*מיכאל ריז'יק
- נבחר לחבר־יועץ בשנת תשפ"ד.
פרופ' מיכאל ריז'יק מלמד בחוג ללשון עברית באוניברסיטת בר־אילן. הוא נולד במוסקווה בשנת 1960, למד ביולוגיה, עבד בתחום ביולוגיה מולקולרית ופרסם עשרה מאמרים בתחום זה. אך כאשר נפתחה במוסקווה ישיבת הרב שטיינזלץ, עזב את הביולוגיה (בשלבי סיום הדוקטורט) ועבר לישיבה. במוסקווה עבר מבחן של האקדמיה ללשון העברית להיות מורה בתפוצות (1988). לאחר עלייתו ארצה החל ללמוד לשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, וכתב את עבודת הדוקטור שלו (2002) בהדרכת פרופ' משה בר־אשר על מסורת לשון חכמים באיטליה. בשנים 1990–1995 למד בישיבת הר־עציון.
תחומי מחקרו המדעי: לשון חז"ל, לשון ימי הביניים, לשונות היהודים, איטלקית־יהודית, מסורות עדות ישראל ובהן יהודי איטליה, הלשון האיטלקית של הדרשות הנוצריות מן המאה הט"ז.
מפרסומיו
ספרים
- מסורות לשון חכמים באיטליה על פי מחזורים מימי הביניים, ירושלים תשס"ט
- בית יעקב בבית עם לועז: תולדות העברית באיטליה, אסופות ומבואות בלשון לא, ירושלים תשפ"ב
מאמרים
- "לשון חז"ל במחזורים איטלקיים מימי הביניים", בתוך: עיונים בלשון חכמים,
תקצירי ההרצאות לסדנה על הנושא "דקדוק לשון חכמים ומילונה", ירושלים
תשנ"ו, עמ' 107-103 - "הערות למערכת המשקלים של לשון המשנה על פי כתב יד פאריס 329-328",
מסורות ט-י-יא (ספר היובל לגדעון גולדבנרג), תשנ"ז, עמ' 190-165 - "עֵד שהוזנח (המהדורה הראשונה של "אוצר לשון המשנה" לרח"י קוסובסקי)", לשוננו סא (תשנ"ה), עמ' 86-73
- "לשון קטעי ספרות חז"ל במחזור מאורטונה משנת 1420, כ"י וטיקן ebr.545",
מסורות יב (תשס"ב), עמ' 159-149 - "קשרי לשון בין ספרד לאיטליה", מחקרים בלשון העברית ובספרותה, כנס מדריד (תשנ"ח), ברית עברית עולמית, עמ' 36-27
- "מחזור בני רומא ומסורת הלשון העברית", בתוך: מיכאל ששר (עורך), ספר ישרון במלאת שבעים וחמש שנים להסתדרות ישרון, ירושלים תשנ"ט, עמ' 133-117
- "הגיות המילה רבי באיטליה", מחקרים בלשון העברית ובספרותה, כנס מילאנו (תש"ס), ברית עברית עולמית, עמ' 53-48
- "מסורת לשון חכמים באיטליה בימי הביניים ומילים עבריות בלשון הדיבור",
לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 20-7 - "מאנים שהם מינים או מינים שהם מאנים", מחקרים בלשון ט, ירושלים תשס"ד, עמ' 250-217
- "המילים העבריות בפירוש לפרקי אבות לאנשל לוי", לשוננו סו (תשס"ה), עמ' 354-315
- "המרכיב העברי בדרשות האיטלקיות של הרב מרדכי דאטו", איטליה טז (תשסה), עמ' ז-מח
- "לשון תרגומי 'במה מדליקין' ו'פיטום הקטורת' בסידורים האיטלקיים", מסורות יג-יד (תשס"ז), עמ' 202-181
- "הנשר הגדול בפארו [הסונט לכבודו של נאפוליאון מאת ר' משה שבתי באר עם פירוש המחבר]," לשוננו לעם, נד,ד (תשסג-תשסד), עמ' 197-179
- "הקווים הלשוניים בתרגום הסידור לאיטלקית היהודית, לפי דפוס פאנו רס"ו: עיון ראשוני", איטליה יז (תשס"ז), עמ' ז-יז
- "לשאלת רהיטות הדיבור בלשון המשנה", "שערי לשון" [ספר בר־אשר], ירושלים תשס"ח, כרך ג, עמ' 337-323
- ארכאולוגיה של לשון, ביקורת על ספרו של משה בר־אשר "העברית שבפי צאצאי האנוסים בצרפת", פעמים 113 (תשס"ח), עמ' 188-161
- La somiglianza grafico-fonetica del termine nella lingua di partenza e in quella di arrivo nelle traduzioni giudeo italiane della letteratura ebraica postbiblica, Atti di SILFI, Copenhagen 2005
- La Mishna nell'edizione Livorno e le tradizioni popolari della lingua della Mishna degli ebrei d'Italia, in: Materia Giudaica, 12 (2007), pp. 73-82
- Preliminaries to the critical edition of the Jewish-Italian translation of the Siddur, in: Journal of Jewish Languages 1 (2) (2013), pp. 229–260
