד עם
- למה מדת משמני בשר איש לא תלך תמיד בד בבד עם מכסת המזון אשר יביא אל קרבו. (ישראל פרנקל, שומר הבריאות, 1890)
- אז תאלץ כל עדה לשים בעצמה לב, שבנית הבתים תלך בד בבד עם התרבות מספר התושבים. (יוסף חיים ברנר, הדרך אל הסוציאליזם, 1920)
שימוש זה דומה לביטוי המחודש 'הלך יד ביד עם' שנוצר בהשראת ביטויים דומים בלשונות אירופה (כגון hand in hand באנגלית).
כתבה רונית גדיש. [post_title] => פרשת כי תשא – בַּד בְּבַד [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%a9%d7%90-%d7%91%d7%93-%d7%91%d7%91%d7%93 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-24 11:33:35 [post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:33:35 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=14242 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw ) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה. וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ" (שמות ל, לד–לה) בפסוקים אלו משה מקבל מתכון להכנת הקטורת המשך קריאה >>