WP_Post Object
(
    [ID] => 12455
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-11-10 15:16:38
    [post_date_gmt] => 2015-11-10 13:16:38
    [post_content] => 
פירוש הביטוי: 'בכוחו', 'ביכולתו'.
דוגמה: הקהילה עשתה כל אשר לאל ידה כדי לסייע למשפחה בשעתה הקשה.
לאחר שברחו יעקב ומשפחתו מבית לבן הארמי, השיגם לבן ואמר להם: "יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע" (בראשית לא, כט) – כלומר ביכולתי להרע לכם. במקומות אחרים בתנ"ך בא הניסוח השלילי 'אין לאל ידו', כלומר אין ביכולתו.

לפי הפירוש המקובל המילה אֵל בביטוי זה משמעה 'כוח', וכך מפרשים גם שתי מילים קרובות בתהלים – אֱיָל ואֱיָלוּת: "הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל" (פח, ה), "אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה" (כב, כ). השורש או"ל או אי"ל משותף לכמה מן הלשונות השמיות, ומשמעו היסודי כוח והובלה. שורש זה עומד כנראה ביסודו של כינוי האלוהות אֵל (גם בכינויים אֱלֹוהִים ואֱלוֹהַּ הה"א כנראה משנית), וכן ביסוד המילה אִילָן וביסוד שמות האילנות החסונים אֵלָה ואַלּוֹן (או אֵלוֹן). יש הקושרים לכך גם את שם בעל החיים אַיִל – הכבש החזק ההולך בראש העדר. אַיִל הוא גם כינוי לאדם חשוב וחזק ככתוב "אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד" (שמות טו, טו), ובימינו 'אֵיל הון', 'אֵיל נפט', 'אֵיל תקשורת' ודומיהם. האיל, אשר נודע בכוחו ובקרניו החזקות, אף העניק את שמו לאחד מכלי המלחמה של העת העתיקה: אֵיל הברזל המנגח חומות ושערים, שלעיתים היה מעוצב בדמות ראש איל ממש. שמו העברי נזכר כנראה לראשונה בספר יוסיפון, ומסתבר שהוא תרגום השם הלטיני aries – כבש, איל (מכאן גם השם האנגלי battering-ram – אֵיל ניגוח).

מלבד הביטוי המקראי 'לאל ידו' יש אֵל במשמע כוח גם במטבע לשון שירשנו מספרות חז"ל: מֵאֵלָיו. דבר הנעשה מאליו הוא דבר הנעשה מכוח עצמו. למשל: "כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו" (בבלי ברכות ג ע"ב). יש הנוהגים לכתוב 'מאיליו' ביו"ד אחרי האל"ף, ומכל מקום שלא כמו מילת היחס 'אֶל' שבחלק מצורות נטייתה יש חטף פתח (אֲלֵיהם), בנטיית מאליו הצירי מתקיים: מֵאֵליהם.

אף שהבנה זו של הצירוף 'מאליו' מסתברת, נראה שבמהלך הדורות נשתכחה משמעות זו והצירוף יוחס למילת היחס אֶל; ולכן רבים  הוגים ומנקדים מאֲליהם במקום מאֵליהם.
    [post_title] => לְאֵל יָדוֹ
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%90%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-02-12 16:47:47
    [post_modified_gmt] => 2023-02-12 14:47:47
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12455
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 93946
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-05-29 15:31:48
    [post_date_gmt] => 2024-05-29 12:31:48
    [post_content] => אֵילוֹן הוא שמם של אישים ידועים במקרא: אֵילוֹן (או אֵילֹן) הַחִתִּי חותנו של עשו ואֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי, השופט העשירי בספר שופטים.

בגרסת תרגום השבעים ליוונית אילון החִתי הוא 'אילון החִווי', ולפי שהגרסה מסופקת היו ששיערו שאולי בכלל מדובר באילון החֹרי. הקשר של בני משפחת עשו ואלופיהם לעם החורי נזכר בפרק לו בספר בראשית: "אַלּוּף דִּשֹׁן אַלּוּף אֵצֶר אַלּוּף דִּישָׁן אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי לְאַלֻּפֵיהֶם בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר" (ל), מה גם שהשם אילון קרוב לשמות חוריים המוכרים ממקורות זרים.

שם השופט אילון הוא עברי. הוא עשוי להתפרש בכמה דרכים. אפשר שכמו בשמות פרטיים רבים במקרא, הרכיב ־וֹן הוא סופית, והשם מיוסד על המילה אַיִל במשמעות 'כבשׂ', בדומה לשמות אישים אחרים במקרא שהרכיב העיקרי בהם הוא שם של בעל חיים (והסופית ־וֹן) כגון עֶפְרוֹן מן עֹפֶר או עֶגְלוֹן מן עֵגֶל (על שמות אנשים כשמות בעלי חיים ראו כאן). המילה אַיִל בנטייה היא אֵיל־, למשל בצורת הרבים אֵילִים: "הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן" (תהלים קיד, ד), ובמקרא גם בהשאלה – מנהיגים, אנשים נכבדים: "אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד" (שמות טו, טו).

אפשרות אחרת היא שהשם אֵילוֹן (במיוחד על פי הכתיב אֵלוֹן בלי יו"ד) הוא צורת משנה של שם העץ אַלּוֹן, כמו שאומנם מופיע בשמות מקומות שככל הנראה נקשרו עם עץ אלון או קבוצת עצי אלון ידועים, כגון אֵלוֹן מוֹרֶה או אֵלוֹנֵי מֹרֶה, אֵלֹנֵי מַמְרֵא, אֵלוֹן תָּבוֹר. יש הסוברים שהצורה אֵלוֹן מכוונת דווקא לעץ אֵלָה, ובכלל סביר שהשמות הללו קרובים למילה אִילָן, שהתגלגלה לעברית מארמית (להרחבה: אלון ואלה).

יש מי שמשער, על פי שמות אכדיים דומים, שהשם מכוון למילה אֵל (god), אולי בהוראת 'איש האלוהים' או הוראה דומה. אך השערה זו מסופקת מאוד.

על פי הסיפור המקראי אילון הזבולוני נקבר במקום ושמו אַיָּלוֹן בנחלת זבולון בצפון הארץ, וסביר להניח שיש קשר בין שני השמות, ואולי גם לשם בנו השני של זבולון בן יעקב – אֵלוֹן. מקום אחר בשם אֵילוֹן נמצא בנחלת דן: "וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה. וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן" (יהושע יט, מב–מג), ואומנם שאלה היא אם אַיָּלוֹן (מן אַיָּל) וְאֵילוֹן הם שני מקומות שונים או מקום אחד שמכוון לעיר העתיקה אַיָּלוֹן (הידועה גם ממקורות קדומים מחוץ למקרא) הסמוכה לעמק איילון – הוא העמק היפה הנפרס לעיני הנוסעים בכביש 1 או חבריהם ברכבת ירושלים–תל־אביב, סמוך לעיר מודיעין.

לפי כללי התעתיק השם אֵילוֹן ייכתב באותיות לטיניות Elon, כפי שאומנם אמורים להגות את תנועות השם במבטא הספרדי, המבטא שהתקבל בעברית החדשה. השם Elon באנגלית (המיוסד על השם המקראי) נהגה אִילוֹן.
    [post_title] => אילון
    [post_excerpt] => השם המקראי אֵילון חזר וניעור בקרב דוברי העברית בעת החדשה – על משמעותו והקשר שלו לשמות דומים כגון אלון, אלה ואיילון.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-05-30 11:21:15
    [post_modified_gmt] => 2024-05-30 08:21:15
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=93946
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)