מֻנְּחֵי לָשׁוֹן – הַלְבָּשָׁה וְהַנְעָלָה

"מלון מצויר להלבשה והנעלה" יצא לאור בשנת תרצ"ו (1936) בתל אביב בהוצאת הָאִגּוּד לְהַשְׁלָטַת הָעִבְרִית בהשתתפות ועד הלשון העברית.

לצפייה במילון

במילון מוצגים כ־130 מונחים בהלבשה והנעלה – של גברים, של נשים ושל ילדים, וכן מונחי תפירה ואביזרי לבוש בלוויית איורים. בשער החוברת נכתב ש"הַמֻּנָּחִים נִקְבְּעוּ עַל־יְדֵי וַעַד הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל". בעמודי העטיפה הפנימית והאחורית של החוברת מובאות פרסומות בנות הזמן למוצרי צריכה.

ב"סכום פעולתו של ועד הלשון העברית" בשנת תרצ"ו (1936) נכתב על המילון: "…המלון נפוץ בארץ בערך באלף טופסים. בקרוב יתפרסם החומר הלשוני המובא במלון ביחד עם הציורים בצורת לוחות להדבקה במקומות פומביים" (לשוננו ז, עמ' 326).

חוברת זו היא השלישית בסדרת המילונים שראו אור בשנות השלושים של המאה העשרים ונועדו לבסס את מעמדה של השפה העברית כשפת היישוב היהודי בארץ ישראל.
לצד "המילון המצויר" פרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ו (1936) "רשימת מונחי הלבשה" המחזיקה כ־130 מונחים (לשוננו ז, חוברת ב, עמ' 196–200). את הרשימה הכינה הוועדה למונחי הלבשה במהלך שנת תרצ"ה (1935). חבריה היו אנשי ועד הלשון: הרב שמחה אסף, אליעזר מאיר ליפשיץ, ש"י עגנון ופרופ' יוסף קלוזנר. המזכיר היה ד"ר זאב גולדמן (בן־חיים), והשתתף בעריכת הרשימה פרופ' נ"ה טורטשינר (טור־סיני). חלק מן המונחים במילון המצויר מופיעים גם ברשימה זו; רוב מונחי ההנעלה לקוחים ממונחי רצענות (=סנדלרות) שפורסמו בשנת תרפ"א (1921). כשליש מן המונחים במילון המצויר אינם נזכרים בשום מקום אחר במילוני ועד הלשון.
המונחים והאיורים משקפים את הבגדים ואת חלקי הלבוש שרווחו בתקופת הוצאת המילון. לא מעטים מהם נעלמו ואינם, ואיתם גם המונחים שנקבעו להם. פריטי לבוש אחדים שינו את מראם, ובהם למשל התחתונים (עמ' 3). מונחים אחדים שינו את תפקידם, למשל: כְּתֹנֶת לַיְלָה לגבר (חולצת שינה) הפכה לכֻתֹּנֶת לילה לנשים (מעין שמלה), והחזייה עברה הסבה מלבוש לגברים (וסט) ללבוש תחתון לנשים.

 

עדכונים והערות למונחים במילון המצויר

ברשימה שלהלן מונחים מן המילון המצויר בלוויית הערות ועדכונים (בעיקר על פי "מבחר מונחים בתפירה ובלבוש" – מילון של האקדמיה משנת תשמ"ד, 1984).

עמוד	המונח	הערות ועדכונים
עמ' 3	עֲטִיפָה [עֲטִיפַת־בֹּקֶר]	המונח המקובל: חֲלוּק בַּיִת, חָלוּק.
	תַּחְתּוֹנִים	לפי האיור – תחתונים ארוכים ("גטקעס").
	כְּתֹנֶת־לַיְלָה [כָּתְנוֹת־לַיְלָה]	גם: כֻּתֹּנֶת לַיְלָה, כֻּתּוֹנוֹת לַיְלָה. הכוונה לחולצת שינה לגבר. כיום כותונת לילה היא בגד שינה לילדות ולנשים בצורת שמלה.
	כֻּתֹּנֶת [כֻּתֳּנוֹת]	ניקוד צורת הרבים: כֻּתּוֹנוֹת.
	חָלוּק	המונח המעודכן: חֻלְצָה, כֻּתֹּנֶת (לגבר).
עמ' 4	בֶּגֶד, מְעִיל	המונח המעודכן: מִקְטֹרֶן (ז'קט) – החלק העליון של חליפה.
	חֻלְצַת־צֶמֶר	המונח המעודכן: סֻרְגָּה (סוודר).
	צַוְּארוֹן־מַלָּח	המונח המעודכן: צַוְּארוֹן מַלָּחִים.
עמ' 5	חָזִיָּה [חָזִיּוֹת]	המילה חזייה, מחידושי בן־יהודה, יוחדה מבריאתה לחלק לבוש לגבר – מעין אפודה מחויטת הנלבשת מתחת למקטורן, וסט בלעז.
	מַעֲפֹרֶת [מַעֲפֹרוֹת]	צורת הרבים המעודכנת: מַעֲפוֹרוֹת. מעפורת היא חלוק עבודה מבד שלובשים על הבגדים, כגון מעפורת רופאים, מעפורת סַפָּרים.
	מָגָף [מָגַפַּיִם], מַגָּף [מַגָּפַיִם]	הניקוד התקני: מַגָּף וברבים מַגָּפַיִם. מין המילה זכר.
עמ' 6	כּוֹבָע	תיקון בניקוד: כּוֹבַע. כך גם בעמ' 8.
	מִצְחָה	כיום רווח: מצחייה.
	חֲצִי־נַעַל [חֲצָאֵי־נַעֲלַיִם]	מקובל: נעליים חצאיות.
עמ' 7	בֶּגֶד־רַחַץ, בֶּגֶד־רַחְצָה	המונח המקובל: בגד ים.
	גּוּפִית	הצורה המקובלת: גופייה.
עמ' 8	חֹשֶׁן	הכוונה לבגד הנלבש מתחת למקטורן ללא שרוולים וללא חיבור בצידי הגוף בין חלקו הקדמי לחלקו האחורי, ונראה מבעד למקטורן כחולצה.
	סִנָּר	עדכון בניקוד: סִינָר.
	שִׂמְלָנִית, פְּלַג־שִׂמְלָה	המונח המעודכן: חֲצָאִית [קיצור של 'שמלה חצאית'].
	שִׁכְמָה	המונח המעודכן: שִׁכְמִיָּה. כך גם בעמ' 12.
עמ' 10	כַּסְיָה [כְּסָיוֹת]	הניקוד המעודכן: כְּסָיָה; גם כְּפָפָה.
	פֻּזְמָק [פֻּזְמְקָאוֹת]	המונח המקובל: גֶּרֶב.
	מַסּוּלַיִם, נַעֲלֵי־בַּיִת	'מסוליים' על פי האמור בבבלי קידושין: "מה תלמוד לומר 'נעלו'? נעלו הראוי לו, פרט לגדול שאין יכול להלך בו, פרט לקטן שאין חופה את רוב רגלו, פרט למסולים שאין לו עקב" (יד ע"ב).
	מַחֲפֶה, גְּמָשָׁה	המונח המעודכן: קַרְסֻלִּית. הכוונה למעין חלק של נעל החופה את הקרסול בלבד.
	סְבָכָה, סִבְכַת הַשֵּׂעָר	עדכון בניקוד: סְבָכַת הַשֵּׂעָר.
עמ' 11	פָּרוּף	הכוונה להכלבה בסיכות.
	דָּשׁ	עדכון בניקוד: דַּשׁ
	אָבִיק	המונח המעודכן: אִבְקָה, חור תפור מסביב לרכיסת הכפתור.
עמ' 13	סִכָּה אַנְגְּלִית	כיום מקובל: סיכת ביטחון.
עמ' 15	חֶבֶט	המונח המעודכן: אַבְזָם.
	מִכְבֶּנֶת	כיום מקובל: מַכְבֵּנָה.
עמ' 16	סִגְרוּר, סְגוֹרָץ	המונח המעודכן: רוֹכְסָן.
	קַשְׁתִּית	המונח המשמש היום: קוֹלָב.
	קוֹלָב	המונח המשמש היום: מִתְלֶה.
	מַסְרְקוֹת צְפוּפִים / דְּלִילִים	צורת הרבים הנהוגה כיום: מַסְרְקִים.