WP_Post Object
(
    [ID] => 870
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 12:26:06
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 09:26:06
    [post_content] => שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'. כל מי שיעיין בשמות מילוני האקדמיה ימצא שמות לועזיים רבים: 'אלקטרוניקה', 'מטאורולוגיה', 'מתמטיקה', 'פסיכולוגיה', 'פיזיקה' ועוד. מונחים לועזיים לרוב ימצאו המעיינים גם בתוך המילונים עצמם.

קשה להציב כלל או כללים מתי מניחים למונח הלועזי בלועזיותו ומתי מציעים לו חלופה עברית. בשיקולים המובאים בחשבון: עד כמה המונח הלועזי מושרש, האם הגייתו נוחה או זרה לעברית, האם נגררים אחריו פעלים ושמות תואר, באיזו מידה הוא תלוי תרבות (למשל שמות מאכלים), וכמובן האם החלופה העברית נוחה, קליטה וקולעת.

לצד השיקולים המעשיים יש לשאלה גם היבט עקרוני־אידאולוגי: האם יש לשאוף שלכל מילה לועזית תימצא חלופה עברית? יש הסוברים שכן, בהם כאלה הפונים אל האקדמיה מדי פעם בפעם ומוחים על מילים לועזיות שגורות שהאקדמיה לא הציעה להן תחליף עברי. לדעתם הכרחי להמיר מילים לועזיות במילים עבריות כדי לחזק את מעמדה של העברית ואת עצמאותה. אחרים סבורים שאין פסול בשילובן של מילים לועזיות בלשוננו, ואף יש בכך מן החיוב – שכן המילים הלועזיות מחברות את העברית ואת דובריה אל תרבות העולם. בעלי דעה זו מסתמכים על מאות המילים ששאלה העברית בתקופות קודמות מלשונות שכנות, החל בתקופת המקרא, כגון איכר, היכל, צי, פתגם; המשך בספרות חז"ל, כגון זוג, מלפפון, ספוג, סנהדרין, אלכסון, עמילן, סנדלר, אסימון, פיוט, קרקס, ואף בימי הביניים בהשפעת הערבית, כגון קוטב, אדיב, מרכז, אופק.

שיקול חשוב הוא האיזון, הפרופורצייה. ריבוין של מילים לועזיות בטקסט כתוב או דבור או ריבוי של מינוח לועזי במקצוע מסוים צורמים לאוזן ומשדרים מסר של התנשאות וזרות.

דרכה של האקדמיה היא דרך האמצע: כל מקרה נדון לגופו – ומוכרע על פי השיקולים שנמנו כאן.
    [post_title] => מילים לועזיות – מתי להמיר בחלופות עבריות
    [post_excerpt] => שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%a2%d7%96%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-09-07 13:24:39
    [post_modified_gmt] => 2023-09-07 10:24:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=870
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7982
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2002-08-14 16:05:30
    [post_date_gmt] => 2002-08-14 13:05:30
    [post_content] => תוכן העניינים

	
חילופי תפקידים (במדור המחשוב וההוצאה לאור), עמ' 1
	
כללי נטיית השם – קנקן חדש מלא ישן, עמ' 1
	
הוועדה למונחי האריגה וארגון CIETA, עמ' 1
	
הפועל בגזרת הכפולים (ע"ע) ובגזרת ע"ו–ע"י, עמ' 2
	
הבו לנו קללה עברית מאת אברהם שלונסקי, עמ' 3
	
"נוולא" – על הנשים האורגות בתלמוד הבבלי מאת שלמה נאה, עמ' 6
נול, פלך
	
כרזה לקראת ייסוד האקדמיה ללשון העברית, עמ' 8
אקדמיה

    [post_title] => אקדם 21
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-21
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-12-16 15:32:54
    [post_modified_gmt] => 2018-12-16 13:32:54
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7982
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 8243
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-12-29 15:20:25
    [post_date_gmt] => 2014-12-29 13:20:25
    [post_content] => בהיכנס האקדמיה ללשון העברית לשנתה השישים אנחנו מפרסמים כאן מסמכים ומאמרים שדנים בין היתר בשאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית.

ארכיון המדינה פרסם באלול תשע"ב (אוגוסט 2012) תעודות בנושא "האם יימצא שם עברי לאקדמיה ללשון העברי". עתה אפשר לראות את המסמכים בתיק הארכיון "ועדת הלשון העברית בא"י אקדמיה ללשון עברית".
מאמרים בנושא:
לקראת הקמת האקדמיה ללשון העברית בתוך זאב בן־חיים, במלחמתה של לשון, ירושלים התשנ"ב.

ייסוד האקדמיה ללשון העברית בתוך נתן אפרתי, העברית בראי המדינה, ירושלים תש"ע:
חלק ראשון: התחלות ראשונות; ועד הלשון בשירות המדינה שבדרך; תזכיר ועד הלשון למוסדות הלאומיים; היערכות ועד הלשון לייסוד האקדמיה
חלק שני: בן־גוריון והאספה הפומבית לייסוד האקדמיה; ועדת השרים להצעת חוק האקדמיה; הוועדה הממשלתית לענייני האקדמיה ללשון העברית
חלק שלישי: התפתחויות בהצעת החוק; שם עברי לאקדמיה; הפעולות לייסוד האקדמיה בשנת תשי"א; פעולות שר החינוך והתרבות לקידום חוק האקדמיה; הצעה חדשה לחוק האקדמיה
חלק רביעי: היערכות ועד הלשון לקראת הדיון בכנסת; הדיון בהצעת חוק האקדמיה בממשלה ובוועדות שרים; מכתב יעקב כהן לראש הממשלה; הדיון בכנסת בהצעת "חוק ועד הלשון לישראל"
חלק חמישי: הוויכוח בכנסת בסוגיית שם המוסד: אקדמיה או שם עברי; שרת אינו מוותר בעניין השם; בחירת חברי המוסד העליון ללשון העברית וקביעת השם אקדמיה; קביעת תקנון לאקדמיה; סיכום
כתבו עלינו:
איזו מילה הציתה ויכוח בצמרת המדינה?  - NRG מעריב, 3 בספטמבר 2013.


    [post_title] => על שאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית
    [post_excerpt] => שאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית העסיקה את אנשי ועד הלשון וגורמים בממשלה. על הוויכוחים בסוגיה זו אפשר לקרוא במסמכים מארכיון המדינה, בחלקים מספרו של נתן אפרתי "העברית בראי המדינה" ובמקורות נוספים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%93-%d7%94%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-11-27 00:57:09
    [post_modified_gmt] => 2023-11-26 22:57:09
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8243
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)