WP_Post Object
(
    [ID] => 215
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 12:44:49
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 09:44:49
    [post_content] => רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית:

 	
בְּפוֹעל, בפ"א רפה כמו בְּכוֹחַ, בְּפֵרוּשׁ.
 	
בַּפּוֹעל, בפ"א דגושה כמו בַּבַּיִת, בַּפִּנָּה (צורה מיודעת; דגש חזק אחרי ה' הידיעה הנבלעת במילת היחס בְּ).

על פי השוואה לערבית שבהשראתה נוצר הביטוי (בעברית של התיבונים שתרגמו טקסטים פילוסופיים מערבית לעברית), מסתבר שהצורה המקורית הייתה דווקא ביידוע: בַּפֹּעַל וכך גם בַּכּוֹחַ. להגייה זו יש תמיכה במסורות ההגייה של מקצת העדות.

גם לצורה בשווא יש הצדקה: זו דרך המלך של העברית ביצירת תיאורי פועל במבנה ב + שם עצם: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ" (זכריה ד, ו), בְּחִיפזון, בְּרַחמים, בֶּאֱמת, בְּפֵירוש, בִּשְׁגגה, בִּמְרוצה, בִּכְלָל. לרשימה זו מצטרפים ביטויים רבים. במילונים בני זמננו מובאת הצורה בְּפֹעַל בשווא.

יוצא אפוא ששתי ההגיות – בְּפוֹעל, בַּפּוֹעל – תקניות.
    [post_title] => בְּפועל או בַּפּועל?
    [post_excerpt] => רבים מתלבטים בשאלה איך להגות: בַּפֹעַל, בְּפֹעַל או בַּפֹּעַל. הצורה הראשונה אינה דקדוקית, ואילו שתי הצורות האחרות תקינות מבחינה דקדוקית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:45:44
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:45:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=215
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 184
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-03-24 12:51:27
    [post_date_gmt] => 2010-03-24 10:51:27
    [post_content] => ראשית יש לומר שהביטוי 'לבריאות' התחדש בעברית החדשה, ולכן עלינו ללמוד על דרך הגייתו מהשוואה לביטויים דומים.

יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא ה"א הידיעה. העדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה. בתפילת הגשם בשמיני עצרת נמצא סדרה של ביטויים כאלה: על הכרזת שליח הציבור "...מַשִּׁיב הרוח ומוריד הגשם" הקהל עונה: "לִבְרָכָה ולא לִקְלָלָה, לְחַיִּים ולא לְמָוֶת, לְשֹׂבַע ולא לְרָזוֹן". כל הביטויים בלי יידוע. ביטויים אלו שייכים לקבוצה גדולה של תיאורי פועל המורכבים ממילית היחס בְּ או לְ ושם עצם, הבאים בדרך כלל בלי יידוע, כגון בְּחִפָּזון, בְּרַחמים, בֶּאֱמת, בְּפֵירוש, בִּשְגגה, בִּמְרוצה; לְבַטלה, לְמַעשה, לְפֶתע, לְשָׁלום.

עם זאת גם לצורה המיודעת לַבְּרִיאות (שבה ה"א הידיעה נבלעת בלמ"ד) אפשר למצוא סימוכין במקורות מתיאורי פועל מיודעים:"יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים" (איוב לו, יא), "נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לַשָּׁוְא נפשי...", ובספרות שלאחר המקרא "זָכוּר לַטּוֹב". אם כן גם הברכה לַבְּרִיאות אפשרית ואין לראות בה טעות.

במקום לִבְרִיאוּת או לַבְּרִיאוּת כברכה על עטישה אנו מוצאים בספרות העברית הקדומה מַרְפֵּא (בבלי ברכות נג ע"א), חַיִּים (פרקי דר' אליעזר, נב), והמילה הארמית אסותא (המובאת בפירוש רש"י לבבלי ברכות נג ע"א).

[caption id="attachment_32182" align="aligncenter" width="517"] מתוך הרשימה "בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס" שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"ח[/caption]
    [post_title] => לבריאות
    [post_excerpt] => יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא ה' הידיעה. העדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה. גם הברכה לַבְּרִיאות אפשרית ואין לראות בה טעות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-09-14 17:00:07
    [post_modified_gmt] => 2023-09-14 14:00:07
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=184
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)