גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת, ואולם הצורה התקנית שנקבעה היא בחיריק: גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת.

גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן למילה צִבְעָן (פיגמנט) – מן המילה צֶבַע, הנוטה גם היא בחיריק (צִבְעֵי־).

אבל בכמה שמות שנגזרו באותה הדרך האות הראשונה מנוקדת בפתח דווקא: סַפְרָן, דַּגְלָן (אף על פי שהשמות סֵפֶר, דֶּגֶל נוטים בחיריק: סִפְרִי, סִפְרְךָ; דִּגְלִי, דִּגְלְךָ), ומכאן שיש היגיון גם לצורות בפתח: גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת. יש המסבירים את הפתח בשמות האלה בהשפעת שמות שנגזרו משורש + משקל פַּעְלָן, דוגמת רַקְדָן, שַׂחְקָן, קַרְיָן, נַדְבָן ועוד רבים.

ואולם מן הראוי שלא יתרוצצו שתי צורות לאותו ערך מילוני. הצורות בחיריק גִּזְעָן וגִזְעָנוּת נפוצות יותר, והן המתועדות במילונים. גם האקדמיה קבעה את הצורה גִּזְעָנוּת ואותה בלבד במילון למונחי סוציולוגיה של האקדמיה בשנת תשע"ו, 2015.[1]

____________________

[1]  כבר בשנת תשנ"א (1991) גילתה המזכירות המדעית של האקדמיה את דעתה בעניין בהערת מערכת בחוברת לשוננו לעם: "המזכירות המדעית תומכת בצורת גִּזְעָן" (כרך מב, עמ' 56).