מנחם בגין: ללחום על העברית

מנחם בגין (תרע"ג–תשנ"ב, 1913–1992) נולד בבריסק שבפולין. העברית ששמע בביתו הייתה עברית בהברה אשכנזית. בשנת 1920 החל את לימודיו ב"חדר", ובהמשך למד בבית הספר "תחכמוני" של "המזרחי". פולנית הייתה שפת הלימוד בבית הספר, ונוסף לה נלמדו צרפתית וגרמנית; אך בגין וחבריו הנערים נהגו לדבר ביניהם בעברית.

בגין בלט בכישרון רטורי יוצא דופן, ונשא את נאומו הפומבי הראשון כשהיה בן עשר. הוא היה מפקד קן בית"ר בעירו, וב־1930 סיים בהצטיינות את לימודיו בגימנסיה הממלכתית בבריסק. בגין למד משפטים בוורשה, ועם סיום לימודיו הופקד על מחלקת ההסברה בבית"ר. ב־1942 הגיע לארץ ישראל והתמנה לנציב בית"ר בארץ. שנה לאחר מכן התמנה למפקד הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) ונשא את הכינוי "בן דוד". עם פירוק האצ"ל הקים את תנועת "החרות" ועמד בראשה. בשנת 1977 התמנה לראש הממשלה.

בשנת 1975 ריאיין פרופ' אהרן בר־אדון את מנחם בגין. בריאיון סיפר בגין על המלחמה למען העברית בימי נעוריו באירופה ועל היחס לעברית: "היינו צריכים ללחום על העברית, בעיקר בגלל האידאולוגיה היידישאית […] אומנם למדנו בבתי ספר ששפת הלימוד שלהם הייתה זרה […] אבל אנחנו בינינו לבין עצמנו הרבינו לדבר עברית". עוד הוא תיאר את תרומתן של תנועות הנוער הציוניות לתפוצת העברית באירופה בשנות השלושים: "תנועות הנוער הציוניות עמדו בתוקף על כך שבינינו לבין עצמנו נדבר עברית […] מי שלא מדבר עברית צריך לשלם קנס, מספר פרוטות". בגין עמד על ההשפעה של זאב ז'בוטינסקי על התפתחות העברית: "שפת העֵבר השגורה בפיו הייתה יפיפייה, הוא היה מקפיד מאוד על השפה", והעריך את חשיבות החידוש של השפה העברית במבט היסטורי: "אשרינו שבני דורנו זכו לחידוש השפה העברית, השפה הזאת היא אחד הגורמים אולי המכריעים לקיום הממלכתיות המחודשת של עמנו".

להאזנה לקטעים מתוך הריאיון:

לתכתוב הקטע

טופס דיווח על שגיאה

ריאיון זה הוא חלק מאוסף ציפורה ואהרן בר־אדון לתולדות תחיית הלשון העברית בדיבור־פה שנמסר לאקדמיה ללשון העברית.