רצף קווים מפרידים (שניים ויותר) מצוי בספרות כדי לציין תיאור או עמדה רגשית שהמחבר מעדיף שלא להביעם במילים. אין כללים לשימוש זה, והוא מסור לידיו של הכותב. למשל:
(1)   זְמַן מָה הוּא מִשְׁתַּהֶה: הֲרֵי הָיָה כָּאן מַשֶּׁהוּ,
       קָרוֹב מְאֹד, מַטְרִיד. מָה זֶה הָיָה – –
(2)   אֲבָל עַתָּה הַשִּׁכְחָה גּוֹבֶרֶת – – –

(לציון קיטוע ראו גם קו מפריד ב, שלוש נקודות ג.)